פרשנות |

ההחמצה ההיסטורית של אריה דרעי

האיחוד של בת ים עם תל אביב היה אמור להיות צעד ראשון לקראת הקמת מטרופולין גוש דן צירוף נסיבות ייחודי וחסר תקדים - הסכמת תל אביב, בת ים ומשרד האוצר למהלך — הפך אותו לאפשרי אלא שאז נבהל דרעי, ואיבד את ההזדמנות שלו להיהפך לשר פנים גדול

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בת ים ותל אביב
מירב ארלוזורוב

שר הפנים, אריה דרעי, נלחם עתה את מלחמת ההישרדות האישית שלו בחדרי החקירות של המשטרה. המלחמה הפוליטית שלו תלויה, כמובן, בתוצאות החקירה נגדו, אבל גם ביכולתו להתרומם מעל לכתם החקירה באמצעות הפיכתו לשר היסטורי — שמותיר חותם על משרד הפנים, ועל האתגר המרכזי של המשרד כיום: השלטון המקומי.

עד השבוע האחרון דרעי היה בדרכו להיהפך לשר כזה. השנתיים הראשונות שלו במשרד הפנים עמדו בסימן שורת החלטות נועזות, שרק שר עם עוצמה כמו שלו יכול היה להרשות לעצמו לקבל. דרעי קיים לראשונה זה 14 שנה בדיקה של מענק האיזון, וקיבל החלטה על שינוי נוסחת מענק האיזון לטובת רשויות חלשות. דרעי התחיל לראשונה זה שנים ארוכות לבחון גם את נוסחת הארנונה. הוא הפסיק את המלחמות הפנימיות בתוך השלטון המקומי באמצעות עידוד של אשכולות אזוריים ברשויות מקומיות בפריפריה, ובעיקר באמצעות הקמת ועדות שנועדו להכריע בכל סכסוכי הגבולות של השלטון המקומי ובקביעת מדיניות אזורית ארוכת טווח.

דרעי גם התחיל לקדם את המהלך ההיסטורי של יצירת מטרופולין גוש דן, באמצעות תמיכה בצעד הראשון — איחוד של בת ים עם תל אביב־יפו. רק שאז הגיע השבוע החולף, ודרעי השתפן ברגע האחרון.

ההחלטה של שר הפנים לדחות את האיחוד של בת ים ותל אביב ל–2023, המועד הבא של הבחירות המוניציפליות אחרי 2018, היא החמצה היסטורית. צירוף הנסיבות התומך באיחוד כזה כיום הוא ייחודי, חד־פעמי, וספק אם יחזור בשנית. מדובר באיחוד של עיר כושלת תקציבית — בת ים נזקקת לעירוי חיצוני של 100 מיליון שקל בשנה כדי להצליח להתאזן — עם עיר ענקית ומשגשגת. על פניו, אין לתל אביב העשירה סיבה לקלוט את 150 אלף תושבי בת ים, שמביאים עמם גירעון מבני של 100 מיליון שקל, אבל בניגוד לכל הציפיות, תל אביב הסכימה למהלך.

האוצר הכין כבר צ'ק של 2 מיליארד שקל

אפשר לנסות לנתח מדוע: ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הבין שבכל מקרה עומדים לכפות עליו חלוקת הכנסות עם בת ים, אז אם הוא כבר משלם — לפחות שזה יהיה בעבור תושבים שלו. חולדאי גם ראה את מכפיל הכוח שיוצא מהמהלך הזה: תל אביב נהפכת מעיר של 450 אלף תושבים לעיר ענק של 600 אלף תושבים, ובכך מחזקת את מעמדה כעיר החזקה בישראל ועיר העוגן בכל איחוד עתידי של גוש דן. בכלל, חולדאי ראה במהלך את הפוטנציאל של צעד ראשון לקראת מיזוג כל גוש דן ליצירת מטרופולין, שהעיר בת 600 אלף התושבים נמצאת במרכזה.

בכל מקרה, תל אביב העשירה הסכימה להקצות מתקציבה כדי לקלוט את בת ים הענייה לתוכה. זאת היתה התפנית ההיסטורית שהפכה את המהלך המטורף הזה — המיזוג העירוני הגדול והחשוב בתולדות ישראל — לאפשרי. בדרך נותרו עוד שתי מכשלות עיקריות. האחת, ההתנגדות של בת ים, שכמובן ראתה את כל הפונקציות העירוניות שלה מתמוססות ונבלעות בתוך תל אביב, והחשש לאובדן זהות ולהפיכת בת ים ל"דרום המוזנח החדש של תל אביב". לכן, בת ים הציבה דרישה בלתי־אפשרית, של שמירה על עצמאות מוחלטת במסגרת המיזוג עם תל אביב — מבנה מטרופוליני שבו עיריית בת ים ועיריית תל אביב ממשיכות להתקיים, ומעליהן מוקמת עיר מחוז חדשה.

תל אביב כמובן סירבה בתוקף, אבל במגעים בין שתי הערים נרשמה באחרונה התקדמות משמעותית: הוסכם כי בת ים תקבל מעמד של רובע עצמאי, בעל סמכויות מורחבות, ובמשרד הפנים כבר התחילו לחשוב על החקיקה שתקבע את סמכויות הרובע החדש.

המכשלה השנייה לאיחוד היתה הדרישה הלא פחות בלתי־אפשרית שתל אביב הציבה כדי להסכים למהלך — תמיכה של תקציב המדינה בסכום של יותר מ–3 מיליארד שקל. משרד האוצר, שאמנם שמח להפסיק להזרים לבת ים 100 מיליון שקל כל שנה, סירב והציע רק כמיליארד שקל. עם זאת, באחרונה נרשמה התקרבות בעמדות הצדדים גם בסוגיה הזאת — ככל הידוע, משרד האוצר הסכים לרשום לתל אביב צ'ק של 2 מיליארד שקל בתמורה לאיחוד.

זהו צ'ק חריג בגודלו, שמלמד את מידת החשיבות שמשרד האוצר מייחס לאיחוד: לא רק חיסכון תקציבי של 100 מיליון שקל בשנה לתמיכה בבת ים, אלא בעיקר פריצת הדרך ההיסטורית לקראת איחודו של גוש דן כמטרופולין הראשונה בישראל, מהלך שאמור לשנות את פני השלטון המקומי בישראל ולהקפיץ אותו שנות דור קדימה מבחינת היעילות הניהולית שלו.

חולדאי. זיהה את הפוטנציאלצילום: עופר וקנין

דרעי חשש מכאוס

צירוף הנסיבות ההיסטורי — הסכמתה של תל אביב למהלך, הסכמתו של משרד אוצר לגבות תקציבית את המהלך, ואפילו ההבנות שהתחילו להתרקם בין תל אביב לבת ים בנוגע לחלוקת הסמכויות ביניהן בעיר המאוחדת — בשל כעת. אלא שאז, ברגע האחרון, שר הפנים דרעי נבהל, והחליט לדחות את האיחוד ל–2023.

במושגים של מדינת ישראל, דחייה כזאת של שש שנים, כמוה כדחייה לאחרית הימים — כלומר, דחייה שמתקבלת בפועל כביטול. גם אם דרעי לא התכוון לכך, כך הוא הובן — ראש עיריית תל אביב חולדאי מיהר להגיב שאם כך, הרי שתל אביב נסוגה מהסכמתה לאיחוד.

יש לדרעי נימוקים מקצועיים לדחיית מועד האיחוד, שאמור היה לחול עד הבחירות המוניציפליות ב–2018, כלומר בעוד שנה וחצי מהיום. זהו מהלך ניהולי ענקי, שמחייב חקיקה ראשית בכנסת, הסכמה של ההסתדרות והוועדים, העברת עובדים מבת ים לתל אביב, שינוי בבעלות על נכסים, פרסום צווים ועוד.

ביכולת הביצועית של ישראל, מהלך כזה נראה בלתי־אפשרי בלוח הזמנים הצפוף עד 2018, והלקח של ההסתבכות בהקמת תאגיד השידור הציבורי החדש רק ממחיש זאת. דרעי חשש, ובצדק מבחינתו, ליצירת כאוס שייזקף לחובתו כשר הפנים. הוא העדיף ללכת על בטוח, ולהתקדם באופן אטי ומדורג לקראת האיחוד ב–2023.

תל אביב ומשרד האוצר נסוגו מההסכמות

אריה דרעיצילום: מוטי מילרוד

בתל אביב ניסו להרגיע את חששות שר הפנים, והזכירו לו שאת המיזוג הזה עושה עיריית תל אביב ולא המדינה. כלומר, תל אביב התחייבה לרתום את כל הכוח הניהולי האפקטיבי שלה כדי להבטיח שהמיזוג יושלם במועד, עד אמצע 2018. שם היו מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, שמרגע שניתן האות העירייה היתה נכנסת לנוהל קרב ומשלימה את המשימה בכל מחיר. דרעי סירב להשתכנע.

מנגד, תל אביב לא התרשמה מהבטחת שר הפנים כי הוא רק דוחה את האיחוד ל–2023 ולא מבטל אותו, והראיה שהשר סירב לפרסם כבר עתה את הצו המחייב את האיחוד ב–2023. ההבטחות של משרד הפנים כי יחלו להינקט צעדים שאינם ניתנים לביטול, כמו הפיכת חלק מהשירותים העירוניים למשותפים, וכמו כריכת תוכנית ההבראה של בת ים בהתקדמות תהליך האיחוד, לא שיכנעו.

כך יצא שה"ללכת על בטוח" של דרעי משמעותה במקרה הזה לא ללכת בכלל. הנסיגה של תל אביב מהסכמתה לאיחוד טורפת את הקלפים. משרד האוצר כבר הודיע במקביל כי גם הוא מתכוון לסגת מהסכמתו לתמיכה תקציבית בת מיליארדי שקלים במהלך, וכי הוא גם לא יוכל להמשיך ולממן את בת ים בסכום של 100 מיליון שקל מדי שנה. בלי תמיכת האוצר, המשמעות היא שכבר בשנה הקרובה בת ים תיקלע למשבר חמור. במקום לבצע איחוד, שיזניק את מצבם של תושבי בת ים וישווה אותו לזה של תושבי תל אביב העשירה, תושבי בת ים ניצבים כעת בפני האיום של משבר עירוני עמוק.

ההזדמנות ההיסטורית לבצע את האיחוד העירוני הגדול והחשוב בתולדות ישראל עומדת לחמוק לנו מבין האצבעות, בגלל שברגע האחרון דרעי לא הצליח להתעלות לדרגת שר פנים גדול. לאור מצבו האישי החמור גם ככה, ספק אם הוא יכול להרשות לעצמו כפוליטיקאי החמצה כזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker