עקב הצמיחה המהירה: משרד הפנים בוחן שינוי במבנה השלטון המקומי בפריפריה - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עקב הצמיחה המהירה: משרד הפנים בוחן שינוי במבנה השלטון המקומי בפריפריה

לראשונה מאז 2003 נבחנים מחדש מיזוגים של יישובים עירוניים, שצמחו ונהפכו לגדולים מדי עבור המועצות האזוריות שבתוכן הם ממוקמים ■ לחלופין, נבחן המודל החדשני של מועצה חבלית - מועצה בהובלת העיר המרכזית בחבל, ולא הקיבוצים ■ שתי ההצעות צפויות להיתקל בהתנגדות פוליטית עזה

4תגובות
כוכב יאיר. אם המיזוג יאושר, שטחים חקלאיים רבים מסביב ליישוב ייהפכו לעירוניים

על רקע הצמיחה המהירה של יישובים בפריפריה, משרד הפנים, בהנהגתם של השר אריה דרעי והמנכ"ל מרדכי כהן, בוחן שינויים מרחיקי לכת במבנה השלטון המקומי בפריפריה. השינויים יהיו במבנה המועצות האזוריות, שאינן מסוגלות יותר להכיל את הצמיחה של יישובים עירוניים גדולים יחסית בתוכן.

המשרד בוחן, לראשונה מאז 2003, איחודים של יישובים ליצירת מועצות מקומיות מורחבות, וכן בוחן לראשונה את המודל של מועצה חבלית, כלומר מועצה אזורית שמנוהלת בידי העיר המרכזית של החבל, ולא בידי הקיבוצים.

צמיחת הפריפריה — כתוצאה מעליית מחירי הדיור במרכז, הסכמי הגג שיזם משרד האוצר, וכן שיפור תשתיות התחבורה, שקירבו את הפריפריה למרכז — הביאה להיווצרות מצבים אבסורדיים של יישובים הנמצאים בתוך מועצה אזורית, אך גדולים מכל שאר יישובי המועצה יחד. משרד הפנים סימן תשעה יישובים כאלה, שמספר התושבים בהם גבוה מ–5,000, ועל כן יש מקום להתחיל ולבחון את מעמדם כמועצות מקומיות עצמאיות. מדובר ביישובים צור יצחק (מועצה אזורית דרום השרון), גבע בנימין וכוכב יעקב (מטה בנימין), שערי תקוה (שומרון), בת חפר (עמק חפר), קיסריה ועתלית (חוף הכרמל), צור הדסה (מטה יהודה) וכפר חב"ד (עמק לוד).

אלא שהמדיניות ארוכת השנים של משרד הפנים היא לפעול לצמצום מספר המועצות בישראל (כיום 257), ולכן נפסלה ההצעה להעניק ליישובים הצומחים במהירות מעמד של מועצה מקומית עצמאית. במקום זאת שוקלים במשרד שלוש חלופות עיקריות.

.

הראשונה, להעניק ליישובים האלה סמכויות נרחבות יותר, להפוך אותם למעין אוטונומיה במועצה האזורית, תוך הגדלת התקציבים של המועצות האזוריות שיאפשרו להן להעניק שירותים ליישובים עירוניים גדולים בתחומן.

החלופה השנייה היא לאחד את היישובים האלה עם מועצות מקומיות קיימות — כדי ליצור רצף עירוני חדש. בעקבות זאת שוקל משרד הפנים למזג יישובים. נשקלים שני מיזוגים עיקריים: המיזוג של אורנית, אלקנה, שערי תקוה ועץ אפרים, שמרביתם היישובים הללונמצאים היום בתחומה של המועצה האזורית שומרון, למועצה מקומית אחת בת כ–20 אלף תושבים; המיזוג של צור יצחק, שבקרוב מספר התושבים בה יעבור את 10,000, עם המועצה המקומית כוכב יאיר־צור יגאל, תוך סיפוח חלק מהשטח החקלאי המפריד בין שלושת היישובים, והפיכתו לרצף עירוני.

כנגד הצעת המיזוג השנייה הוגשה לאחרונה עתירה לבג"ץ מצדה של כוכב יאיר, שמתנגדת למיזוג המוצע, בטענה כי מדובר בתעלול פוליטי שנועד לשנות את מאזן הכוחות בתוך המועצה האזורית דרום השרון כדי להטות את הבחירות לשלטון המקומי בסוף 2018.

הפסקת השיסוי בין הקיבוצים לערי הפיתוח

החלופה השלישית, המהפכנית עוד יותר, היא ליצור מודל חדש לשלטון המקומי בישראל: מודל של מועצה חבלית, כלומר מועצה אזורית, אבל כזו שמובלת בידי העיר הגדולה של החבל, ולא בידי הקיבוצים. מדובר על היפוך כוחות בתוך הפריפריה, שבה הקיבוצים הם אלה ששלטו כל השנים במועצות האזוריות, ולא להפך.

ההצעה נהנית מתמיכה נלהבת של משרד הפנים, שרואה בה אמצעי לאיחוד הפריפריה, הפסקת השיסוי בין הקיבוצים לערי הפיתוח, וכן פתרון כלכלי על רקע התחזקות היישובים העירוניים בפריפריה והיחלשות המועצות האזוריות. המגמה הנמשכת של חלוקה שוויונית יותר של הכנסות בין המועצות האזוריות וערי הפיתוח פגעה קשה בהכנסות של המועצות האזוריות — רמת נגב, למשל, איבדה יותר מ–20 מיליון שקל בשנה כתוצאה מביטול מעמדה כעיר עולים, בנוסף ל–13 מיליון שקל בשנה מתשלומי ארנונה של בסיסי צה"ל, שנלקחו ממנה. ככל הנראה, הכוונה היא לבצע חלוקת הכנסות נוספת עמה.

.

ניסיון ראשון לממש את המודל של מועצה חבלית מתנהל בין ירוחם ובין רמת נגב. ראש מועצת ירוחם, מיכאל ביטון, הוא תומך נלהב של ההצעה, וטוען כי היא תביא למיצוי היתרונות לגודל של היישובים בפריפריה, חיסכון תפעולי, וגם קירוב לבבות בין קיבוצים וערי פיתוח. לדבריו, "תמיד יהיו ניכור ומורכבות, במיוחד כשיש מטען היסטורי כזה, אך הערכים הכלכליים והסביבתיים תומכים במיזוג כזה, והצמיחה האזורית תפצה על כך". לדבריו, לא תהיה פגיעה בקיבוצים, או בפיתוח החקלאי־הכפרי, מכיוון שהאינטרס של ראש מועצה חבלית — שאין ודאות שייבחר דווקא מתוך עיר החבל, ולא מאחד היישובים הכפריים — הוא לדאוג לכל תושבי המועצה.

לעומת זאת, ראש מועצת רמת נגב, ערן דורון, מנהל את המגעים, אבל מביע הסתייגות מהרעיון. לדבריו, אין יתרון כלכלי במיזוג של יישוב עירוני עם יישובים כפריים שמרוחקים ממנו מרחק של כשעת נסיעה, ושבכל מקרה תושביהם יצטרכו הסעות כדי להגיע לבית הספר המשותף"באר מילכה מתעניינת בסוגיות של ביטחון ואספקת מים, ואין קשר בין בעיותיה ובין הבעיות של ירוחם", הוא אומר.

לפי הערכות, העובדה ש–2018 היא שנת בחירות בשלטון המקומי לא תאפשר לממש את הפתרונות הנשקלים עוד השנה. יתרה מכך, הבחירה בין המודלים השונים — מיזוגים או הקמת מועצה חבלית, כמו גם ההצעה להגביר את האוטונומיה של היישובים העירוניים בתוך המועצות האזוריות — תצטרך לחכות עד ל–2019, לאחר תום הבחירות לשלטון המקומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#