"שקד תגרום לפוליטיזציה של משרת היועץ המשפטי במשרדי הממשלה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה מזהיר מפני השלכות הצעתה של שרת המשפטים, שלפיה מינוי יועמ"שים למשרדי הממשלה ייעשה על ידי השרים עצמם, לאחר שיקבלו המלצות של ועדות איתור

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איילת שקד
צבי זרחיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגד להצעתה של שרת המשפטים איילת שקד, שלפיה מינויים של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה ייעשו באמצעות ועדת איתור, ולא באמצעות מכרז פנימי שאליו יכולים להתמודד רק עובדי מדינה - כפי שקורה כיום.

לפי הצעת שקד, תוקם ועדת איתור שתתיג את המועמדים החיצוניים לשר הממונה. המועמד הנבחר ימונה על ידי השר לאחר הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. שקד סבורה כי בכך תגבר המשילות של השרים במשרדי הממשלה. עוד לפי ההצעה, ועדת האיתור תכלול חמישה אנשים: מנכ"ל המשרד הרלוונטי, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, נציב שירות המדינה או נציגו, נציג ציבור ונציג אקדמיה.

במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים כי אמנם ניתן לשנות את דרך המינוי ולהעבירה לוועדה, אך לא בהרכב ובשיטה שמציגה השרה. במכתב שנשלח  אל שקד כותבים פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר גיא לוריא לשרה שקד, כי לא ברור מה הפגם בשיטה הנוכחית שמצדיק את שינויה.

עם זאת הדגישו, כי אם השרה בכל זאת רואה צורך בשינוי, הרי שיש לעשות זאת באופן שיבטא את מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה - להעמיד לרשות המשרד את הכלים המשפטיים ליישום מדיניותו תוך שהוא משמש שומר סף המקפיד על כך שהמשרד פועל בהתאם לחוק. לפיכך, בכל הצעה על היועץ המשפטי להישאר עצמאי מהמשרד בחוות דעתו המקצועית, תוך שהוא כפוף מקצועית ליועץ המשפטית לממשלה.

קרמניצר ולוריא מציעים מודל שבמסגרתו יעמוד בראשות ועדת האיתור שופט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ויקחו בה חלק נציג נציבות שירות המדינה, יועץ משפטי ממשרד ממשלתי שימונה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל המשרד הרלוונטי ואיש אקדמיה המומחה לתחום המשפטי הרלוונטי שימונה על ידי נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים. כל זאת, ברוח מסקנות ועדת אברמוביץ שבחנה את הנושא ב-2008 באופן מעמיק.

שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, הגיבה עלל יוזמת שקד למינוי יועמ"שים ואמרה כי "מדובר  בתנועת מלקחיים של הבית היהודי ונתניהו. אגרוף בבטן הרכה של הדמוקרטיה. מינוי יועצים משפטיים מטעם הוא עוד שלב בהריסה המתוכננת של הדמוקרטיה הישראלית. במקום שומרי סף שמגינים על הציבור מפני שלטון מושחת - יהיו שומרי שר שיאשרו לו לעשות מה שרוצה. זאת תנועת מלקחיים של הבית היהודי ונתניהו. אלה רוצים יועצים כנועים לאישור למאחזים לא חוקיים והעברות כספים מתחת לשולחן ונתניהו רוצה עצימת עיניים מול התנהלותו האישית. חייבים להתייצב נגד זה בלי למצמץ. גם כשיש לנו ביקורת על מערכת המשפט - עצמאותה וחוסנה קריטיים לחיים של כל אחד מאיתנו כאן".

עוד אומרים קרמניצר ולוריא, כי בכל מצב יש לוודא שאורך הקדנציה של היועץ הוא מלא ולא קשור לאורך הקדנציה של השר, זאת בייחוד על רקע העובדה שבישראל מתחלפים שרים מדי שנתיים בממוצע. עוד מדגישים החוקרים, כי חובה שמינוי חברי הוועדה השונים ייעשה על ידי גורמים מקצועיים ולא על ידי השר.

גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד להצעה של שקד, בין היתר מחשש לפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה, לנוכח העובדה שבחירת היועץ תהיה על ידי השר, כלומר גורם פוליטי.

מנגד, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), יוזם הצעת החוק לשינוי שיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, בירך את  שקד שקיבלה את עמדתו ותפעל בוועדת השרים לשינוי שיטת הבחירה של היועצים המשפטיים: "כשהגשתי את הצעת החוק אמרו לי שאין לה כל סיכוי. מהיועץ המשפטי לממשלה ודרומה היועמ"שים עמדו על הגדרות. נאבקתי בלחצים מטעם כוחות חזקים שהפעילו את כוח השפעתם בחלונות הכי גבוהים.

הם פעלו מול שרת המשפטים פעם אחר פעם כדי לסכל את הצעתי והצליחו מספר פעמים, אך אנחנו - בוחרי ונבחרי הימין - ננצח במערכה האמיתית על הדמוקרטיה".

אוחנה הוסיף כי "המציאות העקומה שנהגה פה, בשונה מבעולם - הולכת ומשתנה, והימין, באיחור ניכר, יתחיל לא רק להיבחר - אלא גם לשלוט".

החזרת ההגה לידי ההנהגה

במשרד המשפטים הסבירו כי "זהו צעד נוסף של השרה שקד לקידום המדיניות הנוטלת את ההגה מידי הפקידות ומחזירה אותו לידי ההנהגה. הצעה זו מהווה איזון בריא שכן היא אינה מבקשת למנות את היועצים במתווה של 'משרות אמון' לשר, וכך מונעת מצב בו השרים יהיו נתונים ללחצים פוליטיים".

שקד אמרה באחרונה בכנס לשכת עורכי הדין, בהתייחסה ל"שלטון הפקידים", כי "הפער שקיים בישראל בין הערך הראשון של הנאמנות הישירה לציבור לבין הערך האחרון של סיוע לקידום מדיניות הדרג הנבחר - הוא בדיוק הסכנה. דילוג על נבחרי הציבור הוא דילוג על הציבור עצמו. התעלמות מנבחרי הציבור היא התעלמות מהציבור עצמו. הניסיון הפקידותי לזהות את האינטרס הציבורי, ללא התיווך של מי שהציבור בחר בו בקלפי, לעולם יסתיים בשיקוף של ה'אני מאמין' הפקידותי, ובהשלכה שלו על 'הציבור' שכאילו בשמו הוא פועל".

היא הוסיפה כי "אמרתי בעבר כי חיזוק נבחרי הציבור הוא חיזוק מנגנון הבחירה בהם, וחיזוק מנגנון הבחירה בהם הוא חיזוק הציבור עצמו". הצעת החוק מבקשת לאזן את המצב הקיים ולאפשר מצד אחד לשר להיות שותף במינוי יועץ משפטי אשר עובד לצידו, על מנת שיסייע לממשלה להגשים את מדיניותה. שינוי זה ישביח את השירות המשפטי הציבורי ואת מגוון המועמדים, שכן ההצעה תאפשר הגשת מועמדותם של אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, שהיום כמעט ומנועים מלהגיש מועמדות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker