הסכם יצוא מוצרי החלב לסין מפר את הסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל

מנכ"ל משרד החקלאות חתם בשבוע שעבר בסין על הסכם ליצוא גבינות ואבקת חלב - בזמן שהסכמי ארגון הסחר העולמי שעליהם חתומה ישראל אוסרים עליה לייצא מוצרים מסובסדים ■ משרד החקלאות מודע לבעיה, ושוקל לבטל את סבסוד החלב בישראל

מירב ארלוזורוב
מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, ועמיתתו הסינית, באי לו, בחתימה על ההסכם בשבוע שעבר
מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, ועמיתתו הסינית, באי לו, בחתימה על ההסכם בשבוע שעברצילום: דוברות משרד החקלא

האם הסכם הסחר החקלאי החדש, שנחתם בשבוע שעבר בין ישראל לסין, מפר את חוקי הסחר הבינלאומיים? ההסכם הוא על יצוא של מוצרי חלב, בעיקר גבינות ואבקת חלב, למשך שבע שנים — ואינו מוגבל בכמות. על ההסכם חתמו מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, ועמיתתו הסינית, באי לו, במסגרת ביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסין.

במשרד החקלאות תולים תקוות רבות בהסכם, בשל הפוטנציאל הגדול הטמון בו, ובשל ההשפעה שעשויה להיות לו על תכנון משק החלב בישראל לאחר תום ההסכמות הקיימות — מתווה לוקר, שמסתיים בתוך שנתיים.

אלא שמתווה לוקר, שנקבע במסגרת חוק החלב ותכנון משק החלב בישראל, הוא גם זה שעשוי להפוך את הסכם הסחר החדש לבלתי־חוקי: ישראל חתומה על הסכמים עם ארגון הסחר העולמי (WTO), שאוסרים עליה לייצא מוצרים מסובסדים. בפועל, לישראל מותר לייצא רשימה סגורה של מוצרים מסובסדים - שחלב אינו אחד מהם — ובכל מקרה, גם הרשימה הסגורה אמורה להתבטל עד 2021, ולאחר מכן אסור יהיה לייצא מוצרים מסובסדים כלל.

מאחר שהחלב בישראל נמצא תחת תכנון קפדני, כפי שנקבע בחוק החלב, ומאחר שהתכנון גורם להעלאת מחיר החלב בישראל (באופן פרדוקסלי, החלב הישראלי יקר יותר מבאירופה, אף שהפרה הישראלית היא שיאנית עולמית בתנובת החלב) - החלב נחשב למוצר מסובסד, שאסור ביצוא. לפיכך, קיים חשש סביר שלפיו ישראל חתמה עם סין על הסכם סחר בלתי־חוקי, המהווה הפרה של כללי ה–WTO.

מתברר כי במשרד החקלאות מודעים לקושי המשפטי שעולה מהסכם היצוא החדש עם סין. הקושי התעורר למעשה לפני כמה חודשים בעקבות הסכם יצוא של מוצרי חלב שנחתם עם רוסיה. במשרד החקלאות שוקלים עתה כיצד להתמודד עם ההפרה האפשרית של הסכמים עם WTO. לפני המשרד מונחות שלוש אפשרויות, כשלפחות שתיים מהן פורצות דרך ומשמען הפסקת התכנון של משק החלב בישראל.

אפשרות אחת שהמשרד שוקל היא לבטל את התכנון באמצעות ביטול חוק החלב. אפשרות אחרת היא להשאיר את התכנון, אבל לפתוח את מכסות החלב ליצוא עם סין ללא הגבלה. אם ההסכם עם סין יצליח מאוד, המכסות ליצוא החלב עשויות לגדול באופן ניכר - ובכך לרוקן מתוכן את התכנון של משק החלב, המתבסס על הקצאת מכסות חלב מוגבלות לכל רפת, כדי להגביל את הכמות המיוצרת ולהעלות את המחיר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והמשלחת הישראלית, בפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג ובכירים נוספים, בשבוע שעבר בסין
ראש הממשלה בנימין נתניהו והמשלחת הישראלית, בפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג ובכירים נוספים, בשבוע שעבר בסין צילום: חיים צח / לע"מ

אפשרות נוספת היא לנסות לפעול דרך המחיר - למכור את החלב לסין במחירי גבוהים מאוד. השוק הסיני עשוי לשלם מחיר גבוה בעבור חלב מיובא, ובכך להפוך את החלב הישראלי למוצר שנמכר במחיר שאינו קשור כלל לסובסידיה שמשולמת עליו בישראל באמצעות תכנון החלב.

למעשה, במשרד החקלאות בוחנים בכל מקרה את הפסקת התכנון גם של משק החלב וגם של משק הביצים, מאחר שמ–2022, שני אלה יהיו אסורים בכל מקרה במסגרת ההסכמים של ישראל עם WTO. הארגון מתיר אמנם תשלום סובסידיות ישירות לחקלאים (תמיכות ישירות מהתקציב), אבל אוסר מתן סובסידיות מעוותות סחר. תכנון חלב, שמביא לכך שגם כמות החלב וגם מחירו נקבעים שלא במסגרת השוק החופשי, הוא בדיוק תכנון מעוות סחר האסור על ידי WTO.

המגעים עד כה לביטול התכנון במשק הביצים והחלב, הכוללים תשלום מענקים ישירים לחקלאים, עלו על שרטון. ואולם, הסכמי היצוא הגדולים שנחתמו עם סין ועם רוסיה, וכן התקרבות המועד האחרון שבו ישראל כבר לא תוכל להמשיך את התכנון של שני המשקים, מהווים תמריץ גובר לכל הצדדים להגיע להסכמה על שינוי התכנון החקלאי בישראל.

במסגרת דיוני חוק הגליל, הוגשה לכנסת חוות דעת של מומחית בינלאומית, הקובעת כי ישראל חורגת כבר כיום מהיקף הסובסידיות המותרות לה בחקלאות, עקב התכנון של משקי החלב והביצים. החזרת קרטל הפטם, שנדונה כעת בין האוצר לבין חברי הכנסת, עלולה להחריף את החריגות של ישראל מול WTO עוד יותר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker