שנתיים להקמת הממשלה: רק 42% מההסכמים הקואליציוניים יושמו

ראש הממשלה מתלונן ששר האוצר אינו עומד בכל ההסכמים הקואליציוניים, המחייבים אותו לתמוך ברפורמות שיציע שר התקשורת ■ אך מתברר שנתניהו עצמו מיישם באופן סלקטיבי - ובהתאם ללחץ שמפעילות עליו המפלגות - סעיפים בהסכמים שעליהם חתמה סיעתו עם שותפותיה לקואליציה

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התלונן בשבועות האחרונים כי שר האוצר, משה כחלון, אינו עומד בהסכמים הקואליציוניים המחייבים אותו לתמוך ברפורמות שיציע שר התקשורת, והקובעים כי אסור לו להתנגד לרפורמות כאלה. אבל גם נתניהו אינו מקפיד על יישום ההסכמים שעליהם חתמה סיעת הליכוד עם שותפותיה לקואליציה.

בדיקה של המרכז להעצמת האזרח מגלה שבחלוף שנה ו–10 חודשים מיום כינונה, הממשלה יישמה רק 42% מהסעיפים בהסכמים הקואליציוניים. 21% מהסעיפים לא בוצעו, ו–23% בתהליכי ביצוע — כלומר מימושם התחיל אך לא הושלם, או התחיל ומעוכב. כל שאר הסעיפים הם סעיפים הצהרתיים, או כאלה שמועד הביצוע שלהם נקבע מראש לתאריך עתידי (לאחר מארס 2017).

שיעור ביצוע הסעיפים הוא גבוה, במיוחד ביחס לממשלות קודמות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלפחות עד המשבר הפוליטי האחרון, הקואליציה תיפקדה היטב. תחומי האחריות והעניין חולקו בין המפלגות השונות, כך שגבולות הגזרה היו ברורים ואיפשרו לכל מפלגה להגיע להישגים נאים ביחס להסכמים שעליהם חתמה.

ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם הליכוד — עם כולנו, ישראל ביתנו, הבית היהודי, יהדות התורה וש"ס — כוללים 418 סעיפי ביצוע. הסעיפים כוללים בין היתר גם סיכומים על מינויים, חלוקת תיקים בממשלה, ועדות הכנסת והנהגת רפורמות. ההסכמים מפורטים מאוד, הרבה יותר מהסכמים קואליציוניים קודמים.

הופקו לקחים מפירוק הקואליציה הקודמת

כל מפלגה לחצה לקיים את הסעיפים העיקריים שאותם ביקשה לכלול בהסכמים הקואליציוניים. כולנו התמקדה בהעברת מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר, העלאת קצבאות זקנה, העלאת שכרם של חיילי החובה, ועוד. המפלגות החרדיות — ש"ס ויהדות התורה — הצליחו בין היתר לבטל את הקיצוצים בתקציבי הישיבות, מוסדות הדת וקצבאות הילדים. ישראל ביתנו השיגה בין היתר את הגדלת התקציב לסיוע לקשישים — בסך של 1.4 מיליארד שקל על פני ארבע שנות תקציב — וכן תוספת של 150 מיליון שקל לרכישת דיור ציבורי, לרבות הוסטלים ומקבצי דיור. הבית היהודי וכולנו הצליחו להגדיל את הפיקדון לחיילים משוחררים. כמו כן, הבית היהודי דאג להגן על החטיבה להתיישבות.

בתחילת השבוע החליטה ועדת שקד־לוין, בראשות שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, לאפשר מינויים של משנים למנכ"ל כמשרות אמון בכל משרד ממשלתי שבו מועסקים יותר מ–150 עובדים. סעיף בעניין מופיע בהסכם הקואליציוני, ובו נכתב: "תיבחן הצעה להגדלת משרות אימון במשרדי הממשלה. במסגרת הצעה זו, יוגדרו כמשרות אמון, גם משרות של משנים למנכ"ל ומקביליהם, וסמנכ"לים ומקביליהם".

מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, תומר לוטןצילום: חן גלילי

מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, תומר לוטן, הסביר כי "ההסכמים הנוכחיים של הממשלה מפורטים מאוד. הסיבה לכך היא גם הסקת מסקנות של הממשלה הנוכחית מההתפרקות של הממשלה הקודמת, וגם כי המפלגות השותפות הפעם מתאפיינות בסקטוריאליות, שמתבטאת בהכנסת סעיפים דייקניים ומפורטים להסכמים".

לדבריו, "ככלל, רמת הביצוע של ההסכמים הנוכחיים היא גבוהה. הסיבה לכך היא שבשנתיים האחרונות פעלה הממשלה הנוכחית בתיאום קואליציוני גבוה יחסית, וחרף משברים ומחלוקות פוליטיים, הצליחה לייצר לכל אחת מהשותפות הקואליציוניות את המרחב שלה: כולנו עם דיור ויוקר מחיה, הבית היהודי עם זהות יהודית והתיישבות, הסיעות החרדיות בתחומי החינוך, ובסך הכל לא ראינו כניסה של זו לתחומה של זו".

על מה הממשלה מצליחה להסכים?

בין הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים שיושמו: ביטול הקיצוצים שבוצעו בממשלה הקודמת בתקציבי הישיבות ומוסדות הדת ובקצבאות הילדים; הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים; טיפול שיניים חינם לבני 14–18; תורחב הזכאות לטיפולי שיניים משמרים לסל הבריאות הציבורי לבני 12–14; מינהל התכנון וכל מוסדות התכנון יועברו ממשרד הפנים למשרד האוצר; והוספת 700 דירות מדי שנה למלאי הדירות בדיור הציבורי — ממקורות תקציב המדינה או הקצאה של 5% מהדירות המשווקת במכרז לבנייה רוויה.

סעיפים נוספים שבוצעו הם ההתחייבות כי הממשלה תפעל להפחתת עלויות החיסכון לטווח הארוך; תיגבור מערך היהדות באמצעות משרד התפוצות; העברת האחריות על הנהלת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הדתות; העברת החטיבה להתיישבות לאחריותו של שר החקלאות והקמת ועדת מנכ"לים שתבחן היחסים בין הממשלה לחטיבה; הקמת ועדה לשינוי גבולות מוניציפליים; וכן הארכת הסיוע התקציבי והמוניציפלי לרשויות ויישובים שקלטו מפונים מגוש קטיף וצפון השומרון.

בין הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים שנמצאים בתהליכי ביצוע: הכנת תוכנית לפיתוח הצפון — תוכנית כזו בהיקף של 15 מיליארד שקל אושרה על ידי הממשלה ביולי 2015; קידום מסקנות ועדת אלאלוף לצמצום ממדי העוני במשך 10 שנים; חקיקת חוק לצמצום השימוש במזומן — הצעת החוק בעניין אושרה אמנם בקריאה ראשונה, אבל מתעכבת כשנה בוועדת החוקה; הקמת מועצה ליציבות פיננסית — הצעת החוק הממשלתית בעניין אושרה באחרונה בקריאה הראשונה בכנסת; התחייבות מצד כל גורמי הממשלה לפעול בהתאם לתוכנית האוצר להפחתת מחירי הדיור; קידום תוכנית אסטרטגית לפיתוח שדרות וישובי עוטף עזה; עידוד העסקים הקטנים והבינוניים על ידי מתן הלוואות בערבות מדינה; ועידוד קליטה בשירות הציבורי של עובדים חדשים מקרב האוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית העולים שאינן מיוצגות דיין בשירות הציבורי, בין השאר בדרכי חקיקה. 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker