מתנת הענק של המדינה לאלפיון העליון

תכנון המס האולטימטיבי של עשירי ישראל, חברות הארנק, ספג השנה מכה - אבל בתמורה הם קיבלו צ'ופר

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך הסדרה "מיליארדים"
מתוך הסדרה "מיליארדים" צילום: הסדרה "מיליארדים"

עשירי ישראל פתחו את השנה החדשה בתנופה. המדינה העניקה להם מתנה לכבוד החג — הטבת מס בסכום של יותר ממיליארד שקל. כמה יותר? אנחנו לא יודעים, כי עשירי ישראל יכולים לבחור עד 15 באוקטובר את גודל המתנה שיחפצו בה.

זהו, כמובן, חלק מהשירות הנדיב שהעשירים קיבלו מהמדינה: גם הטבת מס, גם הטבה שנתונה לבחירתם ולשליטתם, וגם הטבה שהיא מתנה בעבור תרגילי המס שביצעו קודם לכן. משמע, קודם לכן עשו העשירים תכנוני מס מתוחכמים כדי להימנע מתשלום מס כחוק, ועכשיו המדינה מעניקה להם צל"ש על כך בדמות הטבת מס מפנקת.

הטבת המס המדוברת היא זאת המתקבלת בגין משיכת דיווידנדים מחברות ארנק. חברות ארנק הן חברות ששכירים אמידים פותחים לעצמם כדי לחסוך תשלומי מס גבוהים על השכר הגבוה שהם מקבלים. במקום להיות מנכ"לים שמשתכרים מיליונים ורואים כיצד 50% משכרם זורם לכיס המדינה כמס הכנסה, העשירים הפכו את עצמם לחברות בע"מ, שמגישות שירותי ניהול לחברה שבניהולם.

ההכנסות של חברת הניהול מחויבות רק במס חברות בשיעור של 24%, במקום מס של 50% על השכר. את יתרת הכסף שנצבר בחברת הניהול הפרטית שלהם המנהלים נמנעו מלמשוך, או שמשכו בדרך מתוחכמת, למשל באמצעות הטלת הוצאות על החברה — לרבות רכישת בית מגורים דרך החברה. בקיצור, מדובר בתכנון מס לאלפיון העליון, שבעזרתו הוא הצליח לשמור על רמת חייו הגבוהה תוך שהוא ממזער את חשיפת המס שלו.

מנהל רשות המסים, משה אשרצילום: מיכל פתאל

רשות המסים חושקת שיניים כבר שנים ארוכות מול תכנון המס המתוחכם הזה. התכנון הזה הפך נפוץ כל כך, עד שכמעט כל בעל שליטה עשיר בישראל התאגד בעשורים האחרונים כחברת ארנק, וההנחה היא שהעשירים חסכו לעצמם כך תשלומי מס — באמצעות דחיית תשלום או אפילו הפחתת תשלום — במיליארדי שקלים רבים.

ב–2017 החליטה רשות המסים לעשות מעשה ולתקוע סיכה בבלון התכנונים הזה. במסגרת חוק ההסדרים ביצעה הרשות שורה של הכבדות מס על חברות הארנק. בין השאר נקבע כי חברת "מנכ"ל בע"מ", כלומר חברה שכל עיסוקה הוא הגשת שירותי ניהול לחברה אחרת, תשלם מס שכר מלא. הרמת המסך הזאת תיעשה, כך נקבע, בכל מקרה שבו 75% או יותר מההכנסה של חברת הארנק היא ממקור יחיד. הקביעה האחרונה היא למעשה וויתור של רשות המסים, שרצתה בתחילה שכל מקרה שבו יותר מ–50% מההכנסות הן ממקור יחיד יביא לביטול בפועל של חברת הארנק.

בנוסף, נקבע כי משיכות בעלים שמעולם לא הוחזרו לחברה — מדובר במשיכת דיווידנדים במסווה של הלוואה — ייחשבו לדיווידנד החייב במס. קניית דירות מגורים בתוך החברה, כך לפי התקנות החדשות, נחשבת גם היא לדיווידנד החייב במס. ולבסוף, נקבע גם עיקרון שנוי במחלוקת, שלפיו חברת ארנק שאינה מחלקת את רווחיה במשך חמש שנים ויותר, תיחשב כאילו חילקה את רווחיה — כלומר, הרווחים הצבורים יחויבו במס דיווידנד, אף שלא חולקו כדיווידנד.

האלפיון העליון לא פראייר

במקום לראות 50% מהשכר זורם למדינה, העשירים פתחו חברת ארנק

ללא ספק, מדובר בשורה של הכבדות ניכרות על חברות הארנק, שנועדו לפוצץ את תכנון המס המתוחכם הזה. עם זאת, רשות המסים החליטה על הדרך לצרף לשורת ההכבדות גם הקלה: כצ'ופר וכתמריץ לחברות הארנק לחלק את הרווחים הגדולים שנצברו בהן, נקבע כי עד אוקטובר יוכלו בעלי החברות לחלק את הרווחים במס דיווידנד מופחת. במקום מס דיווידנד על בעל שליטה בשיעור של 30%–33%, ניתן לחלק את הרווחים הצבורים כדיווידנד במס דיווידנד רגיל של 25%.

במלים אחרות, רשות המסים העניקה לבעלי חברות הארנק הטבה המאפשרת להם לחלק את הרווחים הגדולים שהם כלאו בתוך החברות האלה, תוך קבלת הנחה של 5%–8% בשיעור המס שהם נדרשים לשלם. תכנון המס של עשירי ישראל — שצברו את הרווחים בתוך חברות הארנק במטרה לחמוק מתשלום מס הכנסה או מס דיווידנד מלא על הרווחים האלה — השתלם בכך שניתן להם עתה למשוך את אותם הרווחים בהנחת מס.

מכיוון שהאלפיון העליון אינו פראייר, הוא לא ייתן למבצע סוף עונה שכזה לחמוק ממנו. עד עתה — ונותרו עוד שלושה שבועות לתום מבצע ההנחה — קיבלה רשות המסים עודף מיסוי על דיווידנדים (עודף בהשוואה לשנה הקודמת) בסכום של כ–4.5 מיליארד שקל. מכיוון שמדובר בתשלום מס של 25%, הרי שהמס שולם על דיווידנדים בסכום של 18 מיליארד שקל, שחולקו מחברות הארנק.

מאחר שהנחת המס שבה חולקו הדיווידנדים הללו היתה של 5%–8% (מס של 25% במקום 30%–33%), ולשם הנוחות נניח כי מדובר בהנחה ממוצעת של 6% — הרי שעשירי ישראל שילמו 4.5 מיליארד שקל מסים על הדיווידנדים, אבל חסכו לעצמם בדרך 1.1 מיליארד שקל מהמס המלא שאותו היו אמורים לשלם; מדובר בהנחה של 1.1 מיליארד שקל לפחות. בפועל הסכום צפוי לגדול אף יותר, וצריך להמתין עוד שלושה שבועות כדי לראות כמה דיווידנדים חולקו ומהו גודלה הסופי של הטבת המס המלאה.

להמתין שהעשירים ימצמצו ראשונים

לרשות המסים יש את הנימוקים שלה לכך שהטבת המס הזאת — שכל כולה זורמת היישר לכיסי האלפיון העליון — היתה מוצדקת. נימוק אחד הוא הצדקה של כלכלה פוליטית: כל כך הרבה הכבדות הוטלו על חברות הארנק בחוק ההסדרים האחרון, שצריך היה גם להעניק הטבה כלשהי; אחרת החקיקה לא היתה מקבלת את אישור הכנסת. משמע, חברי הכנסת דואגים לאלפיון העליון יותר מלקופת המדינה, ובלי הגזר הזה הם לא היו מאשרים את שאר המקלות (נזכיר שוב שגם כך הרשות התפשרה והעלתה את הרף לביטולה של חברת ארנק מ–50% הכנסה ממקור הכנסה יחיד ל–75% ממקור הכנסה יחיד).

נימוק שני הוא ההצדקה הפרקטית, שלפיה זאת היתה הדרך היחידה לתמרץ את עשירי ישראל לחלק את הרווחים הענקיים שצברו בחברות הארנק ולשלם מסים עליהם — כי אחרת הרווחים לא היו מחולקים, והמדינה לעולם לא היתה רואה את המסים על הרווחים האלה. נדגיש, אפוא, כי החקיקה החדשה על חברות הארנק חלה רק מהיום והלאה — כך שהעשירים יכלו להמשיך לדגור על הרווחים שצברו בעבר בתוך החברות. ברשות המסים מדגישים גם כי שיעור מס של 25% על דיווידנדים אינו יכול להיחשב הנחה מופלגת — זה היה שיעור המס המקובל על דיווידנדים במשך שנים ארוכות, ורק בשנים האחרונות הוא הועלה ל–30%–33% לבעלי שליטה בלבד.

רשות המסים צדקה, לפחות מבחינה מעשית. התמריץ עבד; עשירי ישראל חילקו רווחים בסכום של יותר מ–18 מיליארד שקל, וקופת המדינה התעשרה ב–4.5 מיליארד שקל. להנחה ממוצעת של 6% בשיעור המס, אכן מדובר במהלך נבון של הרשות.

מצד שני, אי־אפשר שלא להתקומם נוכח העובדה כי שוב אנחנו מעניקים הטבות מס דווקא לעשירים ביותר. אי־אפשר שלא להתקומם גם נוכח המדיניות ארוכת השנים של רשות המסים לצאת מדי פעם במבצעי מס, בניסיון לפתות את העשירים והמתוחכמים לשלם לה מסים.

העשירים והמתוחכמים כבר הבינו שזאת השיטה, ולכן רובם נוהגים לדגור על הכסף שלהם ולהמתין עד שהרשות תישבר ותציע להם הנחה. ולבסוף, אי־אפשר שלא לחשוב עד כמה זה יצא מיותר; עודף ממסים של 4.5 מיליארד שקל לפחות נחת עלינו בשנה שבה גם כך הקופה מתפקעת מעודפי מסים, כך שלא ממש היינו זקוקים לכסף הזה עכשיו. יכולנו להרשות לעצמנו להתאזר בסבלנות — ולהמתין שהעשירים ימצמצו ראשונים במקום שאנחנו נמצמץ ראשונים. חבל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker