קצבאות או צוללות: פוטנציאל נפיץ לעימות בין ירון זליכה לאגף התקציבים באוצר - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קצבאות או צוללות: פוטנציאל נפיץ לעימות בין ירון זליכה לאגף התקציבים באוצר

כחלון מציע: תוספת תמריצים לנכים - כדי שיוכלו לצאת לעבוד בלי לאבד קצבאות ■ בוועדה, בראשות ירון זליכה החשב הכללי לשעבר, מביאים בחשבון שיישום המלצותיה יגביל את היכולת להגדיל את חלקו של הביטחון בתקציב המדינה

55תגובות
ירון זליכה
אילן אסייג

בשורה רשמית מצד המדינה על העלאה משמעותית בקצבאות הנכות היתה יכולה להיות מתנת פסח חיובית לכ–235 אלף הישראלים הנסמכים על קצבאות אלה — אבל בסופו של דבר, שר האוצר, משה כחלון, לא הכריז עליה לפני החג.

המלצות הוועדה להגדלת קצבאות הנכות בראשות ירון זליכה כבר היו סגורות לפני החג. לפי הערכות, דובר בהן על העלאה של 4 מיליארד שקל בקצבאות — כ–50%. זהו גם הכיוון שכחלון היה שמח לבשר עליו. בימים שלפני החג כחלון כבר שמע פעמיים את ההמלצות ונתן הערות, תוך שהוא מוסיף הצעות משלו. עם זאת, גם אם באוצר כבר מודעים לסכומים — ההמלצות עדיין לא הועברו רשמית מהוועדה לשר, החלטה סופית לגביהן לא התקבלה וההכרזות הרשמיות ייעשו רק כמה ימים אחרי החג. יש סיכוי טוב שאת הקופון הפוליטי הנלווה להגדלת הקצבאות ישמחו לגזור יחד עם כחלון גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר העבודה והרווחה, חיים כץ (הליכוד).

אתגר לתקציב המדינה

רוב הסכומים שיומלץ להעביר לטובת הגדלת הקצבאות ייפרסו על פני כמה שנים — ובכל זאת, התוספת של מיליארדי שקלים, שיישום ההמלצות יצריך, צפויה לאתגר את תקציב המדינה. בדיוני הוועדה הובאה בחשבון ההנחה שיהיה ניתן ליישם את ההמלצות בלי צעדים קיצוניים כמו העלאה של המע"מ או מס הבריאות — אך מצד שני, ההמלצות מביאות בחשבון את ההנחה שיישומן ימנע מהממשלה להגדיל את שיעור תקציב הביטחון מתוך תקציב המדינה בטווח הארוך.

גרף: קצבת הנכות החודשית הממוצעת ב-2016

במובן זה, הוועדה עשויה לחדד בפני הממשלה את הצורך לבחור בין מטוסים וצוללות לבין רווחת השכבות החלשות ביותר בישראל. בהקשר זה יש לזכור שגם אם ועדת זליכה תתייחס לצורך לתת לנכים על חשבון הביטחון, היא לא תהיה הראשונה לעשות זאת. ב–2011 המליצה ועדת טרכטנברג לקצץ 2.5 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לצרכים חברתיים. מאז, תקציב מערכת הביטחון רק גדל.

הוצאות הביטוח הלאומי על כלל הקצבאות הנכות בישראל היתה 14.1 מיליארד שקל ב–2016. העלות העיקרית נבעה מקצבאות הנכות (כולל הוצאות הקרן לפיתוח שירותים לנכים), שהיו 8.87 מיליארד שקל. זהו הסעיף העיקרי בקצבאות, שאותו רוצים להכפיל. בנוסף, העלות השנתית למדינה של גמלת המטפל (גמלת השירותים המיוחדים) ב–2016 היתה 1.82 מיליארד שקל; ועלותן של הקצבאות הנוספות (קצבה לילד נכה, השתתפות בהוצאות רכב ועוד) היתה 3.35 מיליארד שקל.

הדגש באבחונים יעבור מהכנסה לרמת תפקוד

כל תוספת של 100 שקל בקצבה החודשית לנכה, משמעותה הוצאה נוספת של 300 מיליון שקל בשנה לתקציב המדינה. עם זאת, המלצות הוועדה מורכבות יותר מתוספת כספים בלבד. כשכחלון הוציא את ועדת זליכה לדרך, הוא הורה לה לעבוד מנקודת הנחה שלפיה אם כבר תיעשה רפורמה כה יקרה — יש לבצע אותה תוך מבט על כל היבטיה של סוגיית אוכלוסיית הנכים בישראל.

כחלון, החודש
עופר וקנין

בהתאם לכך, המלצות הוועדה, כשיתפרסמו, יכללו גם טיפול בבעיות נוספות שמהן סובלת אוכלוסיית הנכים, הנובעות מסיוע ממשלתי לא מספק — בין אם מדובר בסיוע בשכר דירה ובין אם בסיוע בתשלום עבור מטפל. המטרה של ועדת זליכה היא לשפר את הטיפול באוכלוסיית הנכים בישראל כך שיתחרה בזה שנהוג במדינות המובילות באירופה.

דוגמה לנושא שבו תטפל הוועדה היא גמלת המטפל (גמלת השירותים המיוחדים), שעליה נשענים כ–56 אלף נכים. גמלת המטפל הממוצעת כיום היא כ–2,550 שקל בחודש (הסכום תלוי במידת המוגבלות) — והיא אינה מספיקה לתשלום שכר לעובדי סיעוד. זאת, לאחר שהקצבה לא עודכנה במשך כמה שנים, בעוד שכר המינימום הוגדל בכמה פעימות.

ועדת זליכה תמליץ גם על עבודת המשך בכל הנוגע לקצבאות הנכים בכמה תחומים. לדוגמה, הוועדה תמליץ להקצות כסף למומחים שיעדכנו את מבחני הזכאות לסיוע — תוך ניסיון לצמצם את המקרים שבהם המדינה משלמת מעט מדי כסף לנכים נזקקים, ובמקביל משלמת סכומים גבוהים יחסית למי שמידת נזקקותם נמוכה.

לפי המלצות הוועדה, הדגש באבחונים צריך לעבור ממבחני זכאות המבוססים על הכנסה למבחני זכאות המבוססים על יכולת תפקוד. העובדה שמבחן הזכאות כיום מתבסס במידה רבה על הכנסת הנכה, מעודדת כיום לעתים את האזרחים בעלי הנכות שיכולים לעבוד — לא לעשות זאת. גם בחו"ל יש מחסור במבחני זכאות לקצבה על בסיס תפקודי, כך שיהיה צורך לפתח אותם בישראל.

הנכים בישראל סובלים מאבטלה גבוהה
שיעור המועסקים מבין מקבלי קצבת נכות

היבט נוסף של הרפורמה שעליה תמליץ הוועדה הוא להגדיל משמעותית את האינטרס של מקבלי הקצבה לצאת לעבודה. שיעור הנכים העובדים בישראל נמוך כיום משמעותית משיעורם במדינות OECD. לפי דו"ח של המוסד לביטוח לאומי מ–2010, רק מעט יותר מ–10% ממקבלי קצבת הנכות בישראל מועסקים, לעומת ממוצע של 34% במדינות OECD. עלייה בשיעור התעסוקה שלהם תניב עלייה בתוצר ובהכנסות המדינה.

מה גורם לעיכוב בפרסום ההמלצות?

ייתכן שהסיבה לעיכוב בפרסום המלצות הוועדה היא המשמעויות המקרו־כלכליות ארוכות הטווח שלהן. בהמלצות האלה יש פוטנציאל נפיץ ליצירת עימות בין זליכה לבין אגף התקציבים במשרד האוצר — אף שמינויו של זליכה לעמוד בראש הוועדה נועד ליצור מצב שבו תהיה היתכנות להמלצות מבחינת מקורות המימון שלהם.

שר האוצר לא מינה לתפקיד ראש הוועדה יוצא מערכת הבריאות או הרווחה — אלא פרופסור למקרו־כלכלה, ומי שהיה בעבר החשב הכללי באוצר. ככזה, זליכה אמור להעריך גם את היכולת של תקציב המדינה לספוג העברה של סכומי הכסף שייקבעו לטובת ההמלצות.

הפגנה של מקבלי קצבת נכות, בתל אביב במארס. ההמלצות עדיין לא הועברו באופן רשמי מהוועדה לשר
תומר אפלבאום

מי שעוקב אחרי התנהלות האוצר יכול היה לשים לב לכך שדו"ח הכנסות המדינה ממסים למארס, שהיה אמור להתפרסם ביום חמישי, מתעכב גם הוא עד אחרי החג. הדו"ח אמנם צפוי להציג עודף בהכנסות ממסים לעומת התחזית, אבל כשמפרידים את ההכנסות החד־פעמיות — כמו המסים על מכירת כתר פלסטיק (וכן המסים שיוטלו בעתיד בגין עסקת מובילאיי־אינטל) — מתברר כי רק 400 מיליון שקל מתוך העודף הכולל של 1.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון צפויים להיות קבועים.

לאור עתידם המעורפל של שני מנועי הצמיחה המרכזיים בהכנסות המדינה — מכירות הרכב ושוק הנדל"ן — ההחלטה לגבי העלאת קצבאות תצטרך להתחשב בכך שבסופו של דבר, הכסף לרפורמה לא יוכל להגיע רק מעודפים תקציביים.

אקדח על השולחן

ובכל זאת, בהחלטה הנוגעת להמלצות ועדת זליכה, יצטרכו כל הנוגעים בדבר להתחשב באקדח המונח על השולחן: הצעת החוק של ח"כ אילן גילאון (מרצ) להשוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום במשק (שרמתו כיום 5,000 שקל בחודש, לעומת רמה נמוכה בהרבה של קצבאות הנכות. ראו תרשים). הצעה זאת אושרה בכנסת בקריאה טרומית, וכמוה נמצאת על השולחן הדרישה של ארגוני הנכים לביטול חוק לרון, ש"קונס" נכים שיוצאים לעבוד ומפחית את קצבתם. העלות השנתית של הצעת גילאון וביטול חוק לרון למשק, אם יתממשו, צפויה להיות 15 מיליארד שקל.

ההשקעה היעילה:
קצבאות נכות
התוספת הנדרשת לצמצום
העוני ב 1%- , במיליוני שקלים

כך או כך, הדרך עוד ארוכה. ועדת זליכה אינה ועדה ציבורית, ואין להחלטותיה משמעות פורמלית. כדי שייצא משהו מהמלצותיה, הן יצטרכו לעבוד הליך חקיקה בכנסת, ומהלך כזה לא יושלם לפני סוף הקיץ. גם אחרי החקיקה, יחלוף זמן עד שמערך הביטוח הלאומי ייערך ליישום החוק. כך, אין לצפות לכניסת הרפורמה לתוקף לפני סוף 2017, אם אכן תצא לפועל.

אין ספק כי כחלון ונתניהו — שני האנשים שביכולתם לטרפד את המלצות הוועדה — ישמחו לקדם רפורמה כזאת. כחלון היה מעורב בעבודה עליה, ונתניהו הצהיר באחרונה על רצונו להעלות את קצבאות הנכות. גם חברי כנסת שעמם נפגשה הוועדה במשך עבודתה — כמו דוד ביטן ונאוה בוקר מהליכוד; או גילאון — הביעו תמיכה ראשונית בכיוון של המלצותיה. עם זאת, כמו שיכול לומר כל מי שמכיר את הגלגולים שעברה רפורמה גדולה אחרת שהיתה אמורה להתבצע בישראל, זאת של הבראת השידור הציבורי — בישראל של 2017, כל התמיכה הזאת אינה מספיקה בהכרח כדי להוציא תוכניות טובות אל הפועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#