דו"ח בנק ישראל |

מעדיפים לקנות באינטרנט: כיצד השפיעו הביקושים במשק על האינפלציה?

על פי דו"ח בנק ישראל שהתפרסם היום, הבנק מעריך כי קצב הצמיחה בשנים הקרובות יתמתן ■ השפעותיה של המחאה החברתית בקיץ 2011 ניכרות, כתוצאה מהתגברות התחרות במשק

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחאה חברתית 2011 ת"א
מחאה חברתית 2011 ת"אצילום: עופר וקנין

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לא הורידה את הריבית במשק לתחום השלילי מתוך דאגה ליציבות הפיננסית במשק, בשל דאגה למצב המקרו-יציבותי של ישראל ובמיוחד בשוק הדיור. אבל גם מכיוון שלא ברור כיצד ריבית שלילית משפיעה על הכלכלה וגם כיוון שהוועדה העריכה כי האינפלציה השלילית לא פגעה באמינות מדיניות הבנק בעיני הציבור.

דו"ח בנק ישראל ל-2016 שפורסם היום (ד'), בפרק העוסק במדיניות המוניטרית והאינפלציה, מדגיש כי החל ממארס 2015 שוררת בישראל ריבית של 0.1%, הריבית הנמוכה בתולדות המדינה. הבנק מעריך כי קצבי הצמיחה של המשק בשנים הקרובות יהיו מתונים יותר מאשר קצב הצמיחה ב-2016, 4.0%.

ב-2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2% בשל גורמים שתלויים בעיקר בצד ההיצע. בכלל גורמים אלו, ירידה במחירי המוצרים (בשל התגברות התחרות במשק), ייסוף השקל, האינפלציה הנמוכה בעולם, ובשל הורדות מחירים שהממשלה יזמה. האינפלציה בישראל שלילית זו השנה השלישית ברציפות. קיים דמיון רב בין מגמות האינפלציה בארץ ובין שותפות הסחר של ישראל. חלק מהמגמה אפשר לייחס לשינויים במחירי הנפט והסחורות בעולם.

הדו"ח מציין כי ב-2016 עלו מחירי הדירות בכ-6%, לאחר עלייה של 8% ב-2015. במקביל עלו הריביות על המשכנתאות והצטמצם היקף העסקאות. השקל תוסף בשנה שעברה ב-4.6% ביחס לשער החליפין הנומינלי האפקטיבי של שותפות הסחר העיקריות של ישראל.

לפי הבנק, "למרות שהאינפלציה סטתה מיעד הממשלה (אינפלציה שנתית של 1%-3%) כבר מאמצע 2014 נשמר אמון הציבור ביכולתו של בנק ישראל להחזיר את האינפלציה לתחום היעד. ב-2016 החשש הדפלציוני חלף, שכן התברר כי האינפלציה הנמוכה השוררת בישראל בשנים האחרונות נובעת בעיקר מהוזלת מוצרי צריכה וירידה בעלות גורמי היצור, כאשר הביקושים במשק ממשיכים להיות גבוהים, מה גם שהאינפלציה התחילה לעלות. בשנים האחרונות בולט שינוי בדפוס ההתנהגות הצרכנית, כאשר הציבור רוכש הרבה יותר מוצרי צריכה דרך אתרי אינטרנט בעולם ובארץ".

בנק ישראל מציין כי התגברות התחרות במשק, בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, הפחיתה את מדד המחירים לצרכן ב-2016 ב-0.3%  ל-0.6%. הוזלות המחירים שהממשלה יזמה הורידו את מדד המחירים לצרכן ב-2016 בעוד 0.2% (לאחר שהורידה אותו ב-2015 בכ-1.0%). השקל תוסף ב-2016 ב-4.6% ביחס לסל המטבעות, לאחר שתוסף ב-9.3% ב-2015. ההכנסה הפנויה של משקי הבית גדלה ב-2016 ב-6% לאחר עלייה של 5% בשנה הקודמת. השכר הריאלי עלה בשנה שעברה ב-2.9% לאחר עלייה של 2.8% ב-2015. הצריכה הפרטית גדלה בשנה שעברה ב-6%, מתוך זה 4.7% עלייה בצריכה השוטפת ו-1.2% עלייה בצריכה של מוצרים בני קיימא. שיעור האבטלה במשק בגילאי העבודה העיקריים, 64-25, ירד לשפל של 4%.

דו"ח בנק ישראל מציין גם כי רוב הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות המשיכו ב-2016 לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, חלקם אף העמיק את ההרחבה המוניטרית (הפחית את הריבית ו/או נקט בהרחבה כמותית). המדיניות המוניטרית בארה"ב המשיכה במגמה של היפרדות מהמדיניות של שאר המדינות המפותחות. בסוף 2015 העלה הפד את הריבית בארה"ב ל-0.5% ובסוף 2016 הוא שב והעלה את הריבית, הפעם ל-0.75%.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker