בממשלה חוגגים את העדות להצלחתו של החוק לעידוד השקעות הון

העברת פעילותה של מובילאיי לישראל בשנה האחרונה ממחישה את נחיצותו של החוק לעידוד השקעות הון, שנועד למשוך חברות היי־טק ■ ראש הרשות לחדשנות: "זו עסקה שלא יכולנו לראות לפני עשור" ■ העסקה יוצרת הזדמנות לבסס בישראל תעשייה מובילה בתחום התחבורה החכמה

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אבי חסון, ראש הרשות לחדשנות
אבי חסון, ראש הרשות לחדשנותצילום: עופר וקנין

רק לפני כחודש אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה, שכללה הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, ביחד עם השקעה ראשונית של 250 מיליון שקל.

התוכנית נועדה להוביל את ישראל בתחום התחבורה הדיגיטלית למעצמה עולמית מובילה — כפי שהיא כיום בתחום הסייבר. עוד לא יבשה הדיו על החלטת הממשלה וכבר נראה שהמטרה הושגה. למעשה, עושה הרושם שעוד לפני שישראל נהפכה מעצמת סייבר מוכחת, היא כבר מעצמה מובילה בתחום הטכנולוגיה המתקדמת לתחבורה — עם ווייז, שנמכרה לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר, ועכשיו מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל תמורת 15 מיליארד דולר.

המסקנה מההצלחות הללו אינה שאין צורך בתוכנית לאומית לתחבורה חכמה וכי ההשקעה של המדינה בעידוד הפעילות בתחום היא מיותרת. נהפוך הוא — עסקת מובילאיי מלמדת שהממשלה אכן זיהתה נכון תחום היי־טק שישראל כבר מובילה בו, ולכן נכון למנף את ההצלחה כדי לבסס בישראל תעשייה מובילה בתחום.

500 סטארט־אפים ישראליים שכבר פועלים בישראל בתחום התחבורה המתקדמת, לפחות שני מרכזי פיתוח של ענקיות הרכב העולמיות, ותחזית לרווחים עולמיים של 550 מיליארד דולר עד 2030 מעידים על הפוטנציאל שצומח כאן במהירות.

טבלה: שיעורי מס החברות בישראל

ההצלחה המסחררת הזאת מעידה גם על ההתבגרות של היי־טק הישראלי. "זאת עסקה שלא היינו יכולים לראות לפני עשור", אומר ראש הרשות לחדשנות (המדען הראשי לשעבר), אבי חסון.

לדברי חסון, "מובילאיי היא כבר לא חברת סטארט־אפ שנמכרת, כי אם חברה עם הובלת שוק ואחיזת שוק, עם כוח שיווק ומכירות לגדולי היצרנים העולמיים בתחום. אינטל קונה כאן לא רק טכנולוגיה, אלא גם מותג עולמי מוכר — והעובדה שיש בישראל יותר ויותר חברות היי־טק שמגיעות למעמד הזה היא סממן בשלות חשוב". הסכום המדובר, 15 מיליארד דולר, מעיד על הבשלות העסקית של מובילאיי, שהוקמה לפני כ–20 שנה ובנתה את עצמה לטווח הארוך.

המדינה תרוויח לא מעט מהעסקה

במשרד האוצר חיככו אתמול (ב') ידיים בהנאה כשפורסמה עסקת מובילאיי. באוצר רואים בעסקה הצלחה מסחררת, בין היתר, בשל הכסף הישיר שינבע למדינה מהעסקה. 20% מבעלי המניות במובילאיי הם ישראלים, וצפויים לשלם מס רווח הון בישראל. מדובר במס בשיעור של 28%–33% (תלוי אם בעלי המניות מוגדרים בעלי שליטה), כלומר מס שיכול להגיע גם ל–800 מיליון דולר ויותר. מדובר בסכום מס עצום, שיכול לשנות את כל תחשיבי ההכנסות המס לשנה כולה — מעסקה בודדת אחת.

גרף: תעשיית הניידות הממונעת והחכמה בישראל ב-2015

סיבה נוספת שבעטיה חגגו אתמול באוצר היא התחושה כי העסקה מעניקה גושפנקה לחשיבותו של חוק עידוד השקעות הון — החוק המעניק הטבות מס מפליגות לחברות היצוא הישראליות. המקרה של מובילאיי הוא מקרה מבחן חזק במיוחד לנחיצות החוק, מאחר שרק לפני כשנה מנהליה הישראלים של מובילאיי בחרו לחזור ולרשום את פעילות החברה בישראל — ולרשום את הקניין הרוחני שלה כאן.

ניתן להניח שבין השיקולים שהנחו את מובילאיי לרשום את פעילות הפיתוח שלה בישראל היה שיקול המס: חוק עידוד השקעות הון מעניק לחברות היי־טק כמו מובילאיי, שהקימה את המפעל שלה בהר חוצבים בירושלים, מס חברות של 9% בלבד (ועוד 20% מס דיווידנד). מדובר בשיעור מס נמוך יחסית בהשוואה עולמית, וניתן להניח שביחד עם יתרונות נוספים הוא הביא להחלטה.

הפיתוי להוציא את הידע מישראל פחת

העובדה שחברת מובילאיי רשומה כיום בישראל לא צפויה להגדיל את ההכנסות מהעסקה כעת, מכיוון שמדובר בעסקה של מכירת מניות, ולכן בעלי המניות הם אלה שמרוויחים ומשלמים מסים, ולא החברה עצמה. ואולם יש לכך פוטנציאל עצום מבחינת ההכנסות העתידיות ממובילאיי, שניתן להניח שתחת כנפיה של אינטל תצמח ותגדיל את רווחיה עוד.

חברת מובילאיי בהנפקה בבורסה
חברת מובילאיי בהנפקה בבורסהצילום: ASSOCIATED PRESS

כאן נכנס גורם נוסף לדיון — התיקון האחרון שהיה בחוק עידוד השקעות הון, שנועד למשוך חברות היי־טק לרשום את הקניין הרוחני שלהן בארץ. התיקון נכנס לתוקפו השנה ומעניק למובילאיי מס של 7.5% על רווחיה לעתיד לבוא (ועוד 20% מס דיווידנד לבעלי המניות הישראלים). אבל חשוב עוד יותר — התיקון הזה מעמיד את המס שתשלם אינטל כחברת ענק זרה הפועלת בישראל על 6% בלבד, ועוד 4% מס דיווידנד. כלומר, אינטל רואה מעתה פוטנציאל מס של 6%–10% בלבד על רווחיה של מובילאיי.

מבלי להתייעץ עם ראשי אינטל, ניתן להניח ששיעור המס הזה הקל על החברה לבצע את רכישת מובילאיי, וניתן להניח עוד יותר ששיעור המס הנמוך הזה עשוי לשנות את המדיניות של אינטל בנוגע להמשך הניהול של מובילאיי.

אם בעבר נהגו חברות בינלאומיות שרכשו חברות היי־טק ישראליות מצליחות למשוך את הידע והרווחים אל מחוץ לישראל, היום הפיתוי לנהוג כך פחת מאוד. עם מס של 6%–10% בלבד, נראה שלאינטל יש הרבה מאוד סיבות להשאיר את הפיתוח ואת הרווחים של מובילאיי בישראל — אולי אפילו יהיה לה פיתוי להעביר עוד יחידות של אינטל שעוסקות בפעילות דומה לישראל, ולרכז אותן תחת מובילאיי.

התכנון ארוך הטווח של מובילאיי, שבנתה את עצמה כחברת פיתוח, ייצור ושיווק, ושמעסיקה אלפי עובדים בישראל, משתלב היטב עם הטבות המס שתפרה ישראל למידותיה.

לאינטל יש בימים אלה יש תמריץ ניכר להשאיר את הפעילות של מובילאיי בישראל, ואולי אף לעבות אותה עם פעילות נוספת — עם כל המשמעות שיש לכך לעידוד הצמיחה ארוכת הטווח של ישראל, וכמובן עידוד ההכנסות ממסים לטווח ארוך של ישראל.

באוצר, אמרו אתמול כי "עסקת ענק כזאת ממחישה כמה חשוב היה למשוך את חברות ההיי־טק הרב־לאומיות להישאר בישראל — זה יכניס לנו תעסוקה, צמיחה ומסים יותר מכל חלופה אחרת, ומצדיק את ההחלטה להעניק לחברות הללו הנחות מס".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker