נלחמים בשביל כולנו: האזרחים שמנסים לשנות את המציאות בישראל - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נלחמים בשביל כולנו: האזרחים שמנסים לשנות את המציאות בישראל

בכבישים, באינטרנט, בחקלאות או בחשבון הבנק - במקומות רבים שבהם השלטון המרכזי מתנהל בבעייתיות, התארגנויות אזרחיות שמגיעות מהשטח יכולות לשנות את המצב

39תגובות

החקלאים נהנים משיווק ישיר, אבל הרשתות לא מתרגשות | אורה קורן ועדי דברת-מזריץ

אם ארגוני החקלאים היו מארגנים את שוקי האיכרים — התופעה היתה מתרחבת
ירון קמינסקי

רונן שלכט, המגדל בערבה פלפלים, עגבניות ותותים תלויים, נמנה עם עשרות החקלאים שעברו בשנים האחרונות לשיווק ישיר לצרכן הביתי. כך הוא נהנה מתמורה גבוהה מבעבר, והצרכן מקבל תוצרת טרייה שלא עברה מסכת מטלטלת של אחסון, שינוע ופריקה בכמה נקודות מכירה.

בין היתר, שלכט מוכר את תוצרתו בשוק מקומי שהקימה עיריית אילת לחקלאי הערבה, שבו הם מוכרים את תוצרתם ישירות לצרכן. שוקי איכרים קיימים אמנם גם בערים נוספות, אלא שאלה מאוכלסים בתמהיל של חקלאים וסוחרים, כשהסוחרים פוגעים ברעיון המקורי — ולמעשה משווקים מוצרים לא ישירות מהשדה או המטע. "מכירה ישירה מאפשרת להתפרנס טוב יותר, היא חוסכת פערי תיווך עצומים לחקלאי — והצרכן מקבל סחורה איכותית, במיוחד במוצרים יקרים יחסית, בעלי חיי מדף קצרים", אומר שלכט.

הזדמנות לשנות - פרויקט מיוחד >> כלכלה אלטרנטיבית: מה אפשר ללמוד מהחרדים | נתי טוקר || אל תחפשו צדק: כאן באים להרוויח הרבה כסף | איתן אבריאל || "אם אדלסון ירצה לתת לנו 60 מיליון דולר - הוא יקבל מכתב תודה - וזהו" | נתי טוקר  ||בית הקלפים? זה קטן לעומת מה שקורה פה | צבי זרחיה  || הקווים האדומים של האנשים הירוקים | מירב מורן || המדריך להוזלת יוקר המחיה | איילה צורף || "קטמון זו מחאה חברתית שהצליחה, אבל הסיכון הוא בלתי נתפש" | עמרי זרחוביץ|| רוצים לספר לעולם על עצמכם? זו הדרך | בועז כהן

הבעיה של חקלאי הערבה היא המרחק מהצרכנים. חקלאים במרכז המדינה אינם סופגים עלויות שינוע גדולות, ויש אף כאלה שהצרכנים מגיעים אליהם כדי לרכוש את הסחורה. כעת מתכננים חקלאי הערבה להקים באזור שוק איכרים לטובת הנוסעים לאילת וממנה. לדברי שלכט, אם אחד מארגוני החקלאים היה לוקח על עצמו לארגן את השווקים האלה — התופעה היתה מתרחבת יותר.

ואולם כיום התופעה קטנה ואינה משפיעה על שיווק פירות וירקות ברשתות השיווק ובירקניות. ברשתות השיווק מגדירים את תופעת השיווק הישיר מהחקלאי לצרכן כ"גימיק שיווקי שתפס בתקשורת, אבל כמעט שלא קיים במציאות". ברשתות אומרים כי מכיוון שמדובר בתופעה קטנה והמחירים שמציעים החקלאים גבוהים לעתים ממחירי הרשתות, אין לכך השפעה על תנאי הסחר של רשתות השיווק או על המחיר שהן מציעות לצרכנים.

לדברי בכיר ברשת שיווק גדולה, "החקלאים המעטים שמוכרים ישירות לצרכן אולי מרוויחים בדרך הזאת קצת יותר — אבל הצרכנים לא מרוויחים מזה סחורה במחיר נמוך יותר, להפך. ברשתות המחירים נמוכים יותר. מעבר לכך, אחרי המחאה החברתית היה באזז סביב הנושא ואז שוב לפני כמה שנים עם מחאת הפלפלים, אבל חוץ מכותרות בעיתונים זה לא משפיע עלינו. מה שמוכרים בשיווק ישיר זה פסיק של הפסיק מכלל הסחורה שמשווקת בישראל, אז לא יכולה להיות לזה השפעה. אני גם לא מאמין שזו תופעה שתגבר עם הזמן".

הפגנה בתקופת המחאה החברתית ב– 2011 .
לאופק יש כבר 5,200 חברים
מוטי מילרוד

מגילת הזכויות הדיגיטליות | רפאלה גויכמן

שבע שנים מלווה התנועה לזכויות דיגיטליות את חוק המאגר הביומטרי שאושר בפברואר השנה. מהדיונים בחקיקה, דרך הפיילוט שנדחה פעמיים ועד אישור החוק, התנועה היתה זו שהובילה קו נחרץ נגד הקמת הפרויקט והציגה את הסכנות הטמונות בקיום מאגר רגיש מסוג זה על ידי המדינה. את המאבק מנהלת התנועה בעזרת מתנדבים, ובהם עורכי דין ומומחים בתחום אבטחת המידע. את המאבק עצמו מממן הציבור, כאשר חודש לאחר אישור החוק הגישה התנועה בג"ץ, שאת המשאבים למימונו גייסה התנועה באמצעות קמפיין מימון המונים שבו נאספו 105 אלף שקל.

"כיום אין אף ארגון שמתייחס לזכות לפרטיות כחלק מהזכויות הדמוקרטיות שלנו", אומר ניר הירשמן, דובר התנועה. "סביב המאגר הביומטרי היה קל לראות את הצורך בזה, כי שם באמת נוצר איום גדול על חירות הפרט ועל הדמוקרטיה בכלל".

התנועה הוקמה ב–2010 כהתארגנות אד הוקית במטרה להילחם במאגר הביומטרי, ומאוחר יותר הרחיבה את פעילותה למה שהיא מגדירה כ"הגנה וקידום זכויות פרט וקהילה בעידן הדיגיטלי". מלבד המאבק נגד המאגר, התנועה פועלת לשמירת זכויות האזרח במרחב הווירטואלי. כיום, כאשר מרבית הפעילות שלנו עוברת לרשת, התנועה פועלת לשמור על חופש הביטוי ברשת, על אינטרנט חופשי לכל וגם על הזכות לשמור על פרטיותם של הגולשים.

בשנים האחרונות עלו כמה הצעות חוק המעוניינות להגביל אתרים, ובהם חוק הפייסבוק, שנועד לאפשר למדינה להורות לספקיות תוכן להסיר תוכן המהווה עבירה פלילית; וחוק הפורנו, שנועד לסנן אתרים לא ראויים. התנועה מגיעה לדיונים בכנסת ומנהלת את המאבק נגד החקיקה, שאותה היא מגדירה אנטי־דמוקרטית. "ברגע שמתחילים למנוע את הגישה לאינטרנט, נוצר פתח לדברים חמורים יותר. מדובר ביוזמות חקיקה בעלות אופי של צנזורה", אומר הירשמן.

תנועה נוספת שפועלת למען הציבור ברשת היא הקליניקה למניעת תביעות השתקה באינטרנט. אחרי כמה הצלחות בתחום וקמפיינים מוצלחים למימון המונים נגד תביעות השתקה, התנועה התחייבה לפתוח בעזרת הסכומים שאספה קליניקה לייצוג נתבעים בתביעות השתקה ופועלת באופן רצוף מ–2014.

"אנחנו מגיעים לכל ישיבת ועדה, הצבעות, מבלים שעות בכנסת ומעלים עצומות ומבצעים מאבקים משפטיים", אומרים בתנועה. "על הציבור הישראלי אומרים שהוא לא אוהב לתרום. הוא באמת לא אוהב לשלם לעמותות עם מנכ"לים שגוזרים משכורת שמנה, אבל כשמראים לו שהוא יכול לתמוך ולבצע שינוי — הוא תורם בגדול".

שבוס תחבורה ירושלמית שיתופית
אודי קצמן

אוטובוס בשבת? יש דבר כזה | אורן דורי

נוע תנוע ושבוס, עמותות ללא מטרת רווח, צברו השנה תאוצה בזכות קמפיינים של מימון המונים מוצלחים. במסגרת אותם קמפיינים תרם הציבור מאות אלפי שקלים לטובת המיזמים, ובתוך כמה חודשים מספר קווי האוטובוסים המופעלים בשבתות ברחבי המדינה זינק משניים לעשרה. הקו האחרון שהתווסף הוא קו שפעל עד סוף הקיץ מטעם נוע תנוע, בין חיפה לתל אביב. בשבוס רשומים יותר מ–3,000 חברים העושים שימוש בשירותי ההסעות בשבת, ובנוע תנוע מגיע מספר החברים ליותר מ–4,000 אנשים.

עם זאת, באחרונה מאיים משרד התחבורה להוציא מחוץ לחוק את פעילות האגודות השיתופיות המפעילות קווי אוטובוסים ומיניבוסים בשבת. איומיו של המשרד הם תפנית במדיניותו כלפי היוזמות האזרחיות שקמו בשנים האחרונות לנוכח השבתת מערך התחבורה הציבורית בסופי השבוע.

יו"ר ומייסד נוע תנוע, רועי שוורץ תיכון, אמר באחרונה ל–TheMarker כי "נוע תנוע ממשיכה להפעיל תחבורה בשבת כרגיל ובהתאם לחוק, כפי שפעלנו בשנתיים האחרונות, כדי לאפשר לכל אחד לבחור איך לבלות את השבת. מהיום הראשון הפעילות שלנו גלויה וציבורית, ונשמח לבדיקה של כל גורם רשמי שמעוניין בכך".

לדבריו, "אנחנו קוראים למשרד התחבורה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בכל הארץ, כפי ש–80% מהישראלים רוצים. המחסור בתחבורה בשבת פוגע בקבוצות החלשות ביותר, אלה שלא מסוגלות להחזיק ברכב פרטי, ומונע ממערכת התחבורה הציבורית לתפקד כראוי בכל ימות השבוע".

"כבר יותר משנתיים אנחנו מציעים פתרון לאזרחים החברים באגודה, שאין להם רכב פרטי או רישיון נהיגה או מכל סיבה אחרת רוצים להיעזר בשירותינו ולהגיע למחוז חפצם בבטחה", אמרהל–TheMarker יו"ר הנהלת שבוס, ד"ר לורה ורטון. "רוב הנוסעים של שבוס הם צעירים, סטודנטים וחיילים, כולל חיילים בודדים, שאין להם דרך אחרת להתנייד בסופי שבוע. לא ברור לנו מדוע משרד התחבורה עוסק בחקירת החוקיות שלנו במקום ללמוד מהצלחתנו, ומיישם מודל לתחבורה ציבורית בשבת באופן מקיף, כדי לספק שירות הכרחי כזה שהאזרחים זקוקים לו".

תרצה אריאל, במופע לזכרו של מאיר אריאל. הגיוס הראשון הניב 460 אלף שקל
דניאל צ'צ'יק

כולם בהדסטארט: "יותר טוב מלזרוק כסף סתם" | קינן ראובני

יוזמות חינוכיות, סביבתיות וחברתיות או מאווים פרטיים כמו הוצאת ספר, סרט או אלבום מוסיקלי — כיום כבר לא צריך לחכות או לשבת בחיבוק ידיים, ואפשר להגשים כמעט כל חלום בעזרת מימון המונים.

במהלך חמש שנות פעילותו של אתר מימון ההמונים הדסטארט בישראל, יזמים גייסו בהצלחה יותר מ–1,700 פרויקטים בסכום כולל של יותר מ–78 מיליון שקל, כאשר הדסטארט גובה עמלה — 9% מהסכום הכולל שגויס — רק מיוצרים שהגיעו ליעד מימון הקמפיין שלהם. ההדסטארט הגדול ביותר שהיה עד כה בישראל, "מחזירים את יהודה הביתה" (למען יהודה הישראלי, שנפצע אנושות במבצע צוק איתן ב–2014 ולאחר שהתעורר מתרדמת היה זקוק להתאמת ביתו לצרכיו הרפואיים) — גייס יותר מ–1.5 מיליון שקל. הפרויקט גם הגיע למספר התומכים הגדול ביותר באתר — 8,379.

מעבר להשגת מימון לפרויקט אישי, בפלטפורמה אפשר למצוא יזמים שמעוניינים לפעול למען כלל הציבור. למשל, מהנדס המחשבים אור יוחנן, שטוען כי הוא אדם פרטי ללא כל אינטרסים סמויים, גייס באחרונה באתר כסף להפקת המיזם שלו — "150 משכורות", הרצאה אינטרנטית בנושא לקיחת המשכנתא. לדבריו, אם זוג צעיר יגיע מוכן למעמד של קניית דירה, בעזרת כלים נכונים והימנעות מטעויות קריטיות, הוא יוכל לחסוך עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים.

"לדעתי זו השקעה כספית נבונה מאוד, יותר טוב מלזרוק כסף סתם", אומרת על הפלטפורמה שירז אריאל, בתו של הזמר והיוצר מאיר אריאל, המפיקה כל שנה את המופע לזכרו. "ב–2013, לקראת המופע ה–14 שלנו, לא רצינו שוב לקחת הלוואות כדי לממן את הערב ומישהו סיפר לנו על הדסטארט, שהיה אז בחיתוליו. גייסנו 460 אלף שקל, בין הסכומים הכי גבוהים באתר בזמנו, ומאז אנחנו מגייסים שם", אומרת אריאל, שבשנים האחרונות נהפכה בעצמה ליועצת גיוסים בהדסטארט.

לדבריה, "גיוס מוצלח דורש חוסן נפשי מסוים, ואם אני רואה שאדם לא בשל מספיק — כי העניין דורש חשיפה ופעילות ענפה ברשתות החברתיות — אעדיף להגיד לו את כל האמת בפרצוף, שכרגע זה לא מתאים. מה שדרוש הוא רעיון ישים וטוב, והבן אדם צריך להיות מספיק רציני, כך שיילך להגשים את הפרויקט ברגע שיגייס את הכסף".

על השאלה אם אביה היה מרוצה מכך שהמופע לזכרו מופק באמצעות מימון המונים, אומרת אריאל: "אף שהוא היה אנטי־התפתחות טכנולוגית, אני חושבת שאם הוא היה כאן והיה חווה את כל ההשפעה של הרשתות החברתיות, הוא היה אוהב את זה, כי כך היוצר מגיע לקהל שלו בעצמו".

הפגנה נגד המאגר הביומטרי, בפברואר השנה
ליאור מזרחי

הרגולטורים חשבו שבנק זה עסק רציני מדי לפעילים חברתיים. אז חשבו | חגי עמית

חמש שנים חלפו מאז יצא לדרך ב–2012 הבנק החברתי אופק, ונראה כי בסוף השנה הנוכחית יוכלו סוף־סוף אזרחי ישראל להפקיד כסף או לקבל הלוואה מבנק שמטרתו העיקרית אינה למקסם את הרווח שהוא מפיק מאספקת שירותים ללקוחות — אלא פשוט להעניק את השירותים האלה בצורה שוויונית והוגנת.

הבנק החברתי, כמו התאגדויות נוספות אחרות בשנים האחרונות, היה תוצר של המחאה החברתית בקיץ 2011. במקרה זה הפעילים שהקימו אותו הלכו בגדול: הם רצו לייצר מהפכה בשירות העומד בבסיס כל מערכת כלכלית באשר היא — ושהריכוזיות ממנה סובל הענף בישראל משליכה על כלל המשק. למרות ההתלהבות, מהר מאוד גילו הפעילים שיש סיבה טובה לכך שבישראל לא הוקם בנק חדש כבר קרוב ל–50 שנה.

הדרישות של בנק ישראל להקמת בנק חדש היו כאלה שלא היה לעסק חברתי סיכוי לעמוד בהן. בנק ישראל גם לא ידע כיצד לאכול את המודל של אגודת אשראי שבו בחרו הפעילים. רק באמצע 2014 התפרסמה טיוטת מסמך של בנק ישראל — המשרטט מתווה להקמת אגודות אשראי.

בינתיים מנהלי הבנק התחלפו, ורק ביולי 2016 פורסם תזכיר חוק שאיפשר את הורדת ההון העצמי הנדרש מאגודת אשראי — מ–75 מיליון שקל ל–800 אלף שקל, וכי אגודות אלה יפוקחו על ידי רשות שוק ההון ולא יצטרכו לעמוד ברגולציה המחמירה של הפיקוח על הבנקים.

ביוני האחרון הגיש אופק בקשה לרישיון לרשות שוק ההון. היו"ר, יהודה טלמון, מקווה שהאישור לכך יתקבל עד סוף השנה. אם אכן כך יהיה, בסוף השנה הנוכחית יוכל הבנק להעניק הלוואות ולאפשר לכל אחד מ–5,200 החברים בו להפקיד אצלו את פיקדונותיהם.

נכון להיום מועסקים באופק כ–15 עובדים ישירים וקבלני משנה. מחיר המניה למי שרוצה להצטרף כחבר חדש, ירד מ–3,000 שקל כפי שהיה בתחילה — ל–1,000 שקל. החברים הוותיקים, מצדם, קיבלו אפשרות להעביר את ההשקעה העודפת שלהם לשני בני משפחה, שייהפכו בזכותם לחברים גם כן.

בינתיים נכנס אופק לעסקי ה–P2P, "הלוואות בין עמיתים" (peer to peer), וטלמון מעריך כי 30 מיליון שקל כבר החליפו ידיים במסגרת זו, כאשר אופק מעניק למלווים תשואה של 4.5% על כספם.

לכשיתקבל האישור המיוחל, טוען טלמון כי יחסית לסביבת הריבית הנוכחית, שבה הפיקדונות של הבנקים מעניקים לבעליהם ריבית של 0.15%–0.1% בלבד, הבנק החברתי שואף להעניק למפקידים אצלו ריבית של 1.5%. אז גם מבטיח טלמון לצאת לקמפיין מסיבי ברשת. בהמשך גם יונפקו דרך אופק כרטיסי אשראי ויינתנו שירותי ניהול חשבון עו"ש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם