אני לא מכור. ובגלל זה לא מתכוון להפסיק - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הגמילה

אני לא מכור. ובגלל זה לא מתכוון להפסיק

האם זה פשע להיות בעל יכולת לעלות כמה מדרגות בלי להתנשף כמו יו"ר הקואליציה בדרך לעוד תוכנית בוקר?

תגובות
איש רץ בים
נמרוד גליקמן

האתגר: להפסיק לעשות ספורט למשך שבוע

המכור: קינן ראובני

תוצאה: כישלון מוחלט (או הצלחה מלאה, תלוי את מי שואלים)

התמכרות לספורט היא לא ממש התמכרות, הרי ספורט הוא דבר טוב בעצם. כל עוד אתה שפוי. כלומר, לא מכור.

חוויות קשות בחיים, כמו פרידה מבן זוג למשל, גורמות לאנשים לפנות בדרך כלל לגלידה, מיני מתוקים, או כל אוכל מנחם אחר. אבל אי־שם אחרי הצבא, כשגיליתי שלאקסית שלי יש חבר חדש ו"מתחזק", פרקתי תסכול והתנחמתי בזרוע אחרת. אחרי העבודה הייתי יוצא לריצה בשדות הקיבוץ, משם ממשיך לקפיצה של 40–50 בריכות, ולקינוח שעה־שעה וחצי בחדר הכושר. ככה, ארבע־חמש פעמים בשבוע במשך קיץ שלם. כשהגיע הסתיו קיבלתי כילה — והאקסית חזרה בתשובה.

אחרי ניתוח הבקע הייתי מושבת מכל פעילות ספורטיבית למשך חודש וחצי. לא מהתקופות היפות בחיי. לא היתה לי שום כוונה להיכנע לטרור של "כל גוף הוא יפה" ו"מידות גדולות זה בעצם אחלה". האם זה פשע להעדיף בטן שטוחה על צמיגית? או להיות בעל יכולת לעלות כמה מדרגות בלי להתנשף כמו יו"ר הקואליציה בדרך לעוד תוכנית בוקר בטלוויזיה?

אז עכשיו ביקשו שאפסיק לעשות ספורט למשך שבוע. אוקי. אבל אחרי כמה שעות של מחשבה על העניין, זיכרונות מההשבתה הקודמת וכמה עקצוצים בגוף — הגיעה ההבנה שזו דרישה מטופשת. למה שאכנע לה כל עוד אני בריא? למה להפסיק משהו טוב? מילא אם זה היה הרגל מגונה, כמו סיגריות, שתייה מופרזת של אלכוהול, סמים (קשים) או התמכרות לקריאת טוקבקים. מישהו, למשל, ידרוש מפילנתרופ להפסיק לתרום?

מומחים בתחום הרפואה בכלל טוענים שפעילות גופנית מביאה להקלה בתחושות דיכאוניות וגורמת לרגיעה ולהנאה, מה שנקרא "אופיום טבעי". הצורך והחיפוש אחר אותן תחושות עלול אמנם להוביל לתלות באימוני כושר או ריצה, אבל אם יודעים להציב גבולות, מה הבעיה? בישראל נרשמים אמנם כחמישה מקרי תמותה בשנה בעקבות פעילות גופנית — אבל היי, מעשני סיגריות ואלכוהוליסטים מתים כמו זבובים.

אז נכון, יש משוגעים לדבר, כמו סטפן אנגלס הבלגי, שנכנס לספר השיאים של גינס אחרי שרץ 365 מרתונים ב-365 ימים, או ג'יימס לורנס האמריקאי שהשתתף ב–50 תחרויות של איש הברזל ב-50 ימים ב-50 מדינות בארה"ב (תחרות איש הברזל, אגב, מורכבת מ–3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים וריצת מרתון, עניין פעוט של 42.2 ק"מ).

אבל אני לא שם. ממש לא...כאילו, בעצם...הלוואי עלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#