12 אלף נשים בזנות בישראל - וכולנו מפסידים מזה: המחיר האמיתי והטרגדיה של מין בתשלום - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

12 אלף נשים בזנות בישראל - וכולנו מפסידים מזה: המחיר האמיתי והטרגדיה של מין בתשלום

מחקר שנערך במרכז הבינתחומי אומד לראשונה את הנזק הכלכלי המצטבר שנגרם מהזנות - גם לקופת המדינה ■ פירמת SFI תנסה לגייס אג"ח חברתיות לשיקום נשים בזנות

40תגובות
הפגנה נגד זנות בתל אביב
עופר וקנין עופר וקנין

נשים במעגל הזנות בישראל סופגות בכל שנה עלויות מצטברות של כ–370 מיליון שקל (כ–30 אלף שקל בשנה לכל אשה), והעלויות שסופגת ממשלת ישראל בגין תופעת הזנות ונגזרותיה מוערכות ב–320 מיליון שקל — כך עולה מאומדן כלכלי שנערך בבית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף פירמת Social Finance Israel. הפירמה הזמינה את המחקר לשם הנפקת אג"ח חברתיות שיממנו מסלול שיקום לנשים בזנות.

ב–2016 פירסמו משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים סקר שהעריך את מספר המועסקים בזנות בישראל ב–12 אלף בני אדם, רובם נשים, ואת היקף הכסף המשולם עבור זנות בישראל ב–1.3 מיליארד שקל. האומדן הנוכחי עושה צעד נוסף ומנסה לכמת את הרווח הכלכלי שהיה מגיע למדינה ולנשים במעגל הזנות אילו האחרונות היו נחלצות ממנו ומשתקמות.

כמה עולה הזנות למדינת ישראל

25% מילדי הנשים בזנות נשלחים לאימוץ

בחינה של הניתוח הכלכלי שערכו הסטודנטיות אור טנדלר ושני חליוא, בהנחיית ד"ר טלי רגב ועו"ד הילה שמע־חיינר, פורטת את הטרגדיה של הזנות למספרים. החלק הגדול ביותר מהעלויות הממשלתיות בגין הזנות ונגזרותיה הוא מה שמוגדר "ציר הרווחה", שהעלויות הנוגעות לו הן כ–177 מיליון שקל בשנה.

החלק העיקרי בעלויות ציר הרווחה הוא טיפול בכ–12 אלף ילדים של נשים במעגל הזנות. 8% מהילדים נשלחים לפנימיות, שעלות ההשמה החודשית של כל ילד בהן היא 9,000 שקל, ו–100 מיליון שקל בשנה במצטבר; 13% מילדיהן של נשים בזנות נשלחים למשפחות אומנה בעלות של 4,000 שקל בחודש — עלות של 73 מיליון שקל בשנה במצטבר למדינה.

25% מהילדים לנשים בזנות נשלחים לאימוץ (במספרים מוחלטים, כ–35 ילדים בשנה). המחקר מעריך כי העלות השנתית של הליך אימוץ היא 56 אלף שקל, ו–2 מיליון שקל בשנה במצטבר.

ההפסד השני בהיקפו למדינה הוא המסים שהיתה הקופה הציבורית יכולה להרוויח אילו נשים בזנות היו משוקמות — כ–115 מיליון שקל בשנה, שהם 9,600 שקל מס לאשה. סכום זה מבוסס על ההנחה שלפיה בהיעדר זנות, כ–40% מתוך 1.3 מיליארד שקל המתגלגלים בענף בשנה יופנו לאפיקים אחרים. בעולם הכלכלי הנורמטיבי, שבו משולם מס צריכה בשיעור של 17%, הדבר יניב למדינה הכנסות ממסים בהיקף של יותר מ–88 מיליון שקל בשנה.

אילן אסייג

4.3 מיליון שקל בשנה לשירותי בריאות נפש

לפי המחקר, המדינה תרוויח משיקום ומעבר של נשים בזנות למקצועות אחרים. גם אם מניחים שרבות מנשים אלו הן אמהות יחידניות שיהיו זכאיות להטבות מס ויועסקו בעבודות בשכר מינימום — היקף המסים שהמדינה תוכל לגבות מהן על עבודתן יניב לה 27 מיליון שקל בשנה.

האומדן מבהיר את הנזק הכלכלי שגורם קיומו של ענף הזנות. כך למשל, העלויות הנוגעות לפשיעה ואכיפה, המבוססות על מחקרים של המשרד לביטחון פנים, מוערכות ב–7 מיליון שקל בשנה. הערכה זו כוללת שיטור, כליאה, חקירות ועוד.

בנוסף, יש עלויות בתחום הבריאות, שהן עודפות ביחס לכלל האוכלוסייה. לזנות יש מחיר בריאותי וכלכלי כבד, בגין צורך בטיפולים גינקולוגיים, הפלות, אשפוזים, טראומה, ביקורים בחדר מיון, התמכרויות לעישון, אלכוהול וסמים, תרופות ועוד.

לפי המחקר, העלות העודפת של טיפול רפואי בנשים בזנות מוערכת ב–7 מיליון שקל בשנה — מתוכם 3.2 מיליון שקל לטיפול בנזקי עישון; 370 אלף שקל בשנה להפלות; כ–430 אלף שקל בשנה לטיפולי רפואה דחופה; ו–4.3 מיליון שקל בשנה לשירותי ייעוץ ובריאות הנפש.

נתון קשה במיוחד הוא אומדן העלות של הנשים שנרצחות במעגל הזנות. 2.6 נשים בזנות נרצחות בשנה, ועלות מותה של כל אחת מהן מוערכת ב–2.3 מיליון שקל.

נשים הן הרוב המכריע

למדינה יש אינטרס כלכלי בשיקום

"העבודה הזו מראה מה המדינה היתה מרוויחה אם הנשים האלה לא היו בזנות. אם חוק הפללת לקוחות הזנות מתייחס לטיפול בצד הביקוש — פה מדובר על טיפול בצד ההיצע. רוב הנשים בזנות מדווחות שהן לא נמצאות שם מתוך ברירה. תהליך השיקום שלהן מורכב. יש ארגונים המתמחים בעניין — אבל הם צריכים כסף", אומרת עו"ד הילה שמע־חיינר, שהנחתה את ביצוע העבודה יחד עם ד"ר טלי רגב. "העבודה הזו נעשתה כדי לבדוק את עלות התופעה וכדי להראות שמבחינה כלכלית כדאי לצמצם את הזנות ולהותיר את התקציבים שמושקעים בטיפול בה בידי המדינה — ולהפנות את חלקם לשיקום הנשים במעגל הזנות".

הפירמה SFI הזמינה את המחקר כשלב מקדים להנפקת אג"ח חברתיות לטובת שיקום נשים בזנות. הכסף שיושקע באג"ח יופנה לתהליכי השיקום והמשקיעים יזכו להחזר בהתאם למידת ההצלחה של התהליך. ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI, נמצא במגעים עם משרד האוצר ומשרד הרווחה כדי ליצור עמם שותפות בהנפקת האג"ח. נוידרפר מעריך כי כמו בשתי סדרות האג"ח הקודמות שגייס (אחת לצמצום הנשירה מלימודים אקדמיים והשנייה למאבק בסוכרת) — המשקיעים בסדרה הנוכחית יהיו בנקים, קרנות פילנתרופיות ויחידים.

לדבריו, "המהלך הזה מעביר את הסיכון בשיקום ממשלם המסים — למשקיעים. הטיפול בזנות הוא דבר שעולה הרבה כסף להרבה מערכות. יש שם כמה נתונים שהם טרגדיה בפני עצמה, למשל ש–62% מהנשים בזנות הן אימהות. אם השיקום יצליח - כולם ייהנו ממנו: בראש ובראשונה האשה שמצליחה לצאת מהמעגל הנורא; המדינה שנחסך לה כסף — והמשקיע שיכול לקבל את הכסף ולהשקיע בפרויקט החברתי הבא. אם זה יצליח אפשר יהיה לשכפל את הרעיון הזה בכל העולם", אומר נוידרפר.

אילן אסייג

חצי מההכנסה עוברת לסרסור, וחצי ממה שנשאר - לסמים

אומדן המחיר הכלכלי שמשלמות נשים בזנות (370 מיליון שקל בשנה, כ–30 אלף שקל לאשה) נשענות על הערכות של עמותות שעובדות עם נשים בתחום ועל נתוני סקר של המשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה.

ההנחה היא שכל אשה בזנות משתכרת כ–108 אלף שקל בשנה — אך המחקר מעריך כי מחצית מהכנסה זו מגיע לידי הסרסורים ומחצית מהסכום הנותר מופנה לסמים, דבר המותיר בידי הנשים 27 אלף שקל בשנה בלבד.

לפי האומדן שבמחקר, אשה שהשתקמה ויצאה ממעגל הזנות, העובדת במשרה בשכר מינימום ומשלמת ביטוח לאומי וביטוח בריאות היתה נשארת עם הכנסה שנתית פנויה של 58 אלף שקל. גם אם מדובר בהערכה בלבד, היא יכולה להעניק קריאת כיוון לגבי התועלת הכלכלית שיכולה להיות לנשים בזנות ביציאה מהמעגל שאליו נקלעו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#