העונש המרבי למונופול שניצל כוחו לרעה יירד לשלוש שנות מאסר - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העונש המרבי למונופול שניצל כוחו לרעה יירד לשלוש שנות מאסר

חוק ההגבלים שהוצג היום לציבור יהפוך לחוק התחרות ויחיל על בעל נתח שוק שנמוך מ-50% חובות של בעל מונופול. עונש מאסר של עד חמש שנים יוטל על הסדר כובל ועד שלוש שנים על ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה

תגובות
הממונה על רשות ההגבלים, מיכל הלפרין
אייל טואג

תזכיר לשינוי חוק ההגבלים שהוצג היום (ב') לידיעת הציבור קובע כי הענישה על שורת הפרות של חוק ההגבלים תפחת מרף של חמש שנות מאסר לשלוש. חמש שנות מאסר יוטלו רק על מעורבות בהסדר כובל שנעשה בדרך כלל בנסיבות מחמירות. על שורת עבירות, בהן ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי, יוטל מאסר של עד שלוש שנים. בחוק הקיים, על כל העבירות יכול לחול מאסר של חמש שנים אם נעשו בנסיבות מחמירות.

בתזכיר החוק מוצע לקבוע כי הרף העליון לעונש מאסר על עבירת הסדר כובל יהלום את חומרת העבירה, יהיה החמור ביותר בעבירות ההגבלים העסקיים, ויעמוד על חמש שנים. ביחס לעבירות אחרות שעניינן אי-קיום תנאים באישור שנתנה הממונה להסדר כובל או מיזוג, עבירות אי דיווח על מיזוגים, ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה, הפרת הוראות של הממונה או צו שניתן, מוצע כי העונש המרבי יהיה שלוש שנות מאסר, שהוא הרף הקבוע כיום ביחס לעבירות אלה בהיעדר נסיבות מחמירות.

התזכיר מחיל כללים שחלים על מונופול גם על מי שמחזיק כוח שוק, אך פחות מנתח שוק של 50%. כיום מונופול נחשב רק מי שיש לו נתח שוק העולה על 50%.

בתזכיר נכתב כי "הצורך בתיקון החוק נובע גם מכך שהיבטים רבים של מסגרת הפיקוח הקבועה בו אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בעולם, והוראותיו אינן מתאימות לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית מאז נקבעו. כך, למשל, בהקשר של מונופולין – כמעט שאין מדינות נוספות בעולם אשר קובעות את קיומו של מונופולין על בסיס נתח שוק בלבד, כמו בישראל.

עוד נכתב, כי באופן חריג למקובל בעולם, הדין הישראלי הקיים מבסס קיומו של מעמד מונופוליסטי רק על נתח השוק במקום על כוח השוק עצמו. כתוצאה מכך, לא ניתן לפעול כנגד גופים בעלי כוח שוק משמעותי אשר מנצלים את כוחם לרעה, דוחקים מתחרים ופוגעים בתחרות ובצרכן, אם נתח השוק שלהם נמוך מ-50%. "בהתאם, מוצע להוסיף להגדרת המונופולין את מי שמרכז בידיו כוח שוק משמעותי שאינו זמני ומטבעו קצר טווח, אף אם לא ניתן להראות כי הוא מחזיק ביותר ממחצית מהשוק. כדי להעריך אם גוף מחזיק בכוח שוק כאמור יש להביא בחשבון את נתח השוק בו הוא מחזיק, כמו גם פרמטרים רלוונטיים אחרים, כמו שאלת קיומם של חסמי כניסה והתרחבות בתחום, ועוד".

הענישה הפלילית בחוק הקיים קובעת עונש מרבי של חמש שנות מאסר לעבירה בנסיבות מחמירות ושל שלוש שנות מאסר לכלל העבירות הפליליות.

שמה של רשות ההגבלים ישונה לרשות התחרות, כמקובל באירופה. כמו כן ישונה שמו של החוק מחוק ההגבלים לחוק התחרות. שינויים אלה נועדו לשקף את המיקוד בעבודת הרשות – פחות ביורוקרטיה מגבילה ויותר קידום תחרות.

בתזכיר החוק נכתב כי "המטרה המרכזית שביסוד התיקונים המוצעים היא מיקוד האיסורים שבחוק בפרקטיקות העסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בפרקטיקות שמטרתן להפחית את התחרות במשק. הצעת החוק תחזק את יכולתה של רשות ההגבלים העסקיים לפעול במלוא הכוח ובאפקטיביות לטובת קידום התחרות והורדת יוקר המחיה. בה בעת, יוסר נטל רגולטורי וביורוקרטי מיותר מפעילות עסקית שאינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות על מנת לאפשר לעסקים הפועלים באופן תחרותי לקדם צמיחה כלכלית במשק".

התזכיר מפרט שינויים נוספים, כביטול האפשרות של הממונה להורות למי שמייצר או מייבא מוצר, שיעמוד בדרישות התקן. בתזכיר נכתב כי מעולם לא נעשה בזה שימוש וזה אינו קשור לתכלית החוק.

ד"ר חגית בולמש, שותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, אמרה כי "הצעת החוק מאזנת בין הצורך להגדיר בצורה ברורה מהן מטרות חוק ההגבלים העסקיים ומרחב הפעולה של הרשות. התזכיר מבקש לעסוק בליבת החשש התחרותי שהוא קרטלים והסדרים בין מתחרים ובצד זאת הקלה בנטל הרגולטורי שחל על עסקים.תזכיר החוק מחזק את עמדתה הנוכחית של רשות ההגבלים העסקיים לפיה היא פועלת להגן על ההליך התחרותי ולא ישירות על מחיר המוצר לצרכן. בכך מתקרבת רשות ההגבלים העסקיים לעמדה הנהוגה בארה"ב, שבה מגנים על ההליך התחרותי ופחות על גובה המחירים לצרכן או איכות המוצר, שכן רכיבים אלה צריכים להיקבע באמצעות תחרות הוגנת וראויה בין עסקים".

"תזכיר החוק מטיל אחריות פלילית גבוהה מאוד על עסקים, כולל עסקים קטנים, גם כאשר לא הוכח נזק לצרכן או השפעה על יוקר המחיה", הוסיפה. "מנגד, החוק אינו מחמיר את האכיפה ולא מטיל בפועל אחריות פלילית על מונופולים גם כאשר המונופול מנצל את מעמדו לרעה. חוסר האיזון יכול להוות איתות לכך שהאכיפה כנגד מונופולים המנצלים מעמדם לרעה פחותה מיתר הנושאים בחוק ההגבלים העסקיים".

עורך דין אורי פורת, ממחלקת הגבלים עסקיים במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', המייצג את רוב המונופולים הגדולים במשק, אמר כי השינוי הבולט הוא בסעיף המונופולין. לדבריו, היה ראוי לאזן את ההחמרה שבהוספת כוח שוק בביטול הגדרת נתח השוק כסימן למונופול, או בהקלה בהגדרה. "היה צריך להוריד את האופציה של נתח שוק ולהישאר רק עם כוח שוק. לחלופין היה נכון להפוך את נתח השוק לחזקה. כלומר, לומר שאם אתה מעל 50% חזקה שאתה מונופול, אבל שאפשר יהיה לערער על זה", אמר.

ברשות ההגבלים שקלו תחילה לבטל את הגדרת נתח השוק, אולם לחץ ציבורי שזכה לתמיכת שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הוביל בסופו של דבר לכך שהחוק לא מוותר על הגדרת נתח השוק. עורכי דין המתמחים בתביעות יצוגיות אמרו שביטול הגדרת נתח השוק היה מנחית מכה אנושה על כל התביעות היצוגיות, כיוון שהתובעים היו מתקשים להוכיח שהנתבע הוא מונופול או בעל כח שוק.

פורת הוסיף כי בדברי ההסבר בתזכיר החוק נכתב שמי שיש לו כוח שוק אבל לטווח קצר לא ייחשב כמונופול. עם זאת, בנוסח תזכיר החוק עצמו ההקלה של טווח קצר לא מופיעה.

לגבי השינויים ברף הענישה אמר פורת כי "ברשות מנסים להחמיר עם עבירות הסדרים כובלים. ההקלה על העבירות האחרות לא משמעותית מבחינה מעשית, כיוון שבתי המשפט לא הגיעו לרף הענישה המירבי. גזרי דין נקבעים יותר על בסיס תקדימים ופחות על פי רף הענישה הקבוע בחוק".

מקורב לרשות ההגבלים אמר כי פעילות האכיפה הפלילית העיקרית של הרשות ממוקדת בהסדרים כובלים, והחוק מקל על עבודת הרשות בכך שהיא לא תידרש להוכיח שהסדר כובל נעשה בנסיבות מחמירות. הענישה בגינו תהיה עד חמש שנות מאסר ללא קשר לנסיבות. מנגד הרשות הקלה בשאר העבירות, אם כי ההקלה היא להלכה בעיקר. בפועל אין אכיפה פלילית נגד מונופולים והרשות נוטה להגיע איתם להסדרי קנסות על הפרות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#