"לקחנו הימור": אוהד אלחלו חזר מיואש מהמלחמה - זה מה שהוא החליט לעשות - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לקחנו הימור": אוהד אלחלו חזר מיואש מהמלחמה - זה מה שהוא החליט לעשות

שירות המילואים של אוהד אלחלו במבצע צוק איתן הותיר אותו עצוב ומיואש, אז הוא החליט לעשות מעשה, והקים חממת סטארט־אפים משותפת לישראלים ופלסטינים ■ "הישועה לא תגיע מהמישור הפוליטי. עולם היזמות הוא הפלטפורמה המתאימה ביותר לבניית אמון"

40תגובות
חממת OGS בבוסטון
רנא אבו-פריחה

צו המילואים למבצע צוק איתן תפס את אוהד אלחלו, אז בן 24, בזמן מאוד לא נוח. חצי שנה לפני כן הוא קיבל מלגה חלומית: מיליון שקל ללימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת ברנדייז בבוסטון. המלגה ניתנת פעם בשנה בלבד על ידי קרן אברהם, ומוענקת לשני סטודנטים - יהודי וערבי - שהוכיחו פוטנציאל מנהיגות ויכולת להשפיע בנושאי הסכסוך הישראלי־פלסטיני, אבל התוכנית של אלחלו לקדם את הדו־קיום נאלצה לתום הלחימה, שבמהלכה שירת כקצין מודיעין במילואים.

"חזרתי מיואש ממבצע צוק איתן", מספר אלחלו, "ילד פלסטיני בן 5 שביתו קרס כבר לא יחזור להיות פעיל שלום. גם לא מעניין אותו של מי הטיל, אלא שאין לו בית. הדבר המרכזי שהבנתי אחרי המבצע הזה הוא שהישועה לא תגיע מהמישור הפוליטי, בשל היעדר מנהיגות בשני הצדדים", הוא אומר בשיחת וידיאו ממשרדו בבוסטון, הגדוש בצילומים של הסכמי שלום.

התוכנית שהתחילה להירקם בראשו היא יצירת מפגש בין הצדדים, שבו הם מתגייסים למען מטרה משותפת, שאינה פוליטית.

כדי לקדם את הרעיון אלחלו התחיל להרצות בפני קהלים שונים על הסכסוך ולספר על התובנות שלו משדה הקרב, תוך שהוא מדגיש את הצורך בשינוי מיידי. חלק מהרצאותיו נהפכו לוויראליות וב–2015 הוא לקח את הרעיון שלו שלב אחד קדימה והקים את OGS (Our Generation Speaks) — חממת סטארט־אפים משותפת לישראלים ופלסטינים.

"לקחנו הימור על תחום היזמות. יש ארגונים שמפגישים בין אוכלוסיות ומייצרים שיח על הסכסוך, אבל בניגוד אליהם, אני רציתי שנבנה משהו יחד, שגם ישרת את הקהילות שלנו לאחר מכן", אומר אלחלו, במקור מאשדוד. "החלטתי להתמקד בצעירים וצעירות עם פוטנציאל מנהיגותי, ובחרתי בעולם היזמות כי חשבתי שזאת הפלטפורמה המתאימה ביותר לבניית אמון בין ישראלים לפלסטינים".

במהרה הצליח אלחלו להקים צוות ולגייס שורת משקיעים, בהם רוברט קראפט, הבעלים של קבוצת הפוטבול של ניו אינגלנד, ארון איין, מנכ"ל חברת קרונוס, איש העסקים והמשקיע גדעון ארגוב, ומשקיעים נוספים. עד היום גייס הפרויקט כ–4 מיליון דולר, והוא זוכה גם לתמיכה של אוניברסיטת ברנדייז והאקסלרטור הבינלאומי מאס צ'אלנג' (MassChallenge).

מנכ"ל באבקום (חברה לשירות מענה טלפוני ומכירות), עימאד תלחמי, המשמש כחבר בדירקטוריון של OGS, מסביר מדוע הצטרף לחממה: "כשאנשים קמים בבוקר ויש להם פרויקט משותף, הם מתרכזים בנקודות החוזק אחד של השני ובדברים שאפשר לעשות ביחד. כל החסמים נופלים במסגרת פרויקט כזה. בחזון שלי, השלום יבוא משיתופי פעולה כלכליים".

מנהלי החממה, אוהד אלחלו (מימין) וסינאן אבו שנאב.
David J. Weinstein

מנטורים ישראלים ופלסטינים

המחזור הראשון של החממה נפתח לפני שנה. מתוך 300 פניות של מועמדים ישראלים ופלסטינים, 70 עברו את הסינון הראשוני והוזמנו לראיונות שהתקיימו בתל אביב, רמאללה, חיפה, ירושלים ובית לחם. בסופו של דבר נבחרו 22 משתתפים. "המועמדים היחידים שלא נפגשנו אתם פנים מול פנים היו המרואיינים מעזה, אתם נאלצנו לבצע שיחות סקייפ", מספר אלחלו. היחס, לדבריו, בין ישראלים לפלסטינים היה זהה — "כמעט אחד לאחד", וכך גם לגבי נשים וגברים. מאז, הוחלט שגם הצוות, הדירקטוריון, המנטורים והמשקיעים יורכבו באופן שווה מפלסטינים וישראלים.

לכל יזם שמשתתף בתוכנית מוצמד מנטור, בדרך כלל מייסד או מנכ"ל של חברה גדולה. בין המנטורים אפשר למנות את ארגוב המשמש כיו"ר חברת סרווטרוניקס, ואיל התקשורת הפלסטיני האני עלמי, הבעלים של ספקית התקשורת Coolnet.

התוכנית של OGS שונה מרוב תוכניות ההאצה והחממות, שכן היא משמשת קרקע פורייה לרעיונות שעדיין לא הבשילו — להבדיל מחממות שמקדמות חברות קיימות. המשתתפים בחממה שוהים בבוסטון במשך שלושה חודשים, שבמהלכם הם עובדים בצמוד עם המנטורים על הקמת המיזם, הבנת השוק שבו יפעלו, והתמודדות עם האתגרים העסקיים השונים הצפויים להם בהמשך הדרך. לאחר מכן ממשיכים היזמים להגיע לפעילויות שונות של החממה במסגרת ארגון הבוגרים. 10 מתוך 22 הבוגרים של המחזור הראשון מועסקים כיום בשלוש חברות שנבנו בחממה. כל חברה קיבלה הון ראשוני של 60 אלף דולר, מבלי שנלקחו ממנה מניות בתמורה.

מי שמנהל את התוכנית יחד עם אלחלו הוא סינאן אבו שנאב, 29, במקור מבית לחם, בוגר תואר ראשון בלימודי מחשבים מאוניברסיטת אל קודס שבמזרח ירושלים, תואר שני בניהול ופיתוח גלובלי מאוניברסיטה בלונדון, ותואר שני נוסף בלימודי פילוסופיה של הדתות מהאוניברסיטה החופשית של ברלין.

אלחלו ואבו שנאב נפגשו בבוסטון. סינאן השתתף בתוכנית חילופי סטודנטים בין אוניברסיטת אל קודס לברנדייז ב–2007, אך נשאר בבוסטון ושמר על קשרים עם חברי סגל. ב–2013 אחד מהם הכיר בינו לבין אלחלו.

"אני מביא את הפרספקטיבה הפלסטינית למיזם", אומר אבו שנאב. "יש המון רגשות ופרטים שאנחנו צריכים לחבר. אנשים מגיעים עם המון דרייב מצד אחד, אבל גם לא שוכחים מאיפה הם באו, וצריך לדאוג שהכל יתקתק".

חממת OGS בבוסטון
Caroline Cataldo

למגר את המחלות הגנטיות בנגב

שלושה מיזמים צמחו מהמחזור הראשון של OGS. הראשון הוא ארגון ללא מטרות רווח ששמו ג'נסיס, מיזם חברתי־טכנולוגי לפתרון בעיית המחלות הגנטיות באוכלוסייה הבדואית בדרום ישראל. המיזם הוקם על ידי 7 מתוך 22 המשתתפים במחזור, ובהן שלוש יזמות: בדואית, ושתי יהודיות — דתית וחילונית. סביר להניח שכמו המפגש בין אלחלו לאבו שנאב, מקימות המיזם — יסמין אבו פריחה, מריה דיישל ונעמי אברהם — לא היו נפגשות בשום מקום אחר.

המיזם נולד כתוצאה ממציאות כואבת: שיעור המחלות הגנטיות בקרב ילדים בדואים בישראל גדול פי 10 מאשר באוכלוסייה היהודית. אבו פריחה, רופאה בבית החולים סורוקה, היא זו שבאה עם היוזמה. "יש בעיה חמורה בחברה הבדואית, אך גם בעזה ובגדה, של שכיחות גבוהה מאוד של מחלות גנטיות, כשהגורם העיקרי הוא נישואים בתוך המשפחה, לצד הימנעות מבדיקות גנטיות וביצוע הפלות", אומרת אבו פריחה.

לדבריה, משרד הבריאות מספק בדיקות גנטיות לזוגות נשואים, אולם הבדיקות שנמצאות בסל הן מעטות והאוכלוסייה הבדואית לא נוטה לבצע אותן. "יש הרבה חסמים שיוצרים חשדנות גבוהה בקרב האוכלוסייה הבדואית, ויש גם חוסר נגישות. 95% מהנשים הבדואיות עושות את הבדיקות האלה רק לאחר שנולד להן ילד חולה. אנחנו רוצים למנוע את הילד הראשון החולה. הדרך היא להגיע לבתי ספר, מסגדים ומרכזים קהילתיים, לבצע בדיקות ולבנות מאגר גנטי ייעודי לבדואים. יש יותר מ–100 מחלות גנטיות רק פה בנגב", מסבירה אבו פריחה. המיזם נמצא כיום בשלבים התחלתיים ומקבל סיוע מאנשי מקצוע בסורוקה.

סטארט־אפ נוסף שהוקם במסגרת החממה, ופעילותו מתבצעת כיום ברמאללה, הוא Qual.IT, שמספק שירותי בדיקת תוכנה לחברות ישראליות. את המיזם הקימו שבעה שותפים — שני ישראלים, שני ערבים אזרחי ישראל ושלושה פלסטינים — אחד מהם מעזה. "אנחנו יודעים שיש כישרונות בצד הפלסטיני — גם בעזה וגם בגדה, ואנחנו רוצים שיידעו עלינו", אומר מחמוד, היזם העזתי בחבורה, שמתגורר כיום בקנדה, ומבקש שלא להיחשף בשם משפחתו. "יש לנו לקוח ראשון, והרעיון הוא להשתמש בשוק הישראלי כקרש קפיצה לעולם", הוא מוסיף.

איך היה לעבוד עם ישראלים?

"זה אירוע משנה חיים. לא היתה לי הזדמנות למפגש עם ישראלים לפני כן. זה היה לי קשה בהתחלה, כי כל מה שידעתי עליכם זה מדי צבא. לא ידעתי כלום על החיים והתרבות בישראל, ואני בטוח שגם אצלכם זה ככה לגבינו. לאט־לאט הכרנו אחד את השני, והבנו שהתוכנית הזאת היא מפתח לשינוי. אולי היום אנחנו לא יכולים לפתור את הסכסוך, אבל אם יותר ויותר ישראלים ופלסטינים יכירו — אז נצליח".

חממת OGS בבוסטון
OGS

מרמאללה לתל אביב

המיזם השלישי שנולד במסגרת החממה נקרא MVPEER, שהוקם על ידי שישה יזמים — שלושה ישראלים ושלושה פלסטינים. החברה מורכבת מארבעה עובדים, שניים מהמייסדים — דניאל שושני ודאוד זכרן — ושני שותפים שאחראים על ניהול צוות הפיתוח, שיושב ברמאללה. החברה מתנהלת מירושלים, ומרבית העבודה על הפרויקטים מתנהלת ברשת.

החברה מספקת שירות MVP (Minimum Viable Product) לסטארט־אפים בתחילת דרכם, כלומר, מסייעת להם לפתח מוצרים ראשוניים ולשחררם כדי לבדוק את הנחות היסוד שבבסיס המוצר.

"ברשות יש המון בוגרי אוניברסיטאות בתחום המחשבים והתכנות, אולם שיעור האבטלה גבוה מ–40%", אומר שושני, ומציין כי כרגע החברה נמצאת במגעים מול שלושה לקוחות.

שושני מסביר כי המורכבות שנובעת מהסכסוך נעלמת כשפועלים בעולם העסקי. "כשיזם ישראלי מדבר עם מנהל פיתוח פלסטיני נוצרת דרך חדשה למפגש בין שני העמים. כמו כן, אנחנו חוזים שרמאללה עשויה להתקדם ולהיות דגם מוקטן של תל אביב. החיבור של הפלסטינים לסטארט־אפ ניישן יכול להיות מנוע צמיחה גדול, ואני שואף שאנחנו נשחק תפקיד משמעותי בדחיפה של הנושא הזה קדימה".

ארגוב, שהשקיע בחממה כבר בשלביה הראשונים, סבור שאחד החסמים העיקריים להבנה הדדית של ישראלים ופלסטינים הוא חוסר היכרות. "המגע הוא כמעט אך ורק שלילי", הוא אומר. לדבריו, הערוץ היזמי־טכנולוגי יכול להיות פתח לשינוי. "עד היום הסכסוך מסתמך על מעשי העבר, וכך גם השיח סביבו. אולי אפשר ליישם את המודל המוכר מההיי־טק, שפתוח לחדשנות ולשבירה של מוסכמות, גם לשיח עם הפלסטינים. אנחנו רוצים להסתכל על העתיד דרך עבודה משותפת", ציין ארגוב.

למרות האופטימיות שנושבת מהפרויקט, המשקיעים ומנהלי התוכנית מודעים לקשיים שניצבים בפניהם, ובעיקר לעובדה שמדובר בחברות שנבנות בתהליך מואץ ובזמן קצר. "המטרות עדיין לא הושגו. המיזם עדיין חדש, אבל כיום ניתן לומר שאפשר לעבוד יחד. יש משקעים, אבל יש סיבות טובות להאמין שמדובר במודל שיכול להאריך ימים ולהצליח, אולם נוכל לשפוט את זה רק בעוד 5 שנים. צריך סבלנות", אומר ארגוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#