בנק ישראל: המוסדיים חשופים פחות להשקעות בחו"ל ביחס למדינות המפותחות

מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות גדלה בשיעור ניכרת החשיפה של הגופים המוסדיים להלוואות ישירות

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גרפים של מניות
צילום: Dreamstime

למרות סביבת הריבית הנמוכה בישראל, היקף החשיפה של הגופים המוסדיים למניות ולנכסים זרים נמוך בהשוואה בין לאומית. הדבר בולט בעיקר בקרנות הפנסיה, הנהנות מהיקף גדול של אג"ח מיועדות בתיק. כך עולה מדו"ח בנק ישראל ל-2016, שיפורסם ביום רביעי.

מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות גדלה בשיעור ניכרת החשיפה של הגופים המוסדיים להלוואות ישירות, וגם להשקעה בנכסים אחרים (קרנות גידור, נדל"ן, מוצרים מובנים וכדומה), שיש בהם פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר, אך שגם דורשים תשומות ניהול ומומחיות גבוהות יותר.

הדו"ח מציין כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בהיקף החשיפה של קרנות הפנסיה הישראליות לחו"ל, אך היא נמוכה בהשוואה למדינות OECD שלהן מטבע עצמאי. ממוצע החשיפה במדינות אלה הוא 40% ובישראל רק 18%.

מנהלי הקרנות הפועלים בתנאי תחרות צריכים לבחור בין פעילות האמורה להניב תשואות בטוחות בטווח הקצר לבין השקעות ארוכות טווח, המתבקשות בניהול החיסכון הפנסיוני, שתשואותיהן גבוהות יותר (כדוגמת מניות).

כבר כיום מתקיימת תחרות עזה בין הגופים המוסדיים על ניהול כספי הציבור. ההתמקדות הרגולטורית בשנים האחרונות היתה בניסיון להגדיל את התחרות ולהפחית את דמי הניהול באמצעות צעדים כ"פנסיית ברירת מחדל", שהתמקדו בקביעת סמן לדמי ניהול נמוכים, לצד הטלת מגבלה ישירה על דמי ניהולן של השקעות חיצוניות ("כפל דמי ניהול") בשיעור שעד 0.25% בשנת 2015. צעדים אלה עלולים לפגוע במוטיבציה וביכולת של הגופים המוסדיים לפתח תשתיות מתאימות להשקעה בנכסים לא סחירים ו/או בנכסים מורכבים, המשמשים חלופת השקעה חשובה, בפרט בתקופה של ריבית נמוכה.

הדו"ח מציין כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בהיקף החשיפה של קרנות הפנסיה הישראליות לחו"ל, אך היא נמוכה בהשוואה למדינות OECD שלהן מטבע עצמאי. ממוצע החשיפה במדינות אלה הוא 40% ובישראל רק 18%.

בשנים האחרונות הקטינו המוסדיים את חשיפתם לאג"ח סחירות של חברות ישראליות והגדילו את חשיפתם להלוואות ישירות, לנכסים זרים (אג"ח ומניות) ולקרנות השקעה. סיבה אפשרית למעבר מאג"ח סחירות להלוואות ישירות היא שמגבלות ההשקעה בהלוואות מקלות יותר.

התיק המנוהל של הציבור לטווח ארוך הגיע ב-2016 להיקף של 1.26 טריליון שקל. האתגר של גופי החיסכון הפנסיוני להשיג לציבור תשואות גבוהות לגיל הפרישה התגבר בשנים האחרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה, שהביאה לירידת התשואה-לפדיון על מכשירים כאג"ח חברות ואג"ח ממשלתיות לאורך כל עקום התשואות. כך, למשל, תשואת אג"ח ממשלתית שקלית (צמודה) ל-20 שנה ירדה מכ-6% לשנה בסוף 2008 לכ-3% בשנה בממוצע ב-2016. משמע שהשקעה במכשירים סטנדרטיים כגון אג"ח חברות ואג"ח ממשלתיות לטווח ארוך לפדיון, במחירים הנוכחיים, אם מחירים אלו יתמידו, לא תספק לחוסכים הצעירים יותר, שנכנסו לשוק העבודה בשנים האחרונות, תשואה משמעותית לפרישה. ההבדלים בין תיקי הנכסים שמחזיקים הגופים המנהלים השונים הם בראש ובראשונה בהיקף האג"ח המיועדות המשלמות תשואה קבועה, שעומדת כיום על 4.86% ריאלית לשנה.

קרנות הפנסיה הוותיקות מחזיקות בהיקף הגדול ביותר של אג"ח מיועדות בתיק – 59%; אחריהן קרנות הפנסיה המקיפות החדשות - 26%; ולבסוף חברות הביטוח, המחזיקות באג"ח מיועדות 14% מנכסיהן. קופות הגמל כמעט אינן מחזיקות במכשיר זה. התשואה באג"ח מיועדות כיום גבוהה משמעותית מתשואת אג"ח ממשלתיות סחירות, ועבור הגופים הרשאים להחזיק בהן מדובר בנכס אטרקטיבי ביותר מבחינת התשואה ובסיכון נמוך. כיוון שרוב התיק של קרנות הפנסיה הוותיקות מורכב מאג"ח מיועדות החשיפה שלהן ליתר הנכסים נמוכה משמעותית מזו של הגופים האחרים, למעט שיעור החזקה לא מבוטל במניות זרות – 8%. לעומת תיק הנכסים הסולידי של קופות הפנסיה הוותיקות בולטות הפוליסות המשתתפות ברווחים בחשיפה גבוהה לנכסים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר, ובפרט להלוואות ישירות ולנכסים "אחרים" (קרנות השקעה מסוגים שונים), לנכסים זרים (אג"ח ומניות) ולמניות ישראליות. באמצע נמצאות קרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל, הדומות אלו לאלו בהרכב תיקיהן, למעט בחשיפה לאג"ח של חברות ישראליות - שעדיין גבוהה יותר בקופות הגמל.

בהשוואה לקרנות פנסיה בחו"ל, קרנות הפנסיה בישראל מנהלות היקף נכסים דומה לממוצע במדינות ה-OECD, כ-54% תוצר. יחד עם הנכסים המנוהלים בקופות הגמל ובחברות הביטוח התיק המנוהל הכולל לטווח ארוך בישראל מגיע לכ-100% תוצר. אצל מנהלי החיסכון לטווח ארוך בישראל בולט שיעור החזקה נמוך במניות, בין 12% בקרנות הפנסיה ל-21% בתכניות הביטוח המשתתפות ברווחים.

החשיפה של קרנות הפנסיה בישראל לחו"ל בהשוואה לקרנות בחו"לנמוכה. ביתר הגופים היא מתקרבת לממוצע, על אף עלייתה המשמעותית בשנים האחרונות. ממוצע החשיפה לנכסים בחו"ל בקרנות הפנסיה במדינות בעלות מטבע עצמאי ב-OECD, נכון ל-2014, הוא 40%, ובמדינות שאינן ב-OECD - 30%.  

ההתמודדות של קרנות הפנסיה בעולם עם סביבת הריבית הנמוכה בשנים האחרונות לא היתה אחידה: חלקן הגדילו את חשיפתן למניות (בעיקר במשקים קטנים) על חשבון אג"ח, וחלקן הגדילו את השקעותיהן ב"נכסים אלטרנטיביים", כלומר נכסים שאינם אג"ח או מניות, הלוואות, נדל"ן, קרנות גידור, מוצרים מובנים וכדומה (בעיקר במשקים גדולים). ההלוואות הישירות שהעמידו הגופים המוסדיים בשנים האחרונות שימשו, לפחות חלקית, תחליף לאג"ח של חברות לא סחירות, שהמוסדיים נהגו לרכוש לפני המשבר הפיננסי.

כ-3% מהתיק של הגופים המוסדיים מופנה להשקעה בקרנות השקעה, רובן בחו"ל, בעוד שהיקף ההשקעה במכשירים אלה בארץ נמוך יותר. פיתוחם של חלק ממכשירים אלה בארץ מתעכב בגלל מגבלות רגולטוריות, ושל חלק אחר - בגלל מבנה השוק והיקפו הקטן. ואולם הדחיפות בפיתוחם רק הולכת וגדלה על רקע הנחת חטיבת המחקר בבנק ישראל ולפיה היקף הנכסים המנוהלים בידי גופי החיסכון לטווח ארוך צפוי לגדול בעשור הקרוב ליותר מ-2 טריליון שקל מכ-1.26 טריליון כיום.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker