המדריך להורדת יוקר המחיה - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מיוחד: הזדמנות לשנות

המדריך להורדת יוקר המחיה

למה לצרוך ביוקר שירותים של חברות ענק עתיקות, אם אפשר לקבל אותם מהשכן בחצי מחיר?

27תגובות
הפגנה של נהגי מוניות בלונדון נגד אובר
JUSTIN TALLIS/אי־אף־פי

טסים לחו"ל ומתחשק לכם לנהוג ברכב חצי אוטונומי של חברת טסלה? או אולי בפורשה חדשה עם גג נפתח? פנייה בעניין לסוכנויות השכרת רכב תניב ברוב המקרים עלויות של יותר מ–500 דולר ליום. אז למה שלא תשכרו את אותה טסלה או פורשה מאדם פרטי? כך המחירים צפויים להיות נמוכים ב–40% לפחות.

ההצעה הזאת תקפה לא רק למכוניות יוקרה. מחפשים מקדחה? נופש בדירה מגניבה, מצלמה מיוחדת או אפילו חליפת טוקסידו או שמלת ערב? במקום לקנות את כל אלה, תחליטו שאתם קונים את הגישה אליהם מאדם אחר ושוכרים אותם לפי שימוש. זה הרעיון שעומד בבסיס עולם הכלכלה השיתופית: ההמונים משתפים אחד את השני במוצרים ובשירותים שברשותם.

הזדמנות לשנות - פרויקט מיוחד >> נלחמים בשביל כולנו: האנשים שמנסים לשנות את המציאות בישראל || כלכלה אלטרנטיבית: מה אפשר ללמוד מהחרדים | נתי טוקר || אל תחפשו צדק: כאן באים להרוויח הרבה כסף | איתן אבריאל || "אם אדלסון ירצה לתת לנו 60 מיליון דולר - הוא יקבל מכתב תודה - וזהו" | נתי טוקר  ||בית הקלפים? זה קטן לעומת מה שקורה פה | צבי זרחיה  || הקווים האדומים של האנשים הירוקים | מירב מורן || "קטמון זו מחאה חברתית שהצליחה, אבל הסיכון הוא בלתי נתפש" | עמרי זרחוביץ' || רוצים לספר לעולם על עצמכם? זו הדרך | בועז כהן

אותו הרעיון מטריד לא מעט את חברות ענק, בעיקר הוותיקות והיציבות, שהורגלו על פני עשורים רבים למכור לנו את המוצרים האלה. חברות הענק האלה רואות את התפתחות הכלכלה השיתופית, את נזילת הלקוחות החוצה, את ההחלטה של ההמונים לשכור או לשתף עם אחרים במטרה להוציא פחות, ומחפשות את דרכן פנימה לתוך העולם הזה.

מה הייתם מוכנים לשתף עם זרים?

כך למשל, רק באחרונה הודיעה איקאה על החלטתה לרכוש את טאסק ראביט (Task Rabbit), זירת שיתוף שמאפשרת לכל אחד להציע את שירותיו בתשלום, לשכנים שלו: באתר ניתן להזמין סוגי שירותים שונים, החל מקדיחה או התקנת מדפים, דרך התקנת עצי כריסמס בבתים, ועד פתיחת סתימה בכיור. אתר טאסק ראביט נולד על בסיס ההנחה שכל אחד יכול לייצר לעצמו הכנסה על בסיס הזמן הפנוי שלו. בין היתר, התפתחה בטאסק ראביט קטגוריה של אנשים שמוכנים לקפוץ לשכן ולבנות עבורו רהיטים שרכש באיקאה תמורת תשלום נקודתי. שיתוף הזמן המוצלח הזה, תוך פתרון השאלה מי יתקין את הרהיטים שהחברה מוכרת, הוא זה שגרם לאיקאה לקפוץ פנימה לעולם הזה.

איקאה לא לבד. בישראל למשל, חברות הפארמה הגדולות משתפות פעולה עם יוזמות לשיתוף תרופות בין אנשים (תרופות יקרות שחברות ביטוח או קופות החולים כבר שילמו עליהן), שעוברות מהאדם שרכש אותן וכבר אין לו צורך בהן, לאנשים שצריכים אותן כעת. המעבר הזה מתבצע בחסות ובאישור משרד הבריאות. חברות התרופות לא עושות זאת בשמחה גדולה, אלא יותר בלית ברירה. אנשים המשתפים תרופות בחסות הרגולטור היא פעילות שעלולה בעתיד לצמוח לממדים שיפגעו להן בהכנסות. עם זאת, חברות התרופות מוצאות עצמן משתפות פעולה. מדוע? כי השיתוף קיים והן לא יכולות לחסום אותו.

עיריית לונדון נגד כלכלת השיתוף

באחרונה סופגת הכלכלה השיתופית אש מכיוונים רבים: לפני כשלושה שבועות הודיעה עיריית לונדון כי רישיונה של אובר — שמאפשרת לכל אחד להפוך לנהג מונית על הרכב הפרטי שלו ולייצר לעצמו הכנסות — נשלל, בשל מה שהוגדר על ידי הרשויות כ"בעיות בטיחות". מאחר שבפועל לא התרחש באחרונה משבר בעל אופי ביטחוני בלונדון סביב נסיעות שיתופיות, ההערכה של רבים בבירה הבריטית היא שהשירות המצליח מאוד הזה בלונדון, נחסם בשל הפגיעה הקשה בבעלי המוניות השחורות בעיר, שהפעילו לחצים כדי לבטל אותו.

גרף: שיעור האמריקאים שעשו שימוש בכלכלה שיתופית

מאז שהודיעה עיריית לונדון על האיסור, חתמו יותר מ–850 אלף תושבי לונדון על עצומה שקוראת להחזיר את שירותי אובר לרחובות. ההערכות הן שהלחץ של ההמונים, שהתרגלו לקבל שירותים דומים לאלה שמספקות המוניות, רק באופן זמין, יעיל וזול יותר — יעשה את שלו ועיריית לונדון תחזור בה ותתיר לאובר לפעול תחת מגבלות כלשהן.

עם ההודעה אודות איסור פעילותה של אובר בעיר, יצאו מנהלי תעשיית המלונאות בלונדון — שגם הכנסותיהן נפגעו קשות בשל קיומה של Airbnb — בקמפיין שקורא לעירייה לאכוף את האיסור על השכרה קצרת טווח של אנשים פרטיים את בתיהם לאחרים, תוך שהם מנסים לרכוב על הגל האנטי־שיתופי שהולידה עיריית לונדון.

מנגד, בהחלט שאין צורך לחוש צער או לגלות אמפתיה כלפי אובר או Airbnb. גם הן נהפכו לתאגידים דורסניים: הן יודעות לפעול ברגל גסה ואגרסיבית מול מי שמתנגד להן, מול הנהגים שעובדים עבורן, מול שוכרי הבתים ואחרים. אבל לא הן לבדן מניעות את הרעיון של הכלכלה השיתופית. את הרעיון מניעות כיום עוד מאות ואלפי חברות קטנות יותר, שעובדות על בסיס הרעיון שאפשר גם בלי לקנות, אלא לשכור או להחליף בין ההמונים.

איילה צורף היא מרצה ויועצת לארגונים אודות כלכלה שיתופית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם