היועץ הכלכלי של נתניהו: "מצבנו טוב, והגיע הזמן שנתרגל לזה" - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היועץ הכלכלי של נתניהו: "מצבנו טוב, והגיע הזמן שנתרגל לזה"

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, חושב שכולנו טועים בהבנת התפנית שחולל ההיי־טק בכלכלה הישראלית, ושהגאות הנוכחית בהכנסות ממסים היא המצב הקבוע החדש ■ המסקנה שלו: אפשר להפחית מסים, במיוחד למהנדסי היי־טק צעירים

83תגובות
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון
תומר אפלבאום

כמה מאות מיליונרים ומיליארדרים אמריקאים שלחו בסוף השבוע מכתב לקונגרס, ובו הקריאה לא להפחית מסים לעשירים, כלומר להם־עצמם. המיליארדרים נימקו זאת בכך שהפחתת המסים לעשירים, שמתכנן ממשל טראמפ, תגדיל את החוב האמריקאי ותעמיק את האי־שוויון — שנמצא בשיא של 20 השנים האחרונות.

עמדה זו חריגה מאוד בקרב עשירים אמריקאים — שכן מרבית העשירים האמריקאים תומכים אוטומטית בהפחתות מסים — והיא מלמדת על עומק הוויכוח בארה"ב לגבי תוכנית הפחתות המס הענקית של טראמפ.

באותה שעה, הוויכוח בישראל על תוכניתו של שר האוצר, משה כחלון, להשתמש בעודפי הגבייה הגדולים של 2017 כדי להפחית מסים, נותר מנת חלקם של כלכלנים בלבד. מן הצד האחד של המתרס נמצאים הכלכלנים של משרד האוצר, ובעיקר של בנק ישראל, שמתנגדים בתוקף להפחתת מסים בעת הזאת, בטענה שעודפי הגבייה הם חד־פעמיים, ולכן הפחתת המסים השנה תתגלגל להעלאה מחודשת של המס בשנים הבאות.

נתונים על הכנסות ממסים לעומת התחזיות בשנים האחרונות

זאת בנוסף לעמדה העקרונית של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שטוענת כי ההוצאה הממשלתית בישראל נמוכה מדי — ולכן ישראל צריכה להגדילה, מה שמחייב דווקא העלאת מסים, ולא הורדתם. דברים ברוח זו אמרה פלוג בישיבת הממשלה לפני שבועיים: "בהינתן תמונת התקציב, ברור שהפחתת מסים בעת הזאת, שתגרע מהיקף המסים בשנים הבאות, אינה עקבית עם עמידה ביעדים הפיסקליים בשנים הבאות. המשמעות היא שאם יופחתו המסים, סבירות גבוהה שיהיה צריך להעלותם כבר ב–2019. תנודתיות כזאת בשיעורי המס אינה רצויה מבחינת המגזר העסקי".

הנגידה גם התייחסה בדבריה למה שנראה כטעות חוזרת בתחזית ההכנסות מסים — איכשהו בארבע השנים האחרונות ההכנסות ממסים בפועל עלו על התחזית בסכומים ניכרים — ואמרה כי "אין סיבה להניח מראש ששוב יהיו הפתעות לטובה בעלות אופי חד־פעמי בתקבולי המסים. אף על פי שבארבע השנים האחרונות ההכנסות היו גבוהות מן התחזית, אין צורך ללכת רחוק מדי בהיסטוריה כדי להיזכר בשנים שבהן חלה ירידה משמעותית בהכנסות".

מחלוקת עקרונית וערכית עם בנק ישראל

גרף מדד ג'יני לאי שוויון

מן הצד השני של המתרס עומדים הפוליטיקאים — ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון — שמצדדים בהפחתת מסים. הפוליטיקאים נהנים מרוח גבית שמעניק להם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שתומך בהתלהבות בהפחתת המסים. את התמיכה שלו שמחון מנמק בנימוקים כלכליים כבדי משקל, שלגביהם יש לו מחלוקת עקרונית וערכית עם בנק ישראל: העובדה שהפחתות מסים תורמות להאצת הצמיחה, ולכן נכון לתמוך בהן כמעט בכל מצב, והעובדה שמצבה הכלכלי של ישראל טוב כל כך, שגם אין סיבה להתלבט — הסיכון בהפחתת מסים כיום הוא קטן בלבד.

"לפני עשר שנים, כשלימדתי את הסטודנטים שלי על הקשר בין מיסוי לצמיחה", אומר שמחון, "הייתי אומר להם שיש עדויות תיאורטיות חזקות לכך שהפחתות מסים מאיצות צמיחה, אבל אין לכך עדיין הוכחות אמפיריות. כיום יש כבר עדויות ברורות לקשר כזה". שמחון מתייחס בכך למאמר המכונן של כריסטינה ודיוויד רומר מתחילת העשור, שבו הם בחנו את שינויי המסים בארה"ב ב–1945–2007 ואת השפעתם על הצמיחה.

במחקרם נמצא קשר חד־משמעי בין הפחתת מסים לגידול בצמיחה (הפחתת מס של 1% הביאה לגידול של כ–1% בתוצר), וגם הפוך — קשר שלילי ברור בין העלאות מסים לפגיעה בצמיחה (העלאת מס של 1% פגעה עד 3% בתוצר). המאמר נחשב למכונן גם בגלל מסד הנתונים העשיר שהביא, אבל לא פחות בגלל מעמדה של כריסטינה רומר, שכיהנה כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, ונתפשה בשל כך ככלכלנית חברתית בעמדותיה. אם אפילו רומר הודתה שהפחתות מסים טובות לצמיחה, נסתם כנראה הגולל על הוויכוח.

בפועל, הוויכוח ממשיך להתנהל בעוז — ברור שהמאמר אינו מכוון לכך שכל הפחתת מסים טובה, כי אז היה מצופה שהמדינות יורידו את המס לאפס, ובכלל קיים פער בין אפקט צמיחה בטווח הקצר — שבו עוסק המאמר — לעומת צמיחה בטווח ארוך יותר. אבל שמחון טוען כי בדק את הממצאים של בני הזוג רומר בישראל והגיע למסקנה דומה: כל הפחתת מס של 1% מאיצה את הצמיחה בכ–1%, ולכן אפשר להפחית מסים בלי חשש משמעותי, משום שתוספת הצמיחה תחזיר את המס שאיבדנו. "נכון שיש נקודה שבה נטל המס נמוך מספיק כך שהפחתה נוספת רק תפגע בצמיחה, אבל אנחנו רחוקים מאוד מהנקודה הזאת", הוא מסביר.

אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי (במרכז), ובריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל (משמאל)
David Paul Morris / Bloomberg

"הפחתת מסים היא השקעה בצמיחה"

החידוש הגדול בתפישה של שמחון הוא ההערכה עד כמה אנחנו רחוקים מהנקודה הזאת. שמחון טוען שבנק ישראל והאוצר טועים בהבנת גודל המרחק. כך, האזהרה של פלוג כי עודפי ההכנסות ממסים הם חד־פעמיים, ולכן כל הפחתת מסים כיום תסתיים בהעלאת מסים בשנים הבאות, נדחית על ידי שמחון. "בנק ישראל טועה לחשוב שאנחנו נמצאים עכשיו בגאות כלכלית שדינה להסתיים, ולכן לא ניהנה מאותם עודפי מסים בשנים הבאות", הוא אומר. "זה לא נכון, אנחנו לא בגאות — אנחנו פשוט בממוצע הצמיחה ארוך הטווח שלנו. אם ננהג נכון, נמשיך לראות צמיחה לפחות בשיעורים שראינו בשנים האחרונות. מהפכת ההיי־טק אינה בועה ואינה דבר חולף. אני סבור שמהפכת ההיי־טק היא קבועה, והיא הפכה את כלכלת ישראל לכלכלה יציבה וחסונה במיוחד".

במלים אחרות, שמחון חושב שעסקת מובילאיי אינה חד־פעמית, כי יש לנו עסקות דומות לה אחת לכמה שנים. לשיטתו, חלה תפנית פרמננטית בכלכלה הישראלית, שהופכת את גאות ההיי־טק לחלק מובנה וקבוע בצמיחה הישראלית — והגיע הזמן להתרגל לכך. "ישראל היא מדינה עם יחס חוב־תוצר של קרוב ל–60%", הוא אומר, "עם עודף בחשבון השוטף, ועם עודף נכסים על התחייבויות במט"ח של יותר מ–100 מיליארד דולר. הגיע הזמן שנתרגל לזה שמצבו של המשק הישראלי טוב, ולכן אין לנו סיכון משמעותי בהפחתת מסים. במיוחד אין סיכון משמעותי כשהפחתת המס היא למעשה השקעה בצמיחה העתידית, ולכן המס שנוותר עליו היום יחזור אלינו בתוך כמה שנים בגלל האצת הצמיחה".

ליתר ביטחון, שמחון אינו מתכוון לשעבד את כל עודפי ההכנסות להפחתת מסים, אלא להפנות 2–3 מיליארד שקל, מתוך עודף של כ–20 מיליארד שקל, להפחתת מס הכנסה לבעלי שכר של עד 30 אלף שקל — רמות שכר שמאפיינות מהנדסי היי־טק צעירים. "חלק גדול מהמשתכרים עד 30 אלף שקל הם מהנדסים צעירים, שמשלמים כיום מס של 40%, וחשוב וקריטי שנשמור אותם בארץ", הוא אומר.

העובדה שהוא מפנה את עודפי המס כדי לסייע דווקא למעמד הגבוה — אלה שמשתכרים פי שלושה מהשכר הממוצע במשק — אינה מטרידה אותו. לדבריו "בשנים האחרונות עשינו לא מעט לצמצום האי־שוויון, והצלחנו. העלינו את שכר המינימום והוספנו מס הכנסה שלילי בשיעורים משמעותיים, כך שכיום השכר של מעוטי ההכנסה בישראל דומה באופן יחסי לזה של מעוטי ההכנסה בצרפת, בשעה שלפני עשור היינו בשיעור של 60% מצרפת. והראיה — האי־שוויון שלנו חזר לרמתו מלפני שני עשורים" (ראו תרשים). עוד הוא מציע לשקול הפחתה נוספת במס חברות, לאור העובדה שהאמריקאים עומדים להפחית את מס החברות שלהם, כך שהתחרות על השארת חברות מצליחות בישראל תעלה מדרגה.

החמצות תדירות של מודל ההכנסות ממסים

שמחון מנסה לעמעם את עוצמת המחלוקת שלו עם בנק ישראל והאוצר, וטוען כי "כולם מכירים בכך שהפחתת מסים מאיצה את הצמיחה. השאלה היא רק בכמה — ולכן בכמה אפשר לקחת את הסיכון של הפחתת מסים גם אם בטווח המיידי זה יביא להגדלת הגירעון. מי שהולך עם שלייקס וחגורה, וגם מחזיק את המכנסיים בשתי ידיים, מובטח לו שמכנסיו לא ייפלו — אבל הוא גם יתקשה לרוץ". בפועל, זוהי מחלוקת מקצועית עמוקה שמרמזת כמובן גם להחמצות התדירות של מודל ההכנסות ממסים. מודל כזה נבנה גם על ידי משרד האוצר וגם על ידי בנק ישראל, תוך שיתוף פעולה בין שני המודלים, והוא למעשה הבסיס לבניית תקציב המדינה. בארבע השנים האחרונות המודלים החטיאו פעם אחר פעם לטובה — כלומר ההכנסות ממסים היו גבוהות מהתחזית במודל, מה שעורר ביקורת לגבי אמינות המודלים.

שמחון, יש לציין, נזהר מלהשמיע ביקורת דומה, וגם נזהר מלהציע מודל הכנסות חלופי. "מודל ההכנסות אינו יודע לנבא חמש שנים קדימה", הוא אומר. "הוא יודע לכל היותר לצפות שנתיים קדימה. הוויכוח שלי עם בנק ישראל הוא לא על השנתיים הקרובות, אלא על הטווח הבינוני — ולכך לא ניתן לבנות מודל אמין".

בפועל, שמחון אינו מציע כלי עבודה משופר לתכנון התקציב, כזה שמטמיע לתוכו את התפנית הפרמננטית של צמיחת ההייטק ומסוגל להנפיק תחזיות הכנסות יותר אמינות. בלי כלי עבודה חדש ואמין יותר, ההצעות של שמחון להפניית חלק מעודפי ההכנסה להפחתת מסים מגדילות מאוד את הסיכון לגבי העמידה ביעד הגירעון — מה שמעורר כמובן התנגדות עצומה גם באוצר וגם בבנק ישראל. חרף זאת, נראה בינתיים שבקרב מקבלי ההחלטות הפוליטיים ידו של שמחון עומדת להיות על העליונה.

שי אפשטיין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם