מחקר בנק ישראל: רכישות הדולרים הצליחו להחליש את השקל

מהמחקר עולה כי השפעת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח נובעת לא רק מההשפעה הישירה של רכישת הנכסים, אלא גם מהאיתות שההתערבות של הבנק מספקת ביחס למדיניות המונטרית שלו

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוטי בסוק

עצם ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש מסוים, ולו גם בהיקף קטן, הביאה לפיחות של  1.1% עד 1.4% בשער החליפין של השקל באותו חודש, כך עולה ממחקר חדש שנערך הבנק ישראל.

תוצאה זו תומכת בהערכה כי השפעת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח נובעת לא רק מההשפעה הישירה של רכישת הנכסים, אלא גם מהאיתות שההתערבות של הבנק מספקת ביחס למדיניות המונטרית שלו.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

את המחקר ערכה ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שהתמקדה בהשפעת התערבות בנק ישראל בשוק מטבע החוץ על שער החליפין של השקל בשנים 2015-2009.

בנק ישראל חזר להתערב בשוק מטבע החוץ במארס 2008, לאחר כעשור שבמהלכו לא התערב כלל בשוק. בתחילה נעשתה ההתערבות בסכומים קבועים מראש של 25 מיליון דולר ליום, שמאוחר יותר הוגדלו ל-100 מיליון דולר ליום. באוגוסט 2009 שינה הבנק את המדיניות, ועבר להתערב על פי שיקול דעתו בסכומים שאינם קבועים מראש. המחקר של ריבון בחן האם התערבות הבנק בשוק המט"ח תרמה לפיחות בשער החליפין (או האטה את מגמת הייסוף), בהתאם לכוונות הבנק.

תוצאות המחקר מראות כי בתקופה שבה ההתערבות נעשתה על פי שיקול דעתו של הבנק, החל מספטמבר 2009 ועד סוף 2015, כל 100 מיליון דולר של רכישות תרמו לפיחות של 0.07% עד 0.09% בשער החליפין. עבור ההיקף החודשי הממוצע באותה תקופה, 830 מיליון דולר, נמצאה השפעה של כ-0.6% על שער החליפין באותו החודש.

בחישוב אלטרנטיבי שבחן לא את היקף ההתערבות, אלא את עצם קיומה התערבות בסכום כלשהו בחודש מסוים, נמצא כי עצם התרחשותה של התערבות הביאה לפיחות של 1.1% עד 1.4% בשער החליפין באותו החודש. תוצאה זו תומכת בהערכה כי השפעת ההתערבות נובעת גם מהאיתות לגבי המדיניות המונטרית הכללית של הבנק, ולא רק מההשפעתה הישירה של ההתערבות על שוק הנכסים.

הבחינה האמפירית של הגורמים המשפיעים על ההתערבות העלתה כי הבנק מתערב כאשר הוא מעריך ששער החליפין הריאלי סוטה (ובתקופת המחקר - גבוה) ביחס לשער החליפין של שיווי המשקל של הטווח הארוך. גם לרמת היתרות ביחס לתוצר יש השפעה על ההתערבות, וככל שהרמה נמוכה יותר כך גדלה ההתערבות. עוד נמצא שגידול ביצוא נוטה להקטין את ההתערבות.

בחלק מהתחשיבים אף נמצא שככל שהציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמוכות יותר, ייטה הבנק להתערב יותר. כלומר, ההתערבות בשוק המט"ח מהווה גם כלי נוסף לקידום בהשגת יעד האינפלציה של הבנק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker