"לא ניתן לדעת אם המדינה חייבת כספים לקק"ל - או שמא קק"ל חייבת למדינה"

בדו"ח מיוחד שפירסם היום (ג') מבקר המדינה וקק"ל ביקשה להטיל עליו חיסיון, טוען שפירא כי "בשל המחדלים, אין מידע לגבי ערך הקרקעות שהמדינה העבירה לקק"ל, שעשוי להסתכם במיליארדי שקלים" ■ קק"ל: "ההנהלה החדשה מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מינהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה"

צבי זרחיה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קופת קק"ל
צילום: לע"מ

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מתריע כי "בשל מחדלי המדינה וקק"ל אין מידע מהימן על היקף ההוצאות של הארגון לפיתוח קרקעות שנמצאות בבעלות המדינה, או לגבי ערך הקרקעות שהעבירה המדינה לקק"ל". בעקבות מצב זה, קובע המבקר, לא ניתן לדעת אם המדינה חייבת כספים לקק"ל — או שמא קק"ל היא החייבת כספים למדינה.

באוגוסט 2014 העריכה קק"ל כי המדינה חייבת לה כ–10.5 מיליארד שקל בגין הוצאות אלה, אך על פי דו"ח המבקר, שווי הקרקעות שהעבירה המדינה לקק"ל עשוי להסתכם במיליארדי שקלים.

דו"ח הביקורת המיוחד של המבקר פורסם היום (ג'). קק"ל ביקשה להטיל חיסיון על הדו"ח, אבל ועדת משנה מטעם הועדה לענייני ביקורת המדינה, המוסמכת להטיל חיסיון על דו"חות המבקר, החליטה בשבוע שעבר שלא להטיל חיסיון על הדו"ח.

המבקר גילה כי "המדינה אינה יודעת אם היא שחייבת כספים לקק"ל עבור הפיתוח או שמא קק"ל היא שחייבת למדינה כספים — בהתחשב בשווי הקרקעות שקיבלה מהמדינה ובמאות מיליוני השקלים שהתקבלו כהכנסות מאותן קרקעות והועברו לקק"ל, במקום להיות מופקדים כנקבע בהסכם בקרן מיוחדת".

משרד האוצר עקף את ועדת הכספים

קק"ל היא הבעלים של כ–2.5 מיליון דונם — כ–12% משטחה של ישראל. על פי האמנה שנחתמה בין קק"ל למדינה ב–1961, הוקם בקק"ל מינהל פיתוח קרקע (מפ"ק), שעוסק בפיתוח הכשרה וביעור של כלל מקרקעי ישראל. על פי האמנה, קק"ל אמורה לממן מתקציבה את הפיתוח שהיא עושה במקרקעי המדינה ולאחר מכן לקבל מהמדינה החזר. ב–1991 חתמו המדינה וקק"ל על הסכם שלפיו החזרי המדינה לקק"ל בגין פיתוח מקרקעי המדינה ייעשו באמצעות העברת מקרקעין מהמדינה לקק"ל. בעקבות הסכם זה, העבירה המדינה לקק"ל בין ספטמבר 1991 לאפריל 1992 מקרקעין בשטח של כ–51 אלף דונם בגליל.

המבקר גילה גם כי "בניגוד לנדרש בחוק מקרקעי ישראל, משרד האוצר לא פנה לוועדת הכספים של הכנסת לצורך קבלת אישור לביצוע העברת המקרקעין, ולא נעשתה התחשבנות כספית בין המדינה לבין קק"ל לגבי ערכם של המקרקעין והתמורה שהתקבלה בעבורם".

בנוסף, על פי הדו"ח, "בניגוד לנדרש באמנה במשך השנים, מפ"ק לא מסר למדינה דיווחים חצי שנתיים על הוצאותיה של קק"ל בגין פיתוח המקרקעין שבבעלות המדינה. המדינה לא התריעה על כך לפני מפ"'ק ולא דרשה לקבל ממנו את הדיווחים. הדבר מעורר תמיהה שכן מדובר בדיווחים שעל יסודם אמורות היו להתבצע התחשבנויות בעניין ההחזרים המגיעים לקק"ל".

ב–2011–2014 מימנה קק"ל באמצעות מפ"ק את ביצועם של 797 פרויקטים ברחבי המדינה, מרביתם בביצוע עצמי, בסך כולל של 962 מיליון שקל. בשנים אלה התקציב של מפ"ק הסתכם בכ–1.7 מיליארד שקל — כ–59% מתקציב קק"ל.

כמו כן, "ממועד חתימת האמנה ועד שנות ה–90 לא נעשתה התחשבנות כלשהי בין המדינה לבין קק"ל בגין ההוצאות שהוציאה קק"ל למימון פעולות הפיתוח שביצעה מפ"ק במקרקעי המדינה. ב–1991 חתמו המדינה וקק"ל על זיכרון דברים שלא לפרסום, ולפיו מפעם לפעם המדינה תעביר קרקעות שבבעלותה לבעלות קק"ל, בתמורה להוצאות שקק"ל תוציא לפיתוח מקרקעין שבבעלות המדינה. מפ"ק לא הפריד ברישומיו בין הוצאות קק"ל בגין פיתוח מקרקעי המדינה לבין הוצאות קק"ל בגין פיתוח מקרקעי קק"ל".

המבקר קבע בהמלצותיו כי "על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להכין קובץ נתונים שבהתבסס עליו ייקבע סכום העסקות שבוצעו במקרקעין שהועברו מהמדינה לקק"ל מכוח ההסכם, ותמורתן היתה צריכה לעבור לקרן מיוחדת שתנוהל בידי קק"ל ורמ"י, והועברה במקום זאת לקק"ל, בהיותה הבעלים הרשומים של הקרקעות. על המדינה וקק"ל להקים בהקדם צוות בדיקה משותף שיבדוק את הנושא ויקבע את הסכום".

המבקר קבע את הדברים לאחר שגילה "דו"ח שהכינה בעבר רמ"י על הכנסות מקרקע, שלא שיקף כראוי את ההכנסות שהתקבלו על ידה ממקרקעין שהועברו מהמדינה לקק"ל. עולה גם חשש כי הסכום שצריך להיות מופקד בקרן גדול בהרבה מהסכום שצוין בדו"ח". כך, המבקר גילה כי "בכ–18 אלף שורות מתוך 24 אלף שורות של הדו"ח של רמ"י, ההכנסות מהקרקע שנרשמו היו לכאורה בלתי־סבירות, ברובן אפס או עשרות או כמה מאות שקלים בלבד, ובחלקן הסכום אף היה שלילי".

עוד קבע המבקר כי "על המדינה לשקול במסגרת הסדרת מערכת היחסים בין המדינה לבין קק"ל שהחלה ב–2015, אם יש מקום לשימוש בקרקע כאמצעי תשלום בכלל ובהיקף כה נרחב בפרט, בהתחשבנות על חובות עבר ובעת קביעת מנגנון תשלום עתידי. בהתחשבנות זו יש להביא בחשבון גם את סכום העסקות שבוצעו במקרקעין שהועברו מהמדינה לקק"ל מכוח ההסכם ותמורתן הועברה לקק"ל, ולקבוע מה ייעשה עם הכנסות נוספות שנוצרו וייוצרו ממקרקעין אלה".

מבקר המדינה, יוסף שפירא
מבקר המדינה, יוסף שפיראצילום: אוליבייה פיטוסי

"חשיפת הדו"ח תפגע ביחסי החוץ של ישראל"

בתשובתה למשרד המבקר מדצמבר 2015 טענה קק"ל כי "הקביעה שלפיה המדינה אינה יודעת אם היא זו שחייבת לקק"ל או שקק"ל היא זו שחייבת למדינה שגויה בעליל. אין כל ספק שישראל חבה לקק"ל סכומי עתק של מיליארדי שקלים". לדעת משרד המבקר, טענת קק"ל "מדגישה את ההתנהלות הבלתי־תקינה של המדינה וקק"ל בנושא ואת הצורך בהסדרת ההתחשבנות ביניהן".

לדעת המבקר, "אין זה תקין שהמדינה איפשרה במשך שנים רבות את המצב שבו היא צוברת חובות כלפי קק"ל בסכום ניכר ובלתי ידוע, בלי שמועבר לה פירוט של אותם חובות וכאשר מועד פרעונם אינן ידוע ותלוי בהחלטות קק"ל".

המבקר גילה כי קק"ל שלחה באוגוסט 2014 מכתב אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו טענה כי הממשלה לא משלמת את חלקה בהוצאות הייעור ופיתוח הקרקע ואינה מבצעת את ההתחשבנות בנושא תוך הפרת ההסכם שנחתם ביניהן ב–1991. במכתב ציינה קק"ל כי להערכתה, הממשלה חייבת לה 8 מיליארד שקל עבור עבודות פיתוח ויעור שביצע מפ"ק. ביולי 2015 הסביר מפ"ק למשרד מבקר המדינה כי במכתב חלה טעות בחישוב — ובחוב נכללו רק ההוצאות של קק"ל בחלק משנות פעילותה בגין פיתוח מקרקעי המדינה, והוצאות קק"ל בגין פיתוחם מ–1991 ועד 2013 הסתכמו בכ–10.5 מיליארד שקל.

מקק"ל נמסר: "קק"ל מאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. הנהלת קק״ל הנוכחית מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מינהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה ותמשיך בדרך זו, כדי להגשים את חזונה וייעודה למען העם היהודי ומדינת ישראל.

"התוספת לדו"ח, מתייחסת להסכם שנחתם ב–1991 והוגדרו בשעתו על ידי ממשלת ישראל כסודי ואף ציינה שחשיפתו תפגע ביחסי החוץ של ישראל. קק"ל מאמינה כי השיקולים שעמדו בבסיס הטלת החיסיון נכונים גם כעת, אך ההחלטה בנושא נמצאת בסמכות הממשלה וכנסת ישראל, ומשהוחלט על ידי גופים אלה לפרסם הדו"ח, אנו מכבדים זאת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker