"זאת רשת מאורגנת": עובד התעשייה האווירית שהתריע נגד שחיתות בחברה - ופוטר - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"זאת רשת מאורגנת": עובד התעשייה האווירית שהתריע נגד שחיתות בחברה - ופוטר

איך מרגיש עובד שמתריע על אי־סדרים חמורים בחברה הממשלתית שבה הוא עובד, ובמקום חקירה והכרת תודה - מתנכלים לו ומפטרים אותו? מיכאל מירב, שהודיע כבר לפני שש שנים על מעשי שחיתות בתע"א, אומר: "אף אחד במערכת לא הגן עלי. כיום אני יודע שציפיתי ליותר מדי"

160תגובות
מיכאל מירב
עופר וקנין

אחרי שש שנים של מאבק, בחודש האחרון מיכאל מירב התחיל לראות את האור. ב–2011 מירב עוד חשב שהוא עומד לחשוף אירועים נקודתיים של העדפת ספקים בחברת התעשייה האווירית (תע"א), שבה עבד, ושהתוצאה תהיה חקירה בנושא ואולי גם הוקרת תודה.

המציאות היתה רחוקה מכך. לא רק שההתרעה של מירב לא הניבה תוצאות, אלא להפך — הוא עצמו פוטר, והתברר לו ולבת זוגו, ענתי רוגובסקי בן אור, כי הם נאבקים במערכת גדולה וחזקה, עם שיטה שמקיפה בכירים בוועד העובדים ובשרשרת הניהול בחברה. הם צפו בתדהמה ובחרדה כיצד נטרקות בפניהם דלתות שומרי הסף בזו אחר זו, וכיצד היכולת הכלכלית שלהם מידרדרת, עד שנקלעו להליכי הוצאה לפועל.

כיום מירב מספר את סיפורו מפוזיציה אחרת לגמרי, אחרי שבמארס נעצרו כ–20 חשודים מתע"א, ובהם עובדים בדרגות שונות, בכירי ועד העובדים ובכירים בחברות חיצוניות ששימשו ספקים לתע"א. מירב אף היה שותף בחקירה שנהפכה לגלויה במארס. החשדות כוללים שוחד, העדפה פסולה של ספקים וסחיטה באיומים לצורך התפקדות למפלגת הליכוד. עם הנחקרים הבולטים נמנים אחד מבכירי ועד עובדי תע"א, יאיר כץ, בנו של שר הרווחה חיים כץ; תא"ל (מיל') אמל אסעד, דירקטור בחברה; אהוד נוף, יו"ר ועד עובדי החברה; ואלי כהן, בכיר נוסף בוועד מהחטיבה הגדולה של תע"א, חטיבת בדק.

לדברי מירב, בדיעבד הוא מבין כי היה נאיבי וכי ציפה ליותר מדי. כשהוא נשאל אם היחס אליו מצד הסובבים אותו השתנה לאחר חשיפת הפרשה, הוא עונה: "חברים קוראים לי 'גיבור ישראל', אבל לא זה מה שהיה חסר לי. מטרידה אותי ההתנהלות של מבקר המדינה — זאת ההכרה שאנחנו, חושפי שחיתויות, צריכים. הבעיה היא מערכת שלטון החוק. היא בנויה מהמשטרה, שעושה את עבודתה, בתי המשפט, פרקליטות ומבקר המדינה. המבקר הוא חלק נכבד בתהליך חשיפת שחיתויות. על פי חוק, רק לו יש מנדט להגן על חושפי שחיתויות, והוא לא עשה את העבודה שלו".

לאור החקירה, מבקר המדינה בוחן בימים אלה שוב מתן הגנה של חושף שחיתות למירב.

"החלטנו שאנחנו לא מהשותקים"

מירב התחיל לעבוד בתע"א במארס 2008 ובהמשך מונה למנהל ספקים במפעל אביזרים בחטיבת בדק, העוסק בין השאר בהסבה ושיפוץ מטוסים. בשלב זה הנהלת החברה עשתה "טעות" ושלחה אותו לקורס מקצועי של יום בשבוע במשך חצי שנה, שבו קיבל הנחיות מחודדות יותר על האופן שבו צריכים להתנהל תהליכים.

בעקבות הקורס הזה, נקודת המבט של מירב לגבי מה שמתרחש במפעל האביזרים השתנתה, והוא לא אהב את מה שראה — שעורר חשד להעדפת ספקים, בין השאר בתנאי אשראי מועדפים. לדבריו, בחברה נהוג לשלם לספקים לפי שוטף פלוס 90, כלומר לאחר כ–120 יום מקבלת המוצר. רק ספק ענקי קיבל תנאי אשראי נוחים יותר. למרות זאת, חברת א.ב. תעופה — ספק קטן של החברה, שאמור לקבל תנאי אשראי כמו כולם — קיבל את התשלום לפי שוטף פלוס כמה ימים.

"ברגע שהספק היה מביא חשבונית היינו מריצים חשבון, והוא היה מקבל כסף מיידית", מספר מירב. "עם האחרים היינו מדקדקים, שלא יקבלו אפילו דקה לפני המועד. חיפשו כל תירוץ כדי לא לשלם להם בזמן, לדחות מעבר ל–90 הימים שקבעו הנהלים".

יאיר כץ בהארכת מעצרו
אילן אסייג

מירב שיתף את בת זוגו במה שראה, ויחד הם החליטו כי עליו לחשוף את האי־סדרים. רוגובסקי בן אור מספרת כי היו להם שתי אפשרויות: "להתחיל לדבר עם אנשים במערכת ולהגיד להם שמשהו לא בסדר, או להמשיך כרגיל. המשמעות היא שאם משהו לא תקין — אתה חלק מהעניין. זו דילמה. אז לא ידענו מה שאנחנו יודעים כיום לגבי ההיקף של הדברים והסכומים הגדולים שכרוכים בהם".

השניים החליטו כי אסור להם להתעלם. "החלטנו שאנחנו לא מהשותקים", הוא אומר, "וכמו בצבא, אנחנו עולים עם חשיפת הסיפור בסולם הפיקוד. את ההתרעות למערכת עשינו בצורה מכובדת ועדינה. זו היתה התרעה שהמטרה היחידה שלה היתה לשנות. אז לא חשבנו שמשהו נעשה בזדון. רק אחר כך הבנו שזאת רשת מאורגנת", הוסיף.

מירב התחיל לשלוח מכתבים על חשד לאי־סדרים. תחילה הוא שלח מכתב בעניין למנהלת הרכש בחטיבת בדק בתע"א, מירב תמיר — המנהלת הישירה שלו ומנחקרי הפרשה כיום. באופן שמובן למירב רק בדיעבד, תמיר לא הסכימה לשתף עמו פעולה. במקום זאת, "היא התחילה לקרוא לי לשיחות ולומר לי להירגע", מספר מירב. "אז ביקשתי זימון למנהל מפעל האביזרים של חטיבת בדק לדיונים על האי־סדרים".

לדבריו, "בשלב ההתחלתי המכתבים ששלחתי היו עדינים, והתגובה שקיבלתי מכל הנמענים היתה עדינה. נאמר לי: 'מיכאל, אתה לא צודק, אתה לא רואה את כל התמונה'. אז הבנתי שזה חזק אפילו יותר ממנהל המפעל שלנו".

"הבנו שמדובר במשהו גדול", אומרת רוגובסקי בן אור. "אמרתי למיכאל: 'תתחיל לשים לב לצעדים שלך ולתעד כל פיפס שאתה עושה, מכיוון שאתה יכול להיות חלק ממשהו שאינו כשר. תשמור על עצמך ואל תדבר יותר מדי, כי אנשים לא אוהבים 'טראבל מייקרס'".

ברקע כבר נראו סימני התנכלות. יום אחד הגיע מירב לעבודה ומצא את הכיסא שלו שבור. אחר כך הורידו את השלט מהדלת של משרדו. כשעבר במסדרון, עמיתיו לא בירכו אותו לשלום. בצד לחשו לו חבריו הטובים: "אתה יודע שאומרים לנו לא לדבר אתך, לא לומר לך שלום?" זמן מה אחר כך אף אחד כבר לא הלך אתו לחדר האוכל.

אהוד נוף
אילן אסייג

מבחינתה של רוגובסקי בן אור, לשעבר ראש מדור ביקורת בבקו"ם, כבר היה ברור שיש כאן חשד לאי־סדרים בניהול מלאי, העדפת ספקים והטיית מכרזים, ושהכל משורשר למעלה. מירב אף ידע מראש מתי תהיה אצלו ביקורת "פתע" ועל מה. לדבריו, תמיר היתה מקבלת מראש מסמך עם מועד הביקורת והתחומים שייבדקו — ואף שלא היה אמור להגיע כלל לתע"א, היתה מעבירה אליו את המסמך כדי שיוכל להיערך. על המסמך היה חתום מבקר הפנים של החברה, איגנציו גולדפרב.

לאחר שתמיר ומנהל המפעל לא פעלו לבחינת תלונותיו, מירב החליט להעביר את הממצאים לדרג בכיר מהם: נציג יחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), נועם גולן — שלימים קודם לתפקיד ראש מינהל חקירות וטוהר מידות בתע"א ופרש לפנסיה מוקדמת בסוף פברואר 2017 — ערב פתיחת החקירה הגלויה, אף שלדברי גולן, עזיבתו אינה קשורה לחקירה. לדברי מירב, גולן הציע שימשיך אתו בטרום חקירה סמויה. "גולן אמר לי שחלק מהנושאים מוכרים לו, והוא כבר ידע על א.ב. תעופה", אומר מירב.

בשלב הזה המאבק בין מירב לתע"א עלה מדרגה. "יום אחרי שהחומר הועבר לגולן — מירב קיבל זימון לשימוע בפני אחראי משאבי אנוש ברמה נמוכה", אומרת רוגובסקי בן אור. "גולן, שניסה להגן על מירב, דחה את השימוע הזה כבר כמה פעמים — אבל אחרי שהוא קיבל את החומרים, נותק מיכאל מהמחשב במשרדו, ממערכות המידע של החברה. את הזימון האחרון לשימוע גולן כבר לא מנע. שאלת השאלות היא למה לא הגנו עליו יותר".

"בתע"א היתה תרבות של פחד"

השימוע של מירב נוהל על ידי רמי גראור, מקורבו של שר הרווחה כץ. לפני מינויו לשר, כץ כיהן כיו"ר ועד עובדי תע"א ונחשב גורם בעל השפעה משמעותית על הנהלת החברה. לימים הביא כץ את גראור לתפקיד ממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

בשימוע נאמר למירב כי שני ראשי ענפים — שהם לקוחות שלו בתע"א — התלוננו על קצב העבודה שלו. לדברי מירב, שתי התלונות נכתבו באותו יום בינואר, ואילו הזימון הראשון לשימוע היה בנובמבר, לפני כן.

בשימוע סוכם עמו כי יחפשו לו תפקיד אחר, אך במסמך השימוע שקיבל עם פיטוריו, הסיכום הזה לא הוזכר.

כשבוע לאחר השימוע התקשר מירב לבת זוגו וסיפר לה כי שני אנשי ביטחון לקחו אותו למשרד משאבי אנוש, שם קיבל את פרוטוקול השימוע ומכתב הפיטורים — וכי הדברים שצוינו בפרוטוקול אינם תואמים את מה שנסגר עמו בשימוע. לדברי מירב, אנשי הביטחון לקחו ממנו את מכשיר הסלולר ותעודת העובד ושלחו אותו לביתו ללא חפציו האישיים.

אמל אסעד
אילן אסייג

מירב עידכן את גולן בדבר הפיטורים ומיד קיבל זימון ליחידת המלמ"ב בקריה בתל אביב. "למחרת בשבע בבוקר התייצבנו במשרד של גדי וטרמן, מנהל יחידת החקירות של המלמ"ב", הוא מספר. "הגשנו מיידית בקשה למבקר המדינה לצו הגנה של חושף שחיתות. הוספנו שמות של אנשים שיוכלו לאשר את הדברים. נקראנו לאחר מכן למשרד המבקר והעברנו לו את כל הפרטים, כולל את הקלטת השימוע".

במקביל, מירב המשיך לעדכן את גולן באירועים. לטענת מירב ורוגובסקי בן אור, השחיתות שנחשפת בימים אלה היתה יכולה להיחשף כבר לפני שנים. אם הפרשה היתה נחקרת כראוי כבר אז, לא היתה מתעוררת פרשת חברת דרוזנט (ספקית של תע"א שבכיריה פעלו באופן פלילי לכאורה במטרה לקדם את האינטרסים שלה). לדבריהם, "פנינו לגולן כמעט כל יום. אחרי שלוש שנים של עבודה מולו הוא הודיע לנו כי סיים לעבוד כנציג המלמ"ב בתע"א, ושלפני כן העביר לווטרמן את החומרים שלנו. הוא אמר שהוא ימשיך לעבוד בתע"א בביקורת פנים, כאחראי על טוהר המידות. בשלב הזה הבנו שמשהו פה ממש לא תקין".

גולן מתייחס כעת לתחושת האכזבה של מירב מכך שלא מנע את פיטוריו ואמר כי הנושא לא היה בסמכותו, אלא באחריות הנהלת תע"א. "עצוב לי על מיכאל וענת, לבי אתם", אומר גולן. "הם שכחו כמה נלחמתי על התיק שלהם. הם ידעו כמה דחפתי את החקירה קדימה. עשיתי כל שיכולתי כדי לטפל בתלונותיהם על המערכת. עצרתי את השימוע, עיכבתי אותו ככל שיכולתי", הוסיף.

לדברי גולן, "בתע"א יש הפרדת רשויות. שימשתי ממונה על חקירות וטוהר מידות והיו גם אחראי כוח אדם ומנכ"ל. למרות הפרדת הרשויות הזאת, ביקשתי להגן על מיכאל. היו לנו הרבה מפגשים. כשעזבתי את התפקיד בתע"א מטעם המלמ"ב, העברתי את כל החומר עם המלצה מחייבת להמשיך לבדוק את טענותיו, שהיו בשלב של טרום חקירה פלילית", הוא מוסיף.

לדבריו, "המילה 'לפטר' לא יצאה ממני. להפך. טענתי שיש לבדוק את תלונותיו. שוחחתי עם גראור, הצעתי לו שידבר אתו. הם הסתפקו בשימוע".

פעמיים מנע גולן את פיטורי מירב, אך בניסיון השלישי של החברה הוא פוטר. "אני לא מנכ"ל תע"א. מיכאל היה צריך לקבל יחס אחר. תרבות הפחד התקיימה בתע"א", אומר גולן.

למה הכוונה?

גולן: "מקבלי ההחלטות לא מקבלים החלטות לפי תוכן הדברים, אלא לפי הנחיות, ואתם (התקשורת) הם אלה שצריכים לבדוק מה הסיבות לכך".

אלי כהן
אילן אסייג

"הליכי ההוצאה לפועל נמשכים עד היום"

באותה תקופה המצב הכלכלי של מירב ורוגובסקי בן אור הידרדר לשפל. לשניהם לא היתה עבודה קבועה, ומירב התקשה למצוא עבודה לאחר שלא קיבל צו חושף שחיתות ממבקר המדינה. הוא לא היה יכול כמובן להביא המלצות ממעסיקו האחרון, ובכל ראיון עבודה הסביר כי פרש בשל שחיתות — אך לא היתה לו אפשרות להוכיח כי לא היה חלק ממנה.

"בסוף 2014, כשסיימנו את שיתוף הפעולה עם גולן, הבנו שחשיפת השחיתות הזאת נהפכת לייעוד חיינו", מספר מירב, "אבל נשארנו בלי כסף. הרגשתי שרימו אותנו ושיש כאן משהו גדול ממני. זה היה אנחנו מול כל המערכות, כאשר אין מערכת שיכולה להגן עלי. יש לי בידיים ראיות, שכל מי שרואה אותן אומר: 'וואו'. יש הקלטות של אנשים בתע"א שאומרים דברים מפלילים — ולמרות כל זאת, אני לא מקבל צו חושף שחיתות, והפרשה לא נחקרת".

מירב טוען כי בעקבות המצב שאליו נקלעו, הוא ובת זוגו היו במצב נפשי לא פשוט. "שנינו אנשים חזקים. נכנסו להליכי הוצאה לפועל שנמשכים עד היום. יש לי עיקול על הכל. האוטו, חשבון הבנק, קרן הפנסיה — כל דבר אפשרי עוקל. בנוסף, אין לי אפשרות לקבל הלוואה מהבנק. קיבלנו הלוואות מחברים וממשפחה, ועדיין לא יכולנו להסתדר. מישכנו את כל הפנסיה. נשארנו בלי כלום ועם חובות של יותר מחצי מיליון שקל", מספר מירב.

קושי נוסף שעמו התמודדו התעורר בעקבות הצורך לשמור על העניין בסוד — אף אחד לא ידע מה עובר על הזוג, למעט ילדיהם. היתר חשבו כי מירב עוד עובד בתע"א. התמיכה היחידה שקיבלו היתה זה של זה. במצב הזה, וכשפקידי ההוצאה לפועל מתדפקים על דלת דירתם השכורה, החליטו השניים להוריד פרופיל במאבקם להוציא לאור את הצדק.

ב–2015 התחיל מירב, בעל תואר מהנדס מכונות ומחשבים ותואר שני במינהל עסקים, לעבוד בהוראת מדעים בשכר התחלתי של 4,000 שקל בחודש. בהדרגה הוא התקדם בהוראת רובוטיקה והשתלב במכון ויצמן.

רוגובסקי בן אור החלה לעבוד בפרויקטים מיוחדים. באחד מהם, שהתחיל ב–2015, עבדה עם אנשי משרד מבקר המדינה. למרות החלטתם להוריד פרופיל במאבק, החליטה לשטוח בפני אנשי המשרד את סיפורם. השניים קיבלו זימון למשרדו של עמיחי שי, האחראי על חשיפת שחיתות במשרד המבקר, אך גם פגישה זו הסתיימה ללא תוצאות מבחינתם.

נקודת המפנה היתה באמצע 2016, כשאמיר חרמוני, שהועסק בתע"א כמהנדס תעשייה וניהול ופוטר גם הוא מסיבות לא ענייניות, התקשר אל השניים ואמר כי כדאי להם לדבר עם קצין מודיעין מיחידת להב 433 (היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן) בשם עדי. "שוחחתי עם קצין המודיעין והרגשתי כנות ויושרה שלא חשתי זה זמן בשיחותי עם גורמים שונים במערכת אכיפת החוק", אומרת רוגובסקי בן אור. "אמרתי למיכאל שאם יעלה בידיו להביא את זה לסדר היום — הצלחנו".

חרמוני, שפוטר מתע"א בספטמבר 1995, ניהל נגדה מאבק משפטי בטענה לאי־חוקיות הפיטורים — ורק לאחר 17 שנה זכה ונקבע כי החברה תשלם לו פיצויים. מאז שפוטר מקדיש חרמוני חלק מזמנו לניקוי אורוות בתע"א. בתקופה שהוא ומירב ניהלו את השיחות ביניהם, היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433 כבר עסקה בחקירה סמויה של חשדות להתנהלות לא תקינה בתע"א.

מיכאל מירב עם בת זוגו, ענתי רוגובסקי בן אור
עופר וקנין

מירב וחרמוני סבורים כי מי שהובילו לפיטוריהם הלא מוצדקים הם חברי ועד עובדי תע"א, שבאותה תקופה עמד בראשו שר הרווחה כץ. שיתוף הפעולה שלהם עם להב 433 מתדלק בחודשים האחרונים את החקירה וגם את המאבק בין כץ למנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, שמנסה להקטין את השפעתו של כץ בתע"א. בלי שהתכוון לכך, מירב עשוי לתרום לנטרול הפוליטיזציה של תע"א — ובכך להחליש את השפעתו של כץ בליכוד.

"גל המעצרים הראשון, מלפני כחודש, מסתמך על חומרים שהבאתי, למעט פרשת דרוזנט", אומר מירב. "יש לנו עוד מידע שלא נמסר עדיין, סרוק בקבצים ומוחזק בכספות בכמה מקומות מחוץ לבית. להערכתי, מדובר בפרשיות שמקיפות מיליוני שקלים".

מירב מספר כי אחת משיטות העבודה שבאמצעותה ניתנה העדפה לכאורה לספקים היתה שימוש במפרט של מוצר מספק מועדף: בתע"א העתיקו את המפרט והפכו אותו למפרט שנדרש במסגרת מכרז — וכך הספק זכה במכרז.

על השאלה אם בדיעבד הוא היה מנסה שוב לחשוף את השחיתות בתע"א, עונה מירב כי התשובה לכך מורכבת: "בתחילת התהליך לא ידעתי מה יהיה המסלול, ועד עכשיו אני לא יודע מה יהיה סופו. מה שבטוח הוא שלא הייתי מצטרף לצד של השחיתות. כשראיתי את המנהלת הישירה שלי נלקחת למעצר — שום כסף בעולם לא שווה את זה".

תע"א: "מירב פוטר בשל תפקוד לקוי"

מתע"א נמסר כי "מירב פוטר מעבודתו עקב תפקודו הלקוי מאוד בכל תפקיד שביצע, שהתחיל זמן רב לפני שהעלה את הטענות בנוגע לאי־סדרים כביכול וללא קשר לטענות האלה. החלטת הפיטורים התבססה על עובדות מוכחות וחוות דעת שניתנו בעניין תפקודו.

"מירב התחיל לעבוד בחברה ב–2008 ונשלח לשני קורסים מקצועיים (קורס מנהלי רכש וקורס מנהלי ספקים) — אחד מיד עם תחילת עבודתו והשני ב–2010. מדובר בקורסים בסיסיים ושגרתיים, המתחייבים מהתפקידים אותם היה אמור למלא. במשך כל תקופת העסקתו הצטברו תלונות רבות של הממונים עליו לגבי תפקוד לקוי, אי־ביצוע משימות, אי־מילוי הוראות ובעיות משמעת רבות. ב–2009 נעצר קידומו עקב הבעיות האלה, וב–2012 התחיל הליך מסודר שהסתיים בפיטוריו, ובו היו מעורבים הממונים הישירים בתפקידיו השונים, מערך משאבי האנוש של החברה והלשכה המשפטית.

"הטענות שהעלה מירב נבדקו על ידי החברה והוסקו מסקנות. ממצאים מבדיקות שונות הועברו לידי גורמי האכיפה והביקורת המוסמכים. תע"א מברכת על החקירה וקוראת לשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ולמיצוי הדין עם כל גורם שעבר עבירה".

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "מירב אכן פנה בשעתו למשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור וביקש צו הגנה נגד פיטוריו. על פי הוראות חוק מבקר המדינה, כדי שעובד שחשף מעשי שחיתות במקום העבודה יקבל צו הגנה, נדרש שהחשיפה תהיה קודמת למעשה ההתנכלות (כלומר, שההתנכלות היא פועל יוצא של חשיפת שחיתות).

"בירור יסודי של התלונה בשעתה כנדרש וכנהוג העלה כי במקרה של מירב, אי־שביעות הרצון מתפקודו התעוררה זמן רב לפני זימונו לשימוע. יתרה מכך, גם הזימון עצמו נעשה עוד לפני חשיפת השחיתות. במצב עניינים זה לא התקיים בשעתו התנאי הנדרש לצו הגנה. מירב אכן שב ופנה בעת האחרונה לנציבות תלונות הציבור באמצעות בא כוחו. הפנייה החדשה נמצאת עתה בבחינה".

יתר המוזכרים בכתבה מכחישים את המיוחס להם.

חשדות לשוחד, הטיית מכרזים, גניבה וסחיטה באיומים

לפני כחודש הודיעה המשטרה על תחילתה של חקירה גלויה בתעשייה האווירית (תע"א). המהלך התחיל עם מעצרם של 13 מעובדי החברה ובכירים בחברות ששימשו ספקי החברה. החשדות כללו קבלת שוחד וטובות הנאה אחרות, מרמה, גניבה בידי עובד ציבור והטיית מכרזים.

בין השמות הבולטים בגל המעצרים הזה היה תא"ל (מיל') אמל אסעד, חבר דירקטוריון החברה. אסעד חשוד כי פעל באופן פלילי לקידום אינטרסים של חברת דרוזנט בתע"א. חשודים נוספים כללו את מי שהיה מנהל סניף בנק הפועלים בתע"א, עמוס בן דוד, ובכיר בוועד עובדי חטיבת בדק של החברה, אלי כהן.

גל המעצרים הזה התמקד בחטיבת בדק של תע"א ובחשדות שעלו, כנראה מתלונותיו של מיכאל מירב, שלטענתו פוטר מעבודתו במפעל אביזרים בחטיבה לאחר שחשף את החשדות. מדובר בעיקר בחשדות להטיית מכרזים לצד קבלת שוחד וטובות הנאה. שתי חברות שהוזכרו בהקשר זה הן דרוזנט וא.ב. שירותי תעופה.

הגל השני של המעצרים הגיע כשבוע לאחר מכן, והתמקד בחברי ועד העובדים הכוחני של החברה. בין השאר, במהלכו נעצרו ושוחררו לאחר כמה ימים יו"ר הוועד, אהוד נוף, ובכיר בוועד, יאיר כץ — בנו של שר הרווחה, חיים כץ, לשעבר יו"ר ועד עובדי תע"א. החשדות בגל המעצרים השני היו בעיקר סחיטה באיומים והתמקדו בהפחדת עובדים בחברה, שאם לא יתפקדו למפלגת הליכוד יינזקו כלכלית.

העצורים שוחררו ממעצר לאחר כמה ימים, ועומדים בפני שימוע לקראת השעייתם מתע"א, לפחות עד תום החקירה. עם זאת, חברי הוועד שיושעו יוכלו להמשיך לבקר במתקני החברה, מכיוון שהגוף היחיד שיכול להשעותם מהוועד הוא ההסתדרות, שאינה מתכוונת לעשות זאת לפני שיוחלט אם להעמידם לדין.

הפוליטיזציה בתע"א התבצעה לאור יום, אף שהיתה אסורה, והעידה על הביטחון הגדול של ועד עובדי החברה והחולשה של המנכ"לים והיו"רים שלה מולם. עוד בימיו של כץ בתע"א, נראו עובדים שחברי הוועד ציידו ברשימות הצבעה מסומנות מראש — מגיעים להצבעה ביום הבחירות המוקדמות בליכוד. לדברי בכירים לשעבר בתע"א ובממשלה, הרשימות היו בסיס כוחו הפוליטי של חיים כץ, יצרו מנוף לחץ על בכירים בליכוד ובסופו של דבר גם הביאו אותו לכיסא השר.

הפעולות הלא חוקיות שנעשו בתע"א בוצעו תחת עינם הפקוחות של חברי ההנהלה והדירקטוריון שכיהנו בשנים האחרונות. אלה ידעו ולא מנעו את הפעילות הפוליטית הלא חוקית בחברה, חרף הנחיות רשות החברות הממשלתיות.

בעשור האחרון של כהונתו כיו"ר ועד עובדי תע"א, טירפד כץ האב רפורמות חיוניות בחברה. בתקופתו הוציאה החברה לצד הדו"חות הכספיים שלה את דו"ח הבטלה, שבו נכללו מאות עובדים שהיו מגיעים לחברה, מחתימים כרטיס ולא עובדים, מכיוון שלא היתה להם תעסוקה. כץ טירפד את ניסיונות ההבראה והרפורמות בחברה, עד שזו הגיעה ב–2016 לסף הפסד כספי.

"כשההנהלה חלשה ויו"ר הדירקטוריון עושה את מה שכץ רוצה, אין פלא שוועד העובדים עושה כרצונו בתע"א", אמר באחרונה בכיר לשעבר בחברה על הפרשיות שחוקרת המשטרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#