משרד ראש הממשלה חמק מדיווח ליחידה לחופש המידע

גם משרדי החקלאות, התרבות וירושלים לא העבירו דו"ח ליחידה הממשלתית ■ משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה והכונס הרשמי מסרו את כמות המידע הנמוכה ביותר במסגרת בקשות חופש מידע

צבי זרחיה
רבקי דב"ש, מנהלת היחידה הממשלתית היוצאת
רבקי דב"ש, מנהלת היחידה הממשלתית היוצאתצילום: אמיל סלמן

19 רשויות לא העבירו ב-2016 כנדרש דיווח ליחידה הממשלתית לחופש המידע, ביניהן 4 משרדי ממשלה: משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התרבות והספורט והמשרד לירושלים והמורשת. כך עולה מהדו"ח השנתי אודות יישום חוק חופש המידע, אותו הגישה אתמול (א') שרת המשפטים איילת שקד לממשלה.

לפי הדו"ח, ב-2016 נרשמה עלייה של 42% במספר התלונות שהוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים נגד משרדי הממשלה. מספר התלונות שהוגש אשתקד ליחידה על משרדי הממשלה עמד על 185.

ב-41 מקרים נדרשה היחידה לחופש המידע להוציא לרשויות הנחיות לתיקון הליקויים. 32% מההנחיות נמסרו למשרד להגנת הסביבה. למשרד הבריאות נמסרו 15% מההנחיות לתיקון הליקויים, משרדי האוצר ושירותי דת - 10%.

שלוש הרשויות שמסרו את כמות המידע הנמוכה ביותר במסגרת בקשות חופש מידע, הן האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי שדחה - 78% מהפניות (נענה ל-19% מהפניות ו-3% שטרם טופלו ); המשרד להגנת הסביבה שדחה-12% מהפניות (24% מהפניות נענו, ו64% שטרם נענו), ומשרד הביטחון שדחה 32% מהפניות (נענה ל-32% מהפניות, ובקשות שטרם נענו 36%).

העילה המרכזית לפיה נדחות בקשות למידע היא "לא ניתן היה לאתר את המידע" -22%; לאחריה העילה המרכזית היא "המידע נוצר בידי רשות אחרת" - 14%, ו"הקצאת משאבים בלתי סבירה" - 9%.

יותר דיווחים - פחות מידע

עוד עולה מהדו"ח כי אף שטופלו כ-91% מהבקשות, עלייה של כ-6% מ-2015, היקף המידע שנמסר דווקא קטן ב-7.5%. בעוד שב-2015 נמסר המידע ב-81% מהבקשות, בשנת 2016 נתון זה עמד על 73.5% בלבד.

מבחינת עמידה בלוח הזמנים: כלומר מענה עד 30 יום ממועד הגשת הבקשה: בלטו לשלילה צה"ל שהשיב רק על 29% מהפניות עד למועד זה; משטרת ישראל - 28% והמשרד להגנת הסביבה - 19%. לעומתם בלטו לטובה, כשהשיבו בתוך 30 יום: האפוטרופוס הכללי - 94%, המשרד לשירותי דת - 91%, ורשות ההגירה - 88%.

לפי הדו"ח, ב-2016 הוגשו לממשלה 6,659 בקשות חופש מידע, עלייה קלה מ-2015, שבה הוגשו 6,478 בקשות. הרשויות שבלטו לטובה במענה לבקשות הן הרשות לכבאות והצלה שמסרה מידע ב-99% מהמקרים; רשות המים והביוב שמסרה מידע ב-95% מהבקשות ורשות האוכלוסין וההגירה שמסרה מידע ב-92% מהבקשות.

עוד עולה מהדו"ח כי גם ב-2016 הוגשה למשרד הבריאות כמות הבקשות הגדולה ביותר - 848 בקשות, המהווה כ-12% מכלל הבקשות שהוגשו לממשלה. למשטרה הגיעו 545 פניות, ולמשרד התחבורה 459 פניות.

בנוסף, מתברר שב-2016 הוגשו 252 עתירות נגד דחייה של בקשות חופש מידע, עלייה של 58% מ-2015. מתוכן, 46% הוגשו נגד הממשלה. ב-180 עתירות ניתנו פסקי דין והחלטות סופיות (עלייה של כ-40%). כמות העתירות שנדחו עלתה ב-14% ביחס ל-2015. כמו כן, כ-600 רשויות נוספות הצטרפו למערכת הגשת הבקשות המקוונת מהאתר המרכזי לחופש המידע.

שרת המשפטים, איילת שקד, הסבירה כי: "שקיפות היא כלי שלטוני באמצעותו ניתן להגביר את אמון הציבור במקבלי ההחלטות, ולחזק שלטון החוק. פרשת ילדי תימן לימדה אותנו אודות הנזק העצום שעלול להיגרם מהעדר חשיפת מידע שלטוני. דו"ח חופש המידע, המוגש זו השנה החמישית לממשלה, מציג את אופן יישום חוק חופש המידע על ידי המדינה, עליה מוטלת אחריות מיוחדת לשמש דוגמה, ותת דין וחשבון לציבור אותו היא משרתת. אנו נמשיך לפעול על מנת לקדם מדיניות של שקיפות לטובת ועבור הציבור".

ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, רבקי דב"ש: "חמש שנים מיום שהוקמה היחידה, הדו"ח השנתי מאפשר לנו להציג תמונת מצב, דבר המכוון את הממשלה ויתר הרשויות להגברת השקיפות השלטונית. לצערנו, לצד השיפור בתחום, והרצון של הממשלה לקדם פתיחת מאגרי מידע, אנו עדיין נתקלים בבעיות בתחום ניהול הידע והתרבות הארגונית. אנו תקווה שהשנה נצליח לשחרר עוד מספר צווארי בקבוק בנושא זה, ובראשם הצורך לפעול להגברת השקיפות ברשויות המקומיות, בסיוע השותפים המרכזיים שלנו במשרד המשפטים ומחוצה לו".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker