חשבתם שבנק זה עסק רציני מדי לפעילים חברתיים? אז חשבתם - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
נלחמים בשביל כולנו

חשבתם שבנק זה עסק רציני מדי לפעילים חברתיים? אז חשבתם

הבנק החברתי, כמו התאגדויות נוספות אחרות בשנים האחרונות, היה תוצר של המחאה החברתית בקיץ 2011 ■ למרות ההתלהבות, מהר מאוד גילו הפעילים שיש סיבה טובה לכך שבישראל לא הוקם בנק חדש כבר קרוב ל–50 שנה

3תגובות
הפגנה בתקופת המחאה החברתית ב– 2011 .
לאופק יש כבר 5,200 חברים
מוטי מילרוד

חמש שנים חלפו מאז יצא לדרך ב–2012 הבנק החברתי אופק, ונראה כי בסוף השנה הנוכחית יוכלו סוף־סוף אזרחי ישראל להפקיד כסף או לקבל הלוואה מבנק שמטרתו העיקרית אינה למקסם את הרווח שהוא מפיק מאספקת שירותים ללקוחות — אלא פשוט להעניק את השירותים האלה בצורה שוויונית והוגנת.

הבנק החברתי, כמו התאגדויות נוספות אחרות בשנים האחרונות, היה תוצר של המחאה החברתית בקיץ 2011. במקרה זה הפעילים שהקימו אותו הלכו בגדול: הם רצו לייצר מהפכה בשירות העומד בבסיס כל מערכת כלכלית באשר היא — ושהריכוזיות ממנה סובל הענף בישראל משליכה על כלל המשק. למרות ההתלהבות, מהר מאוד גילו הפעילים שיש סיבה טובה לכך שבישראל לא הוקם בנק חדש כבר קרוב ל–50 שנה.

הדרישות של בנק ישראל להקמת בנק חדש היו כאלה שלא היה לעסק חברתי סיכוי לעמוד בהן. בנק ישראל גם לא ידע כיצד לאכול את המודל של אגודת אשראי שבו בחרו הפעילים. רק באמצע 2014 התפרסמה טיוטת מסמך של בנק ישראל — המשרטט מתווה להקמת אגודות אשראי.

בינתיים מנהלי הבנק התחלפו, ורק ביולי 2016 פורסם תזכיר חוק שאיפשר את הורדת ההון העצמי הנדרש מאגודת אשראי — מ–75 מיליון שקל ל–800 אלף שקל, וכי אגודות אלה יפוקחו על ידי רשות שוק ההון ולא יצטרכו לעמוד ברגולציה המחמירה של הפיקוח על הבנקים.

ביוני האחרון הגיש אופק בקשה לרישיון לרשות שוק ההון. היו"ר, יהודה טלמון, מקווה שהאישור לכך יתקבל עד סוף השנה. אם אכן כך יהיה, בסוף השנה הנוכחית יוכל הבנק להעניק הלוואות ולאפשר לכל אחד מ–5,200 החברים בו להפקיד אצלו את פיקדונותיהם.

נכון להיום מועסקים באופק כ–15 עובדים ישירים וקבלני משנה. מחיר המניה למי שרוצה להצטרף כחבר חדש, ירד מ–3,000 שקל כפי שהיה בתחילה — ל–1,000 שקל. החברים הוותיקים, מצדם, קיבלו אפשרות להעביר את ההשקעה העודפת שלהם לשני בני משפחה, שייהפכו בזכותם לחברים גם כן.

בינתיים נכנס אופק לעסקי ה–P2P, "הלוואות בין עמיתים" (peer to peer), וטלמון מעריך כי 30 מיליון שקל כבר החליפו ידיים במסגרת זו, כאשר אופק מעניק למלווים תשואה של 4.5% על כספם.

לכשיתקבל האישור המיוחל, טוען טלמון כי יחסית לסביבת הריבית הנוכחית, שבה הפיקדונות של הבנקים מעניקים לבעליהם ריבית של 0.15%–0.1% בלבד, הבנק החברתי שואף להעניק למפקידים אצלו ריבית של 1.5%. אז גם מבטיח טלמון לצאת לקמפיין מסיבי ברשת. בהמשך גם יונפקו דרך אופק כרטיסי אשראי ויינתנו שירותי ניהול חשבון עו"ש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#