טעות בשיקול דעת ששווה ג'וב חלומי ומיליוני שקלים - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טעות בשיקול דעת ששווה ג'וב חלומי ומיליוני שקלים

מדוע נמנע יו"ר הפועלים לשעבר, יאיר סרוסי, מלדווח על תלונתה של עובדת הבנק כי המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, תקף אותה מינית? לאור ריבוי הפרשות בבנק והמהפכה האדירה שנושא ההטרדות עובר בימים אלה, בנק ישראל צריך לנסח הנחיות מחייבות גם בתחום הזה

4תגובות
יאיר סרוסי (משמאל) עם ציון קינן
מוטי מילרוד

כל אחד, כידוע, עושה טעויות, גדולות או קטנות. אבל הטעות של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, יאיר סרוסי, עלתה לו במשרתו ובמיליוני שקלים שהפסיד.

סרוסי נאלץ לפרוש מכיוון שלא דיווח לדירקטוריון הבנק על פרשה שבה התלוננה עובדת הבנק כי המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, תקף אותה מינית בעת נסיעת עבודה לקזחסטאן ב–2006. הוא עשה זאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הבנק, אילן מזור, והעדיף משום מה להסתמך על חוות דעת של עו"ד חיצוני, שיעץ לו לא לדווח לדירקטוריון. גם לבנק ישראל הבנק לא דיווח, וזה כבר סיבך אותו עמוק יותר ואילץ את הפיקוח על הבנקים לבדוק את הפרשה. בבנק המרכזי לא מתים על טיפול בפרשיות כאלה ומעדיפים להתרכז בבעיות מקצועיות יותר.

בשלב מסוים הבדיקה עברה לחקירת משטרה, שנמשכה כמה חודשים ובסופה החליטה המשטרה לסגור את התיק. בשבועות האחרונים שלח בנק ישראל למעורבים בפרשה טיוטה של דו"ח שבחן את הפרשה, ובו מופנות טענות קשות כלפי הבנק והדירקטוריון. הטיוטה נשלחה באיחור אופנתי של חודשים רבים, ולמעשה כבר לא תהיה רלוונטית כלפי שני המעורבים העיקריים בפרשה, קינן וסרוסי, שכבר אינם עובדים בבנק.

הדיווח שלא הגיע — הבורר שלא הסתיר

סטיב אדלר
אמיל סלמן

מאז החלטת המשטרה, המשיך בנק ישראל לכתוב דו"ח על הפרשה שטיוטה ממנו נשלחה לאחרונה למעורבים בפרשה ולבנק, על מנת שימסרו את הערותיהם. אמנם קינן פרש וסרוסי נאלץ לפרוש, אבל זו פרשה שמעלה שורה של שאלות שנוגעות לממשל תאגידי בבנק, והיא יכולה לספק כמה המלצות בסיסיות של עשה ואל תעשה למנהלים וחברי דירקטוריונים בחברות ציבוריות בכלל ובמוסדות פיננסים בפרט. נגיע אליהן בהמשך.

תזכורת לפרשה עצמה: העובדת התלוננה שקינן תקף אותה מינית רק במהלך משא ומתן שניהלה לפרישה מהבנק. כדי לפייס אותה מינה הבנק את השופט בדימוס סטיב אדלר כבורר בפרשה. זה קבע כי התלונה אינה מוצדקת, אך הורה לבנק לפסוק לעובדת פיצויים מוגדלים בסך 6 מיליון שקל. הסכום החריג שפסק השופט אדלר נומק כך: "עקב התמונה המצערת של העסקה חריגה מאוד של עובדת בכירה במשך תשע שנים בארץ קשה במיוחד, רחוקה, במדינה מתפתחת, שיש בה קור מקפיא בחורף, ואין בה קהילה ישראלית או יהודית". השאלה אם אלה אכן היו הסיבות לפיצוי החריג או שמא היו אלה דמי שתיקה יקרים במיוחד נותרה תלויה באוויר. הפרשה נחשפה בתוכנית "עובדה" בנובמבר 2016, והביאה לפרישתו של סרוסי זמן קצר אחר כך.

לכאורה, לסרוסי היתה רק טעות אחת: הוא לא דיווח על הפרשה לדירקטוריון הבנק ולבנק ישראל. אילו היה עושה זאת, הוא היה כנראה נשאר בתפקידו כיו"ר הבנק, או לכל הפחות, פורש בנסיבות רגילות ללא הכתם הזה.

מדוע עשה סרוסי את הטעות הזו? אפשרות אחת היא שהוא פעל במין "סולידריות" עם המנכ"ל קינן והעדיף לחסוך לו את אי הנעימות הכרוכה בהבאת הפרשה הזו לידיעת הדירקטוריון ובנק ישראל. השניים לא נודעו כחברים קרובים במיוחד, אבל ביחסי מנכ"ל־יו"ר, ודאי בבנק כה גדול, יש כנראה קודים של התנהלות של שמור עלי ואשמור עליך.

אפשרות שנייה היא שסרוסי פשוט לא רצה שהבנק ייפגע מפרסום הפרשה וחשב שאם היא תיגמר בינו לבין קינן והעובדת, היא לא תתפרסם לעולם. אבל הוא טעה גם כאן. המינוי של אדלר לבורר גרר תהליך בירור עם כל האנשים שהיו באותה נסיעת עבודה לקזחסטאן וזה כבר הרחיב את מעגל יודעי הסוד. החלטתו למנות את אדלר כבורר בין הבנק לעובדת היתה בעייתית מאוד, ואף תרמה לכך שנאלץ לסיים את תפקידו. אם יש מחלוקת בין עובדת לבין הבנק שבמהלכה עולות טענות לתקיפה מינית, מדוע נבחר כבורר מי שכיהן כנשיא בית הדין לעבודה? מומחיותו של אדלר היא דיני עבודה ולא הטרדות או תקיפות מיניות, ומכאן ברור שהבנק העדיף לראות את הפרשה כסוגיה מתחום העבודה ולא מתחום הפלילים.

זה גם הכתיב את הפתרון: פיצויים מוגדלים. אדלר ידוע כאיש מקצוע רציני, אך העובדה שהבנק בחר בו כבורר גם היא שנויה במחלוקת. גורמים שהיו מעורבים בפרשה טוענים שהוא לא עשה הנחות לאיש ו"עשה לציון קינן את המוות". ובכל זאת, הפתרון שמצא הוא כזה שהבנק חי אתו לגמרי בשלום. עוד כמה מיליונים לבנק שמרוויח מיליארדים הם סידור נוח במיוחד כדי לסגור את הפרשה, גם לבנק וגם לאדלר שמתפרנס מבוררויות ומהעמדת מעמדו והכשרתו כמומחה לדיני עבודה.

סרוסי היה יכול לפתור את כל הבעיות העולות מהפרשה בקלות, אילו דיווח לדירקטוריון הבנק ולמפקחת על הבנקים ולא נותן להם להכיר את הפרשה מהפרסום שלה בטלוויזיה. גורמים הקשורים לבנק טוענים כי אפילו בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, שמעה לראשונה על הפרשה רק כשהיא פורסמה בטלוויזיה.

אין הוראה מפורשת בנוהלי בנק ישראל שמחייבת דיווח כזה, אבל יש הוראה שמחייבת את דירקטוריון הבנק לדווח על אירועים חריגים. ההוראה קובעת כי הדירקטוריון חייב לדווח על "אירועים חריגים שדווחו לדירקטוריון שיש בהם משום חריגה מנוהל בנקאי תקין או סטייה מהוראות כל דין, או שיש בהם פגיעה מהותית בנושים, בלקוחות או בבעלי מניות בתאגיד הבנקאי". כשמנכ"ל הבנק מסתבך בתלונה כזאת והבנק נאלץ להעניק לעובדת הסכם פרישה חריג, ברור שמדובר באירוע חריג שדורש דיווח. ההחלטה של סרוסי לא לדווח מעידה על טעות קשה בשיקול הדעת.

סניף בנק הפועלים בתל אביב, אשתקד
דודו בכר

הבנק לא מסתיר הטרדות מיניות

האירועים בפרשה שינו מאוד את הגישה של בנק הפועלים ביחסיו עם בנק ישראל. גורמים הקשורים לבנק טוענים כי בחודשים האחרונים, מנכ"ל הבנק אריק פינטו והיו"ר עודד ערן ממהרים לדווח לבנק ישראל על כל אירוע חריג. בשבוע שעבר פירסמה עובדת של הבנק בפייסבוק כי לפני עשר שנים מנהל בכיר לשעבר בבנק, משה עמית, שניהל את החטיבה העסקית, נישק אותה בניגוד לרצונה. הבנק מיהר לדווח על כך לבנק ישראל, לפני שתתפתח לו פרשה חדשה.

בבנק ישראל יש אלפי הוראות שתכליתן לצמצם את הסיכונים והחשיפות של הבנקים לסיכונים שונים כמו סיכוני שוק, אשראי, תפעול, סייבר וכו'. אבל אין שם הוראות ברורות לגבי הסיכונים שקשורים להטרדות מיניות והשלכותיהן. ריבוי הפרשות בבנק, והמהפכה האדירה שהנושא עובר בימים אלה עקב קמפיין MeToo, שבו נשים חושפות אירועי הטרדות ותקיפות מיניות מעברן, עשוי להכניס לנוהלי בנק ישראל גם את הנושא הזה. אם יו"ר של בנק נאלץ לפרוש בגלל אי דיווח, אף שהוא עצמו לא נחשד בדבר, זה אומר שגם כאן, נדרשות הנחיות מחייבות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם