הסכם פשרה: מקורות תשיב לצרכנים מיליוני שקלים שנגבו שלא כדין - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכם פשרה: מקורות תשיב לצרכנים מיליוני שקלים שנגבו שלא כדין

החברה תשיב ללקוחות קצה, חקלאים ומפעלי תעשייה, תשלומי יתר שגבתה בגין שימוש במים מעל למיכסה שהוקצבה להם

2תגובות
מתקן השקיה בשדות עמק בית שאן
ירון קמינסקי

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בשבוע שעבר פשרה בין חברת מקורות לחקלאים ולצרכנים נוספים, לפיה החברה תחזיר ללקוחות הקצה שלה סכומי כסף שגבתה מהם לכאורה שלא כדין. נציגי החקלאים התובעים העריכו כי מדובר במליוני שקלים שיוחזרו להם.

בשנת 2004 הגישו חקלאים מראש פינה תביעה נגד מקורות, שבהמשך הפכה ייצוגית, בטענה כי גבתה שלא כדין סכומי כסף על צריכת מים מעל המכסה שהוקצבה להם. בשנת 2011 מקורות הודיעה שתחדל מן הגבייה האסורה, אולם התיק המשיך להתנהל במסגרת הערכאות השונות. לאחרונה, לאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה תשיב מקורות את הסכום שגבתה מחקלאים שלא כדין.

מבחינת התובעים וקבוצת הצרכנים המיוצגת בתובענה, מדובר בהישג, לאחר שבקשתם לאישור התביעה כייצוגית נדחתה בבית המשפט המחוזי בת"א בשנת 2013, ועד לאחרונה נדונה כערעור בבית המשפט העליון. במהלך שנות הדיונים, תוקן החוק באופן שאסר על מקורות להמשיך בגבייה של התשלומים שבגינם הוגשה התביעה, ועתה החברה אף תשיב סכומים שגבתה שלא כדין לתובעים.

התביעה הוגשה בשנת 2004 על ידי האחים יעקב ועוזנתן בלום, בעלי משק ושטחים חקלאיים באזור ראש פינה, באמצעות עורכי הדין אמיר ויתקון וליטל ברששת ממשרד שביט-בר-און גלאון צין ויתקון. בתביעה נטען כי מקורות גבתה שלא כחוק חיוב בגין צריכה "מעל הזכויות" - שהוא תשלום על חריגה מהמכסה שנקצבה לצרכנים בהסכם האספקה עם מקורות. האחים בלום לא הכחישו שמדובר בחיוב שמעוגן בהסכם האספקה שעליו חתמו, אך הדגישו שהוא אסור לפי חוק המים. מנגד טענה מקורות שהחיוב אינו בגדר תמורה עבור אספקת המים השוטפת, אלא מהווה החזר על השקעתה בתשתיות הייצור וההובלה של המים. על כך השיבו החקלאים שהשימוש בתשתיות מתומחר, וכבר כלול בדמי המים שגובה מקורות, ולכן היא אינה רשאית לגבות בנוסף גם תשלום "מעל הזכויות".

מזג אוויר סוער חקלאות
אליהו הרשקוביץ

בשנת 2013 דחתה השופטת ענת ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב את התביעה, וקבעה כי במשך עשרות שנים נהגה מקורות לגבות מהצרכנים תשלומי זכויות ו"מעל הזכויות", תוך הסתמכות על כספים אלה למימון פעילותה. עוד ציינה השופטת, כי "העמימות המסוימת שבביטוי 'בקשר לאספקת המים'" מכריעה לטובת המדינה ומקורות. על החלטה זו הגישו האחים ערעור, אשר עד לאחרונה נדון בבית המשפט העליון.

נושא התובענה נדון מאז 2004 גם בתובענות אחרות נגד מקורות, שהגישו רשויות מקומיות וצרכני מים אחרים. הנימוק לפשרה היה הרצון להשוות את תנאי התובעים בתיק הנוכחי לאחרים שהגיעו להסדר פשרה עם מקורות. התובעים בתיק הנוכחי כוללים מלבד שני החקלאים גם את כל צרכני הקצה של מקורות, הצורכים מים לשימוש עצמי, כדוגמת חקלאים ומפעלי תעשייה.

לאחרונה, לאחר שנה וחצי של משא ומתן מתמשך בו לקחו חלק גם נציגי היועץ המשפטי לממשלה והממשלה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה. בהסכם נקבע כי מקורות תמחל על מלוא החובות של הצרכנים חברי הקבוצה בגין צריכה "מעל הזכויות", ואף תחזיר לקבוצת התובעים המיוצגים כספיים בסך 15%-30% מהסכומים ששילמו בגין חיובי "מעל הזכויות". בנוסף, מקורות אישרה כי כבר ב-2011 חדלה מחיוב הצרכנים שלה בגין צריכה "מעל הזכויות".

עו"ד ויתקון ציין בפסק הדין כי "מדובר בתיק מיוחד ומורכב שניהולו הצריך נחישות רבה למאבק צודק שנמשך למעלה מעשור בבתי המשפט. אנו מברכים על ההסכם שמביא היום לסיום המחלוקת. אף שהבקשה לאישור התביעה כייצוגית מעולם לא אושרה, בפועל, עצם הגשת הבקשה וניהול ההליך הביאו לתוצאה המיוחלת – סיום גבייה שטענו כי הייתה בעייתית, והשבת כספים לאלפי צרכני מים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#