הדלפת ענק חושפת: המטוס של עידן עופר, העסקים של יונתן קולבר – ומקלטי המס

הדלפה של 13.4 מיליון מסמכים מגלה מידע רב על השימוש במקלטי מס ■ בין השאר, נחשפים הקשרים בין טייקון המכרות דן גרטלר לענקית הסחורות גלנקור, ומאבק משפטי הקשור לישראל פרי ■ פתיחת חברה במקלט מס אינה עבירה על החוק - כל עוד הדברים מדווחים לרשויות המס

אורי בלאו
 מימין: אראל מרגלית, ג'סטין טרודו, עידן עופר ודן גרטלר
מימין: אראל מרגלית, ג'סטין טרודו, עידן עופר ודן גרטלר צילום: בלומברג, Gregorio Borgia/אי־פי, מוטי מילרוד
אורי בלאו

הדלפת ענק של 13.4 מיליון מסמכים מגלה מידע רב על השימוש העולמי במקלטי מס ועל קשרים פוליטיים וכלכליים חובקי עולם, כולל בין השאר, על ידי אנשי עסקים ישראלים. המסמכים הודלפו משתי פירמות לשירותים פיננסיים בברמודה ובסינגפור, ומ–19 משרדי רישום תאגידיים של ממשלות. הם הגיעו לידי העיתון הגרמני "סודויטשה צייטונג", שחלק אותם עם הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ) ועם רשת של יותר מ–380 עיתונאים ב–67 מדינות, ובכללם "הארץ". המסמכים מהווים הרחבה משמעותית למסמכי פנמה שנחשפו ב–2016.

אנשי עסקים ישראלים, חברות מקומיות וכמה ממשרדי עורכי הדין המובילים במדינה נכללים במיליוני המסמכים שהודלפו מפירמת עורכי הדין הוותיקה אפלבי (Appleby). המלה "ישראל" מופיעה ביותר מ–20 אלף מהמסמכים. בין השאר, מדובר במסמכים המציגים רישומי חברות של ישראלים במקלטי מס שונים, חברות ובהן דירקטורים או בעלי מניות ישראלים, רישומי בעלות על נכסים בישראל באמצעות חברות אוף שור והשקעות של חברות ישראליות בחברות הרשומות במקלטי מס.

פתיחת חברה במקלט מס או אחזקת נכסים פיננסיים וחשבונות במקלט מס אינה עבירה על החוק, כל עוד הדברים מדווחים לרשויות המס בישראל. חובת הדיווח משתנה בהתאם לאופי הנכס (חברה, חשבון בנק, קרן נאמנות וכו'), שנת פתיחתו או הקמתו, הקשר של האזרח הישראלי לנכס (בעלים, מוטב, דירקטור וכו') ותקנות מס הכנסה שהשתנו עם השנים.

הפגנה באיסלנד אחרי חשיפת מסמכי פנמהצילום: רויטרס

רואה חשבון בכיר העוסק בתחום, וביקש לא להיות מצוטט בשמו, הסביר כי כיום קיימות שתי סיבות עיקריות לפתוח חברות אוף שור: ראשית, במקלטי מס ניתן לנהל את חבות המס בצורה טובה יותר עבור המשקיעים בהן; שנית, לדבריו, כשמנהלים עסקים עם שותפים, ובעיקר אם מדובר בשותפים בינלאומיים, קל הרבה יותר להקצות מניות, להחליף דירקטורים או להכניס ולהוציא בעלים.

המטוס הפרטי של עידן עופר

חלק מהחשיפות שעולות מהדלפת הענק ומתפרסמות במקביל ברחבי העולם נוגעות לאנשי עסקים ישראלים מובילים. טייקון המכרות דן גרטלר מוזכר בשמו בכ–120 מהמסמכים המודלפים, בעיקר כשהדברים נוגעים לקשריו עם ענקית הסחורות גלנקור, חברה ציבורית הנסחרת בבורסת לונדון — שחלק ניכר מעסקיה נוהל דרך הסניף הברמודי של חברת אפלבי.

המסמכים שנחשפו כוללים התכתבויות רבות בעניינה של גלנקור וקשריה ההדוקים עם גרלטר. תחקיר בעניין, שמתפרסם במקביל על ידי עיתונאים החברים בארגון התחקירנים הבינלאומי, חושף בין השאר פרוטוקול בחברת גלנקור, שבו הוחלט להעניק הלוואות לגרטלר — הידוע בקשריו עם ראשי השלטון בקונגו — שייסיעו לו לכאורה לזכות במכרז על מכרה נחושת במדינה.

מכרה של גלנקור בקנדהצילום: בלומברג

בתגובתה לארגון העיתונאים, גלנקור מסרה כי בדיקות הרקע שנערכו לגרטלר היו מקיפות ויסודיות. עורכי דינו של גרטלר מסרו כי הוא דוחה בצורה מוחלטת את כל ההאשמות כאילו ביצע מעשים לא חוקיים. עורכי הדין אמרו גם כי ההלוואות שקיבל לא שימשו לפעילות לא נאותה.

המסמכים המודלפים חושפים בין השאר אחזקות של מטוסים דרך חברות הרשומות במקלטי מס, בצורה המאפשרת תשלום מסים מינימלי. ברשימה מ–2015 של כמה עשרות אנשים שהם מוטבים של חברות אוף שור המחזיקות מטוסים פרטיים, נמצא גם אחד מעשירי ישראל — עידן עופר.

המסמכים כוללים בין השאר התייחסות נרחבת למשפחת עופר ולהון הרב שצברה. אחד המסמכים מתאר פנייה לאפלבי מצד עורך דינו הישראלי של עופר, בבקשה שיסייעו בבניית מבנה של חברה לאחזקה של מטוס פרטי. אנשי אפלבי, בהערכתם את הפנייה, כותבים כי יש לבדוק אם לעופר יש קשר לארה"ב (נכסים, אזרחות וכו'), ומצביעים על היותו בעל פרופיל ציבורי גבוה בישראל כ"גורם סיכון" מבחינת החברה. מטעמו של עידן עופר נמסר: "מיותר לציין כי כל היבטי המס המוזכרים או נרמזים בכתבה עומדים באופן מלא בכל הוראות החוק ומדווחים כנדרש לרשויות המס הרלוונטיות".

יונתן קולבר, מתיו ברונפמן וג'סטין טרודו

תחקיר נוסף המתפרסם ברחבי העולם נוגע למשפחת ברונפמן הקנדית ולאיש העסקים הישראלי יונתן קולבר, מנכ"ל כור לשעבר ומי שמתגלה במסמכים כנהנה של קרן נאמנות בשם Kolber Trust שהוקמה באיי קיימן ב–1991. יותר מ–3,000 מסמכים חושפים את הפעילות המורכבת של הקרן במשך השנים.

הקרן הוקמה על ידי חבר הסנאט הקנדי ואביו של קולבר, ליאו, והכספים שהוזרמו אליה הגיעו מהאב, וכן ממשפחת ברונפמן ומחברה שבבעלות משפחת ברונפמן. סטיבן ברונפמן הוא מקורבו של ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, ואחד ממגייסי הכספים המובילים שלו. טרודו, אגב, יצא פומבית נגד הנוהג של שימוש במקלטי מס.

איי הבתולה הבריטיים. מקלט מס פופולריצילום: אי־פי

בתגובה נמסר מטעמו של קולבר כי "יונתן קולבר לא חייב כל מס לשלטונות המס בישראל (או בקנדה). לטענות נגד יונתן קולבר אין כל אחיזה במציאות, הן פשוט לא נכונות. חשוב לדעת, שיונתן התנהל תמיד בשקיפות מלאה מול רשות המיסים בישראל והוא משלם מיסים כדין, וזאת מאז עלה ארצה מקנדה, כבחור צעיר, לפני 26 שנים". כמו כן, מסרו כי "יונתן דיווח כדין ומעבר לנדרש על היותו נהנה בנאמנויות זרות. יונתן קולבר והנאמנויות לא היו צד להליך גילוי מרצון – קרי הליך להצהרה על הכנסות שלא דווחו כדין".

עורכי דינו של קולבר מסרו לרשת הטלוויזיה הקנדית CBC כי הקמת היישויות בקיימן לא נועדה להימנע מתשלום מסים. בתגובה לתחקיר כתבו עורכי הדין של קולבר כי "אף אחת מהעסקות או היישויות המוזכרות לא כללה העלמה או אפילו הימנעות מתשלום מס". הם הוסיפו כי הנאמנויות "היו תמיד בשיתוף פעולה מלא עם כל דרישות החוק". הם הוסיפו כי לא תימסר תגובה נוספת מטעמו של ברונפמן.

במסמכים שהודלפו נכללות גם פניות רבות מעורכי דין ישראלים בהקשר ללקוחות שונים שלהם, בין השאר בבקשות ייעוץ. כך למשל, משרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן מוזכר במסמכים מאות פעמים כלקוח של אפלבי, בין השאר בעניינו של קולבר. במסמך אחר מ–2009, פונה עורכת דין ממשרדו של דוד שמרון לחברת אפלבי בבירור לגבי שירותים אפשריים שהמשרד מעוניין לקבל בשם חברת מכתשים אגן, שאותה ייצג באותה התקופה.

יונתן קולבר
יונתן קולבר (מימין) ועידן עופרצילום: אביב חופי

הקרן של אראל מרגלית

במסמכי אפלבי מוזכרות גם קרנות הון סיכון ישראליות שונות, ובהן קרן JVP שהקים אראל מרגלית, עד לאחרונה חבר כנסת מטעם סיעת המחנה הציוני ומי שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה. על פי המסמכים, הקרן נרשמה בקיימן, ובין המסמכים הקשורים אליה מופיע לדוגמה הסכם ערבות שנתנה ב–2012 לחברה בשם Qlipso, העוסקת בפיתוח פלטפורמות של שיתוף תכנים באינטרנט, או הסכם הלוואה של חברת JVP הרשומה בארה"ב מבנק Square One, שהערב לו היתה חברת JVP הרשומה בקיימן.

ניסן זאבי, דוברו של אראל מרגלית מסר כי "אנו לא משתמשים במקלטי מס. כל החברות שבבעלות מרגלית מדווחות ומשלמות מס בישראל על רווחיהן, גם אם נרשמו מחוץ לישראל על פי דרישות המשקיעים. קרנות ההון סיכון שהקים מרגלית כחלק מקרן JVP רשומות גם בישראל וגם מחוץ לישראל למען המשקיעים הזרים. כמו רוב הקרנות בעולם, השותפויות נרשמות בחו"ל — בארה"ב או באיי קיימן — והרישום נעשה בהתאם לסטנדרט בינלאומי תחת פיקוח ורולינג מרשויות המס בישראל. אין זה מקלט מס משום שהקרנות עצמן אינן נשוא המס, אלא משקיעיהן משלמים את המס על רווחי הקרן, כל אחד במקום מושבו. חברות הניהול שחייבות לקום במקביל לשותפות 'מגויירות' ומשלמות מס בארץ בין אם הן ישראליות או בין לאומיות. זאת בהסדרים מפורטים עם רשויות המס הישראליות". זאבי הוסיף כי "כל התאגידים שבבעלות אראל או שלאראל היה חלק בהם (המניות) — בישראל ומחוץ לישראל — הושמו בנאמנות עיוורת בתקופת כהונתו כחבר כנסת בהתאם להנחיות ועדת האתיקה של הכנסת".

עו"ד ישראל פריצילום: דניאל בר און

במסמכים שהודלפו נכללת גם התכתבות בעניינו של עורך הדין ישראל פרי, שהורשע בפרשת הפנסיה הגרמנית בגנבה של מאות מיליוני מרקים מלקוחותיו ונידון לעשר שנות מאסר. פרי נפטר ב–2015. מסתבר כי משפחתו של פרי, שניהלה מאבק ברשויות האנגליות שהקפיאו את נכסיו, פנתה באמצעות עורכי דינה הישראלים לפירמת אפלבי בבקשת סיוע במאבק המשפטי שניהלו. בין המסמכים שהודלפו נמצאת גם רשימת החברות המלאות של פרי שגובשה על ידי הרשויות בבריטניה, וכוללת בין השאר חברות בישראל, ליכטנשטיין, איי קיימן, איי הבתולה הבריטיים ועוד.

תכתובות המייל של רמי אונגר

במסמכי אפלבי מוזכרות גם חברות רבות שבבעלותו של איש העסקים רמי אונגר, ששמו נקשר לפרשת אהוד אולמרט ושולה זקן, כמי שלכאורה הבטיח לאולמרט שישלם לזקן אם תשב בכלא. המסמכים כוללים בין השאר גם דו"חות כספיים של חברת Ray Cars Carriers שבבעלותו.

בין מאות הקבצים שבהם מופיע שמו של אונגר נמצא, למשל, גם מייל שבו מדובר על הקמת קרן נאמנות עבורו באי מאן. המסמך כולל תרשומת משיחה שנערכה בין אפלבי לעורכת דינו של אונגר, שבה היא מתארת את צמיחתו כאיש עסקים שהתחיל את דרכו כסוכן מכוניות, ובזכות קשריו ביפן ייבא אישית מכוניות מהמדינה בשנים שבהן מכוניות יפניות לא יובאו לישראל.

במסמך אחר, מ–2016, מתוארות כתבות שונות שפורסמו על אונגר, בין השאר על קשריו עם ראש הממשלה לשעבר אולמרט. במסמך נכתב כי המחלקה ממליצה להמשיך את הקשרים עם אונגר, אך במקביל להמשיך לעקוב אחרי הפרסומים בעניינו. רמי אונגר מסר בתגובה: "הגם שחברות אלה רשומות בחו"ל, הן נישומות בישראל ומשלמות מס כדין בישראל".

כמה מההתכתבויות שנחשפות במסמכים נוגעות להקמת חברות אוף שור לצורך רכישת נכסים ואדמות בישראל. כך למשל, בתכתובות דואר אלקטרוני מ–2016 מבקש לקוח ישראלי להקים באיי קיימן חברה לצורך רכישת דירה. במיילים ששלח לחברה הוא מסביר את הרציונל בכך ששמו לא יתפרסם במאגרים פומביים כבעל הדירה, והבעלות עליה דרך חברה זרה תקנה לו הטבות מס ביחס לבעלות ישירה שלו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ