פלוג בכנסת: רכישות המט"ח מקשות על הספקולנטים

נגידת בנק ישראל, דיברה היום (ג') בוועדת הכספים של הכנסת על מדיניות רכישות המט"ח של הבנק, כשלטענתה המדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה עוד זמן רב ■ פלוג שללה הנהגת ריבית שלילית ושיערה כי העלאות הריבית בארה"ב יפחיתו זרימת הון לטווח קצר לישראל

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרנית פלוג
קרנית פלוגצילום: אמיל סלמן

"יצוא הסחורות היווה את קטר הצמיחה של המשק עד אמצע העשור הקודם. מאז משקלו בתוצר נשחק בהדרגה. בשנתיים האחרונות, בניגוד לעבר, העלייה ביצוא הסחורות מישראל נמוכה משמעותית מהעלייה ביצוא העולמי. לייסוף בשער השקל יש תרומה משמעותית לירידה ביצוא הסחורות. מאידך, יצוא השירותים ממשיך לגדול בצורה נאה". כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בוועדת הכספים של הכנסת.

הנגידה ציינה כי לענפי היצוא פריון גבוה והשפעה חיובית על הפריון בכלל המשק. עם זאת משקלו של היצוא בתוצר המשק נמוך בהשוואה למשקים קטנים ופתוחים אחרים בעולם המפותח.

פלוג הקדישה את דבריה לנושא מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל וניהולן. לדבריה, המטרה המרכזית של בנק ישראל היא שמירה על יציבות מחירים. מטרות נוספות הן תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום הפערים, וגם תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. כלי המדיניות של בנק ישראל הם שניים, הריבית ורכישות מט"ח. המדיניות המוניטארית בישראל תישאר מרחיבה עוד זמן רב. לדבריה, רכישות המט"ח מקשות על הספקולנטים. בנק ישראל פועל גם לצמצום הסיכונים בשוק המשכנתאות באמצעות הטלת מגבלות שונות. העלאות הריבית בארה"ב צפויות לפעול להפחתת תנועות ההון לטווח קצר לישראל.

נגד ריבית שלילית

פלוג הדגישה כי הוועדה המוניטארית של בנק ישראל מעריכה כי המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנק תישאר כזו עוד זמן רב. לדבריה, התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח משפיעה. הבנק מודד ועוקב אחרי ההשפעה המידית של רכישות המט"ח בעזרת נתונים רציפים. לא ניתן להציג אומדן כמותי מדויק להשפעה המתמשכת אבל הערכה היא כי היא משמעותית. בנק ישראל לא סבור כי הנהגת ריבית שלילית במשק, כפי שנעשה בכמה מדינות באירופה, תועיל למשק. 

לדברי הנגידה, רמת יתרות בנק ישראל גדלה באופן רציף לאורך השנים, אולם היחס בינן לבין תוצר המשק נותר יציב מאז 2009, כ-30 אחוז תוצר. 

נגידת בנק ישראל הדגישה כי השקל נחשב כיום למטבע חזק מאוד, בין השאר בשל מצבו הטוב של המשק, אבל גם בשל המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל והריביות השליליות בעולם. העמקת ההרחבה המוניטארית בעולם והפקת הגז הטבעי בתמר לוחצים על שער החליפין של השקל. המטבע הישראלי התחזק כמעט מול כל המטבעות האחרים. מראשית 2016 התחזק השקל מול הדולר בכ-7%, מול היורו בכ-8% ומול הליש"ט הבריטית בכ-22%.

הרצון לשמור על כושר התחרות של היצוא הישראלי גורמים לכך שבנק ישראל יתערב בשוק המט"ח. בנק ישראל נאלץ להתמודד עם מדיניות מרחיבה מאוד וריביות שליליות בחלק מהמדינות המפותחות. יפן ואירופה נוקטות הרחבה מוניטארית חסרת תקדים (ריביות שליליות, הרחבה כמותית). מה שגורם לתנועות הון חזקות ממשקים אלו החוצה. הנגידה ציינה כי תנועות ההון מישראל החוצה לעולם נחלשו. המדיניות המתגוננת של בנק ישראל, כמו גם הבנקים המרכזיים בשוויץ, קוריאה, צ'כיה, שוודיה וקולומביה, נעשית על ידי הורדת ריבית ו/או רכישות מט"ח.

המוסדיים נשארים עם השקל

פלוג הדגישה כי המשקיעים המוסדיים נשארים עם השקל. מגמת היציאה שלהם מהשקל נעצרה. מגמת גידור המטבע הולכת ומתחזקת. מגמות אלו אינן בהכרח אופטימליות מבחינת החוסכים לטווח ארוך. הפסקה מוקדמת מדי של מדיניות הרכישות עלולה להעמיק את ייסוף היתר של השקל ולהביא לפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר.

הנגידה ציינה כי מתחילת השנה נרשמו תנועות הון חזקות ומהירות לישראל של תושבי חוץ בהיקף של 4.5 מיליארד דולר.

לטענת הנגידה, יתרות המט"ח של ישראל, היום מעל ל-100 מיליארד דולר, משמשות ככרית ביטחון למשק, עתודה נזילה לשעת חירום. הן אמורות לסייע להקטנת הנזקים למדינה ממשבר כלכלי. הן גם מקטינות את ההסתברות שמשבר כזה יפרוץ. יתרות גבוהות מקטינות את פרמיית הסיכון של ישראל, משפיעות לטובה על דרוג האשראי ועל עלויות האשראי של ישראל ותורמות ליציבות המשק. היתרות מושקעות בחו"ל בנכסים ובמט"ח.

בנק ישראל מפזר את ההשקעות בין מדינות ובין סוגי נכסים שונים, תוך שמירה קפדנית על רמת הסיכון. בשנים האחרונות בנק ישראל הגדיל את ההשקעה במניות ובאג"חים, כדי להגדיל את התשואה על היתרות. לאחרונה התשואה של בנק ישראל על היתרות גבוהה מתשלומי הריבית שהמדינה משלמת על מק"מים (מכירת המק"מים על ידי בנק ישראל נועדה לממן את רכישות המט"ח). בנק ישראל, מסיבות מובנות, שומר על עמימות בכול הקשור למדיניות ההשקעות שלו. השקעת היתרות נעשית תוך התייעצות עם שר האוצר.

הנגידה ציינה כי רכישות המט"ח קונה זמן ליצואנים, אך אינה יכולה לפתור בעיות מבניות של המשק.

לדבריה, תכניות הגז הטבעי יבחנו עם הקמת קרן העושר, בה יושקעו ריווחי המדינה מהגז.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker