עצורי פרשת הצוללות כיכבו ב–2012 בדו"ח המבקר

מבקר המדינה חשף ב–2012 כיצד דוד שרן, שהיה ראש המטה של שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, טיפל בענייניה של חברת שפיר, אחת מקבלניות הרכבת הקלה - ואישר לה יותר עובדים משביקשה ■ עם שפיר עבד גיסו של שטייניץ, שנעצר השבוע במסגרת חקירת תיק 3000, שבה נעצר גם שרן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל שטייניץ (מימין) ודוד שרןצילום: טס שפלן

ריבוי המעצרים של מקורבים לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, בשבוע החולף — במסגרת חקירת תיק 3000 (תיק כלי השיט) — עשוי להזכיר נשכחות למבקר המדינה, יוסף שפירא. במאי 2013 חתם שפירא על דו"ח של מבקר המדינה שבו הוקדש פרק נכבד לפרשה שבה כיכבו כמה מהאנשים שנעצרו בשבוע החולף.

הפרק התייחס לאירועים שהתרחשו ב–2010, כששטייניץ כיהן כשר האוצר, וראש המטה שלו היה דוד שרן — שנעצר בשבוע שעבר בחשד לקבלת כספי שוחד ונשלח מאז למעצר בית. הדו"ח עסק בסדרה של הקלות שקיבלה חברת התשתיות שפיר, אחת החברות הקבלניות שסללו את קו הרכבת המהיר לירושלים ממשרד האוצר. המבקר הדגיש בדו"ח כי אין לו טענה לגבי התנהלותה של שפיר. עם זאת, מי שהיה אז ספק של שפיר הוא גיסו של שטייניץ, גרי חכים, שגם הוא נחקר בפרשת הצוללות בשבוע שעבר. לדברי שפיר, חכים העניק באותה תקופה לחברה שירותי פיתוח עסקי בתחום התעשייה.

שפיר, שזכתה בפרויקט במכרז בינלאומי ב–2007, היתה זקוקה לעובדים זרים לצורך הפרויקט — הסיבה הרשמית לכך היתה שהפרויקט הצריך שימוש במכונות קידוח מיוחדות שעובדים ישראלים אינם מיומנים בהן. דוד שרן, שהיה ראש המטה של שטייניץ, טיפל במספר העובדים שיוקצו לשפיר. לפי דו"ח המבקר, ב–2008–2009 פנתה שפיר למשרד התמ"ת, למשרד האוצר ולממונה על יחידת הסמך לענייני עובדים זרים באותה תקופה, מאיר שפיגלר, בבקשה לקבל היתר להעסיק עד 629 עובדים זרים בפרויקט.

המלצת אגף התקציבים במשרד האוצר היתה לאשר לשפיר להביא לישראל רק עד 513 עובדים — אבל בסופו של דבר קיבלה שפיר היתר משפיגלר להעסיק עד 691 עובדים זרים — יותר מהמספר שביקשה בעצמה. שטייניץ חתם על ההיתר בהמלצת ראש המטה שלו שרן והממונה על יחידת ההיתרים שפיגלר.

בחינה של משך ההעסקה שאושר לשפיר מעידה כי הבונוס שהחברה קיבלה בולט עוד יותר. לפי המבקר, בסך הכל אישר שטייניץ לשפיר שימוש ב–30.3 אלף חודשי עבודה של עובדים זרים — 20% יותר מהמספר שעליו המליץ שפיגלר בנובמבר 2009, ו–40% יותר מהמלצת אגף התקציבים. המבקר מצא כי שפיגלר המליץ בעל פה לשרן לאשר תוספת של 15%–20% למספר העובדים הזרים שנקבע בהמלצתו, שלא בהתאם לסדרי מינהל תקין. המבקר קבע כי שפיגלר לא התייעץ עם הגורם המקצועי — רכבת ישראל — ולא וידא שמספר העובדים שביקש הקבלן זהה למה שנכתב בחוזה לביצוע המכרז. בסופו של דבר, אושר לקבלן להעסיק יותר עובדים ממה שדרוש לו על פי החוזה.

שר האוצר החליט להתנות את מתן ההיתר בכך שהקבלן יעסיק בממוצע חמישה ישראלים כנגד כל עובד זר, אך לפי המבקר, שפיגלר צירף בעבור הקבלן נספח לחוזה שבו ציין שכנגד כל עובד זר יועסקו רק 3.3 עובדים ישראלים.

המבקר מצא כי לא נעשתה עבודת מטה של משרדי האוצר והתמ"ת כדי לבחון את בקשת הקבלן ואת ההשפעות הכלכליות של ההיתר על שוק העבודה, וכי משרד האוצר קיבל את החלטה בלי לשמוע את עמדת נציגי אגף התקציבים.

המבקר גם מתח ביקורת על כך שלא נדרש משפיר לקיים את הנוהל שלפיו מי שמקבל אישור להבאת עובדים זרים מחויב להפקיד פיקדון חודשי של 700 שקל לטובת כל עובד, על חשבון תשלומי הפנסיה והטבות סוציאליות אחרות לעובדים. פיקדון זה נועד להבטיח את יציאתו של העובד מישראל בסוף הפרויקט. לפי המבקר, אם הדרישה בדבר הפיקדון היתה נאכפת, הפיקדון היה מסתכם ב–21 מיליון שקל.

שפיגלר, שכיכב בדו"ח זה, המשיך רחוק: הוא כיהן כמנכ"ל קק"ל, בתקופת כהונה שעליה נכתב דו"ח אחר של מבקר המדינה; ולפני כמה חודשים נבחר לתפקיד מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי — אך המינוי עוכב כחצי שנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עד שאישר להמשיך לקדם אותו בתחילת ספטמבר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker