דו"ח ביצוע התקציב: גידול של 26.5% בהוצאות הביטחון ורק של 7.3% ברווחה - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח ביצוע התקציב: גידול של 26.5% בהוצאות הביטחון ורק של 7.3% ברווחה

מגמת העלייה בגביית המסים נמשכת; בינואר-מארס 2017 הסתכמה הגבייה ב-76.2 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 5% לעומת התקופה המקבילה ב-2016

6תגובות
אביגדור ליברמן ומשה כחלון
אוליבייה פיטוסי

דו"ח ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש מארס, שפורסם היום על ידי אגף החשב הכללי, לא מביא עימו בשורות טובות ככל שמדובר במאזן בין הוצאות הממשלה לרווחת אזרחיה לבין הוצאות הביטחון. הדו"ח מציג עלייה של 26.5% בהוצאות מערכת הביטחון מתחילת השנה - ל-17.1 מיליארד שקל. זאת כאשר הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-7.3% בלבד.  

כ-10% מהעלייה בתקציב הביטחון לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת - נובעים משינוי בשיטת הרישום של הוצאות משרד הביטחון, שגרמה לכך שהוצאות הנובעות מהסיוע האמריקאי יירשמו באופן מיידי ורישומן לא יידחה. עם זאת, גם בניכוי חלק זה של הגידול, העלייה עדיין משמעותית, וניתן לראותה כמחיר שאנו משלמים על ההסכם שנחתם בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון בסוף 2015.

באוצר מסבירים כי העלייה ברבעון הראשון נובעת מכך שההסכם פרס את הגידול בתקציב הביטחון באופן אחיד יותר. לעומת שנים קודמות, שבהן הוצא חלק גדול יותר מהתקציב בחודשי השנה האחרונים – ההוצאות ב-2017 עתידות להתחלק באופן אחיד יותר לאורך השנה. גם כך, בסופו של דבר צפוי חלקו של תקציב הביטחון בתוצר להיות גבוה ב-0.7% לעומת חלקו בתוצר ב-2016, שבמהלכה ניצל משרד הביטחון את מלוא התקציב שהוקצא לו.

יתרה על כך, הנתונים שפורסמו עד כה השנה, מלמדים כי מערכת הביטחון לא התמהמהה בניצול הגידול בתקציבה. לאור העובדה שמערכת הביטחון היא גוף הביצוע היעיל במדינה ככל שמדובר ביכולת ניצול התקציב שלה – יידרשו באוצר לעירנות מיוחדת בהמשך השנה, כדי לוודא שלא תחרוג מהתקציב. דרישות מפתיעות נוספות מצדה של מערכת הביטחון בהמשך השנה, עלולות להפוך את השנה לבעייתית מבחינת העמידה ביעדי הגירעון.

ואכן, כצפוי לאור נתוני הגידול בהוצאות, חושף הדו"ח של משרד האוצר שהגירעון המצטבר של המדינה ב-12 החודשים האחרונים (אפריל  2016 - מארס 2017) עומד על  2.3% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 2.15% בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. כמובן שנתונים אלה מעוררים את השאלה האם מדובר במגמת גידול שתתמשך, או בנתון חד פעמי. זאת בעיקר לאור העובדה שבאופן מסורתי משרדי הממשלה מוציאים בחצי הראשון של השנה כ-45% מתקציבים המוקצים להם, ומגדילים את קצב ההוצאה ככל שהם מתקרבים לסוף השנה.

הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה – בעקבות העלאת קצבאות הנכות עליה מדברים כרגע או הגדלת תקציב הביטחון, או מימוש ההבטחות להורדת מסים, עשויים לחזק את מגמת הגידול בגירעון. עם זאת, מדינת ישראל עדיין רחוקה מיעד הגירעון שלה, שנקבע באחרונה על 2.9% מהתוצר, וספק אם נראה הורדה בדירוג האג"ח של ישראל גם אם הגירעון השנתי אכן יגיע ליעד שנקבע. למרות זאת, לאור הנתונים שר האוצר משה כחלון יהיה זקוק ללא מעט אומץ כדי להגדיל את ההוצאה האזרחית של הממשלה, ולממש את שאיפתו להקל באופן ממשי על השכבות החלשות. במובן הזה, בסופו של דבר הדו"ח מבשר כי גבולות המגרש של משחק סכום האפס בין ההשקעה בביטחון לבין ההוצאה האזרחית של הממשלה עשויים להתכווץ.

הבשורה החיובית בדו"ח טמונה בכך שמגמת העלייה בגביית המסים נמשכה גם ברבעון הראשון של השנה. בינואר-מארס 2017 הסתכמה גביית המסים ב-76.2 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עם זאת, הנתונים מראים כי קצב הגידול בגבייה התמתן בשנה האחרונה, שכן בארבע השנים האחרונות הגבייה גדלה בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. בסך הכל בסיכום הרבעון הראשון של 2017 נרשם עודף גביית מסים של 1.6 מיליארד שקל לעומת תחזית הגבייה, ומתוכם כ-1.2 מיליארד שקל נובעים מגבייה חד פעמית.

עלייה ריאלית של 20% בהכנסות המדינה ממסוי מקרקעין

הכנסות המדינה נטו ממע"מ במארס הסתכמו בכ-8 מיליארד שקל לעומת כ-8.2 מיליארד שקל ב-2016 - ירידה של כ-3.2%.

מבחינת התפלגות בסיס הגבייה, הדו"ח מראה שבעוד שההכנסות ממסים ישירים גדלו ברבעון הראשון, ההכנסות ממסים עקיפים דווקא התכווצו. כך למשל, אזרחי ישראל שילמו פחות מע"מ בחודש החולף לעומת החודש המקביל ב-2016. אמנם אין להסיק מהנתונים על מגמה מתמשכת ועל הנתונים שיתקבלו בסופו של דבר בחישוב שנתי, אולם עדיין, לאור העובדה שמיסים עקיפים נגבים ללא הבחנה בין עשירים לעניים, בעוד שמסים ישירים הם פרוגרסיביים, ומאפשרים למדינה לגבות יותר מהעשירים – ניתן לראות את הנתון כחיובי.

גביית מס ההכנסה מעצמאים וחברות (ברוטו) - במארס 2017 הסתכמה ב5.5 מיליארד שקל לעומת 5.1 מיליארד שקל במארס 2016 - גידול ריאלי של 8%.

הדו"ח אינו משקף את ההתקררות בשוק הנדל"ן, שנותר מנוע עיקרי לגידול בהכנסות המדינה. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין במארס 2017 הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל וגביית מס שבח נטו הסתכמה ב-432 מיליון שקל, עליה ריאלית של 20% לעומת מארס 2016. גביית מס רכישה נטו הסתכמה בכ-621 מיליון שקל, עלייה ראלית של 9% בהשוואה למארס 2016. 

טיפול מהיר בתיקים שהצטברו במשרדי מס הכנסה הביא לכך שהחזרי מס הכנסה - במארס 2017 הסתכמו בכ-1.6 מיליארד שקל, עלייה של כ-41% לעומת מארס 2016.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#