מדוע מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו נהנה מפטור ממס של 650 אלף שקל - חדשות - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו נהנה מפטור ממס של 650 אלף שקל

פינטו הוא נכה, ולכן כמעט רבע מהכנסתו כמנכ"ל בנק הפועלים צפויה להיות פטורה ממס ■ פטור זה עולה למדינת ישראל 1.1 מיליארד שקל בשנה, זאת בעוד שהמדינה מקצצת קצבאות לנכים המרוויחים יותר מ–2,800 שקל בחודש — אז למה הפוליטיקאים מסרבים לבטל אותו?

83תגובות
הפגנת הנכים בתל אביב בחודש מארס בדרישה להגדלת קצבת הנכות
תומר אפלבאום

מכיוון שמדובר במידע פומבי, נרשה לעצמנו לחלוק מידע אישי על המנכ"ל החדש של בנק הפועלים, אריק פינטו. לפי חוק שכר הבכירים החדש, פינטו צפוי להשתכר כ–2.5 מיליון שקל בשנה. עם זאת, להבדיל מבכירים אחרים במשק, כמעט רבע משכרו השנתי של פינטו — כ–650 אלף שקל — ישולמו לו בפטור מלא ממס.

הסיבה לכך היא שפינטו הוא נכה. הוא חלה בילדותו בפוליו ונשאר נכה בשתי רגליו, והחוק בישראל כיום מעניק פטור ממס לנכים על הכנסה שנתית של עד 606 אלף שקל, שהם כ–50 אלף שקל בחודש. מעל לרמה הזו, הנכים משלמים מס לפי מדרגות המס הרגילות, מה שמביא לכך שבפועל הכנסה של נכה עד 650 אלף שקל, כ–54 אלף שקל בחודש, פטורה לחלוטין ממס.

האם יש מקום להעניק לפינטו, שהוא בין השכירים העשירים בישראל, פטור ממס על הכנסה של 650 אלף שקל? בלהט הוויכוח העז השורר סביב שאלת עדכון קצבאות הנכים, סוגיית הזכויות של נכים עשירים והשאלה אם מדינת רווחה צריכה להעניק להם קצבאות או פטור ממס, נבלעו לחלוטין.

אריק פינטו

ההערכה היא שהמלצת פרופ' ירון זליכה, העומד בראש הוועדה לבחינת העלאת קצבאות הנכות, שדעתו אינה נוחה מכך שהמדינה מסייעת לנכים עשירים, היא אחת הראשונות שתיפול קורבן לשיח הפופוליסטי סביב סוגיית קצבאות הנכים. ככל הנראה, שר האוצר משה כחלון שוקל לגנוז את ההצעה, ספק משום שאינו רוצה להיות השר שמבטל את הפטור ממס לנכים, ספק בגלל ההערכה שההמלצה הזאת לא תצלח את משוכת הכנסת. שני השיקולים פסולים מעיקרם.

המדינה קונסת נכים עניים

הפטור ממס לנכים עולה לקופת המדינה סכום עצום של 1.1 מיליארד שקל בשנה — סכום שדי היה בו כדי לממן את העלאת קצבאות הנכים הבסיסיות בכ–15%. ברשות המסים חושדים כבר שנים ארוכות שהפטור הזה הוא בסיס לשחיתות; התפתחה סביבו תעשיית מאכערים שמקשרים בין נכים לבין עסקים, או רושמים את כל ההכנסות של העסק המשפחתי על שמו של נכה במשפחה.

הראיה לכך שהפטור הזה מעודד הונאות היא המספר הגדול של הנכים שמשכורתם מגיעה לסכום המקסימלי שעליו הוא חל (650 אלף שקל), מספר גדול בהרבה ממספר הנכים עם הכנסה של 100 אלף שקל המבקשים לנצל את הפטור. הנתון הזה הוא כמובן לא הגיוני. הדעת נותנת שאמורים להיות הרבה יותר נכים שמשתכרים 100 אלף שקל בשנה, מאשר נכים שמשתכרים 606 אלף שקל בשנה, ולא להפך.

קשה להבין את ההיגיון שלפיו נכה שהשתלב היטב בשוק העבודה ומצליח להרוויח 50 אלף שקל בחודש, זקוק להטבת מס של המדינה. מדינת רווחה אמורה לסייע לנכיה משום שקשה להם להשתלב בשוק העבודה והם עניים, ולא לתת להם פרס כשהם משתלבים היטב והופכים לעשירים. ההיגיון של הפטור ממס לנכים עשירים ברור עוד פחות, כשמנגד המדינה קונסת את הנכים העניים על יציאה לעבודה.

על פי חוק לרון, נכה שמשתכר יותר מ–2,800 שקל בחודש מתחיל לאבד חלקים מהקצבה שלו, ומשכר של כ–9,000 שקל הוא מאבד כליל את זכותו לקצבה. כלומר, המדינה קונסת נכה שמשתכר שכר מינימום, בכך שהיא לוקחת ממנו חלקים מקצבתו הדרושים לו למחיה, ובה בעת היא מעניקה מתנה לנכה עשיר המשתכר 50 אלף שקל, בכך שהיא פוטרת אותו ממס. מי שמבין את ההיגיון הסוציאלי או הכלכלי בשתי ההחלטות הסותרות האלה — שיקום.

זליכה, שבחן את מבנה קצבאות הנכים עבור שר האוצר, הבחין בסתירה הפנימית הזו. הצעד המתבקש היה לבטל את הסתירה הזו כליל, באמצעות ביטולו של חוק לרון מצד אחד וביטול הפטור ממס מצד שני. כך, נכים היו יכולים לצאת לעבוד מבלי שהקצבה שלהם תיפגע — מהלך שבוודאי היה מעודד יציאה של נכים לעבודה. כיום ישראל מפגרת אחרי העולם, עם שיעורי השתתפות נמוכים מאוד של נכים בשוק העבודה — 22% בלבד.

מנגד, המחיר של הצעד הזה היה שנכים עשירים כמו פינטו היו מקבלים לפתע זכאות לקצבת נכות. אפשר להתווכח אם זה ראוי שנכים עשירים יקבלו קצבה מהמדינה. אפשר לטעון שהקצבה מגיעה להם בשל נכותם ובשל ההוצאות הכבדות שיש להם כנכים, ושהיא לא צריכה להיות קשורה להכנסתם, אבל זה בוודאי הגיוני יותר שפינטו יקבל קצבת נכות של 4,000 שקל בחודש (על פי ההצעה המסתמנת של זליכה), מאשר שייהנה מפטור ממס על הכנסה שנתית של 650 אלף שקל.

נכים מפגינים מול הכנסת בדרישה להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום, השבוע
אוליבייה פיטוסי

הפשרה שלא תעבור את משוכת הכנסת

הצעה כזו, של ביטול הפטור ממס מחד גיסא וביטול חוק לרון מאידך גיסא, ישימה מבחינה כלכלית. ההערכה היא שתוספת תשלום הקצבאות לנכים עשירים מתקזזת מול עלות הפטור ממס, פחות או יותר. הבעיה הקשה היא שההצעה כנראה אינה ישימה מבחינה פוליטית. החשש הגדול ביותר הוא שההצעה לבטל את חוק לרון תעבור את משוכת שר האוצר והכנסת, וכך כל הנכים בישראל יהיו זכאים לקצבה, גם אם הם עשירים, ובמקביל, ההצעה לבטל את הפטור ממס לא תעבור את משוכת הכנסת.

כך פינטו ייצא נשכר פעמיים: הוא גם יקבל קצבה חודשית של 4,000 שקל בחודש, וגם יהיה פטור ממס על הכנסה של 650 אלף שקל, וכל זה יעלה למדינה כ–2.5 מיליארד שקל בשנה — סכום משמעותי המשולם לנכים עשירים שהסתדרו היטב בשוק העבודה, ולכן לא באמת זכאים לסיוע המדינה. לא עדיף היה לחסוך את הכסף הזה ולהפנותו לשיפור הקצבה המשולמת לנכים, שרובם עניים מרודים?

ההצעה שזליכה העלה כנראה היא הצעת פשרה, הנובעת מחשש מפני פגיעותיה של הכלכלה הפוליטית. לפי ההצעה, הפטור ממס לנכים יוקטן לכ–240 אלף שקל בשנה, ויתאפשר לנכים לצאת לעבוד מבלי שהקצבה שלהם תיפגע עד לשכר מינימום של 5,300 שקל בשנה (לעומת 2,900 שקל כיום).

הסיבות לפשרה הן גם הלחצים הפוליטיים, וגם ההכרה בטענות הנכים על כך שההוצאות החודשיות שלהם גבוהות מאוד, ולכן שכר הנטו שנותר בידיהם נמוך בהרבה מזה של אנשים בריאים. כדי לפצות את הנכים על כך, וכדי לתמרץ אותם לנסות ולהשתכר כמה שיותר, נולדה הטבת המס שנועדה להגדיל את שכר הנטו של הנכים. זאת פשרה שאפשר לחיות עמה, רק שפגיעת הכלכלה הפוליטית כנראה לא תאפשר גם לפשרה זו להתקיים.

אפשרות סבירה ביותר היא שחברי הכנסת ושר האוצר יבחרו, בסופו של דבר, להעלות ל–5,300 שקל את רף ההכנסה שבו הנכים מתחילים לאבד קצבה, אבל לא לפגוע בפטור ממס לנכים עשירים. לאף פוליטיקאי כאן אין את אומץ הלב הציבורי לומר שאין כל הצדקה, מוסרית או כלכלית, לתמרץ נכים עשירים שהסתדרו היטב בשוק העבודה, בשעה שהרוב המוחלט של הנכים נאנק תחת קשיי קיום, וכשיש מי שיכול ליהנות מתוספת התקציב שהיתה נחסכת על ידי צמצום הפטור ממס.

בגישת "שטח משוחרר לא יוחזר", המערכת הפוליטית אינה מוכנה לבטל הטבת מס, גם אם מדובר בהטבה לא הגיונית ולא צודקת, וגם אם היא מזיקה למאבק הנכים כי היא מצמצמת את מקורות המימון שניתן להעמיד לרשותם. לא חבל?

הפגנת הנכים בחיפה באפריל
רמי שלוש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם