השרים אישרו: יועצים משפטיים למשרדי הממשלה ייבחרו ללא מכרז

יוזמת המהלך, שרת המשפטים שקד: "טבעי ששר יהיה דומיננטי בבחירת היועמ"ש של משרדו" ■ היועץ המשפטי לממשלה: "המהלך ישנה את השתפישה של היעוץ המשפטי ועלול להוביל לנזקים שאת מידת פגיעתם קשה לאמוד כעת"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרת המשפטים איילת שקד
שרת המשפטים איילת שקדצילום: אמיל סלמן

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק שלפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ייבחרו באמצעות "ועדת איתור" ולא כפי שנהוג כיום במכרז.

הצעת החוק בעניין, שהוגשה על ידי שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), קובעת כי "ועדת האיתור" תכלול 5 משתתפים: מנכ"ל המשרד הרלוונטי שיכהן כיו"ר הוועדה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור שימונה על ידי המנכ"ל וכן איש אקדמיה שימנה המנכ"ל בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. המועמד הנבחר ימונה לתקופת כהונה של 7 שנים על ידי השר - לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

השרה שקד אמרה כי "בעולם שבו כל החלטה הופכת כפופה לבג"ץ, משרות היועצים המשפטיים נהפכו למשרות מאוד דומיננטיות במשרדים. אך טבעי ששר יהיה דומיננטי בבחירת היועמ"ש של משרדו. יש איזון מאוד נכון בהצעת החוק בין התפקיד של היועץ המשפטי כמיישם מדיניות לבין העובדה שהוא שומר הסף".

שקד הגישה את הצעתה כחלק ממדיניותה הדוגלת בהגברת משילות השרים, ולאחר שהושמעו טענות שלפיהן יועצים משפטיים במשרדי ממשלה "תוקעים מקלות" בפעולות השרים והמשרדים. לכן סבורה שקד שהקמתה של "ועדת איתור" תאפשר למועמדים מצוינים מכל חלקי האוכלוסייה להתמודד על התפקיד, השר יוכל להביע את עמדתו ביחס למינוי, ומשך זמן ההליכים של המינוי יתקצר.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע בסוף השבוע במכתב לשקד כי הוא מתנגד באופן נחרץ להצעת החוק. מנדלבליט התריע כי "קידום החוק יפגע פגיעה קשה בתפישתו של היעוץ המשפטי לממשלה. מהלך זה עלול להוביל לשינוי ב'קוד ההפעלה' של מוסד היעוץ המשפטי לממשלה, וכן לשינוי ביחס כלפיו מצד עובדי המשרדים ובהם עובדי הלשכה המשפטית, הדרג הנבחר והציבור בכללותו. מהלך זה עלול להוביל לנזקים שאת מידת פגיעתם קשה לאמוד כעת".

לדברי מנדלבליט "השינויים המבוקשים הן בהצעת החוק הפרטית של ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) (שהועלתה אף היא אתמול להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, ושלפיה היועץ המשפטי למשרד ממשלתי ימונה כמשרת אמון על ידי השר, הצעה שהוכפפה להצעת החוק הממשלתית של שקד –צ"ז) והן בהצעת שקד, שתכליתם העצמת מעורבותו של השר בהליך בחירתו ומינויו של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי, צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי תלותו, ואפקטיביות תיפקודו של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי כ'שומר סף'. החלשה שכזו תביא בתורה לפגיעה במעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך היעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאימון הציבור בו".

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), שרת המשפטים לשעבר, אמרה בתגובה כי "חוק היועצים המשפטיים מצטרף לגל חוקי השחיתות והופך את שומרי הסף למען הציבור לשומרי השר לצרכיו, כדי למנוע מהם להציב גבולות לפוליטיקאים חסרי עכבות שחושבים שהם מעל לחוק. מדובר בעוד חוק של שחיתות פוליטית במסווה של משילות. מכה לשומרי הסף היא מכה לציבור עליהם הם מגינים מפני דורסנות ושחיתות פוליטית".

מנכ"ל המשמר החברתי, יוסי צרפתי, אמר כי "היועצים המשפטיים הם שומרי הסף של המשרד הממשלתי, תפקידם לוודא שפעילות השר והמשרד הממשלתי יהיו במסגרת החוק. אבל נראה כי השרים לא רוצים שיגידו להם מה חוקי והם רוצים למנות את מי שיפקח עליהם. הדבר יאפשר להם להרוויח פעמיים: גם תפקיד נוסף שניתן לחלק למקורבים, וגם מצב שבו איש במשרדם לא יוכל לבקר אותם אם הם עוברים על החוק. ייתכן בהחלט שהיום נולדה פרשת השחיתות הבאה. מדובר בהצעה אחת מני רבות שהממשלה מקדמת בימים אלה שמחלישות את מערכת האיזונים והבלמים שנמצאת ביסודו של שלטון החוק. זה תהליך מסוכן, ואנחנו נעקוב ונעשה ככל שביכולתנו כדי לדחוק בחברי הכנסת שלא לתמוך בחוקים הללו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker