שקיפות נגד שחיתות: כך נמנע מהחומות להתפורר בין ההון לשלטון - כללי - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שקיפות נגד שחיתות: כך נמנע מהחומות להתפורר בין ההון לשלטון

פרשת ישראל ביתנו, שבמסגרתה נעצרו גם לוביסטים ובכירים לשעבר, דורשת חשיבה מחדש על הקשר בין יועצים לעובדי ציבור

4תגובות

התרחבות החקירה בחשד לשחיתות סביב מפלגת ישראל ביתנו והמעצרים האחרונים של יועץ תקשורת, בכירים לשעבר בשירות הציבורי וראש לשכת מנכ"ל לשעבר — שמתווספים למעצרם ושחרורם לפני כחודש של שלושה לוביסטים — מעידים על הצורך בחשיבה מחודשת על היחסים שבין יועצי תקשורת, יועצים אסטרטגיים, פרסומאים, עורכי דין ולוביסטים לשרים, חברי כנסת ופקידים בשירות הציבורי.

הקרבה בין שתי הקבוצות האלה התעצמה עם השנים, והיא לעתים אינה בריאה. חלק גדול מהיועצים האסטרטגיים, היח"צנים והלוביסטים היו בעבר עוזרים פרלמנטריים או עוזרי שרים, וכשעברו לצד השני דאגו לשמור על דלת פתוחה עם מי שהכירו בתקופה זאת — בין היתר כדי שיוכלו לסייע ללקוחותיהם הנוכחיים.

הזיקה בין הצדדים היא במקרים רבים דו־צדדית. מצד אחד, חברי הכנסת שוכרים יועצי תקשורת, יועצים אסטרטגיים ויועצי תדמית כדי שיסייעו להם בפריימריס, ואילו השרים שוכרים אותם במהלך הקדנציה מתקציב משרדם. מצד שני, יועצים פונים אל חברי הכנסת והשרים בניסיון לקדם אינטרסים של לקוחותיהם במסדרונות השלטון, ולעתים אף מגישים לח"כים הצעות חוק מוכנות שעונות על האינטרסים של הלקוח. האם חבר כנסת או שר יכול לדחות את מי שסייע לו להיכנס לכנסת או לממשלה?

במסגרת חקירות המשטרה בפרשת השחיתות, נבדקים חשדות לכך שלוביסטים ויועצים שונים היו מעורבים בגיוס כספים ממשלתיים לגופים ועמותות, ובגזירת "קופון" מכספים אלה או העברת חלק מהכספים הממשלתיים למקורבים פוליטיים. בנוסף, נבדקים חשדות שלפיהם יועצי תקשורת נתנו לכאורה שוחד לגורמים בשירות הציבורי, בתמורה להעברת תקציבים למשרדיהם ולזכייה בחוזים לביצוע פרויקטים עבור משרדי ממשלה שונים.

לוביסטים בוועדת הכספים
אמיל סלמן

החקירות הללו מחייבות הדלקת נורה אדומה. החומות שנועדו להפריד בין היועצים לבין הנבחרים אינן גבוהות מספיק, וכיום ניתן לעקוף אותן די בקלות. לדוגמה, חוק הלובינג, שמחייב את הלוביסטים לחשוף את שמות לקוחותיהם, חל רק על פעולות לוביזם שמתקיימות בתוך משכן הכנסת עצמו. אם לוביסט רוצה לפעול "מתחת לרדאר" של הציבור או התקשורת, הוא צריך רק לדאוג שפעילות השכנוע של השרים, חברי הכנסת או הפקידים תיערך מחוץ למשכן — בלי דיווח ובלי שקיפות.

מסרבים לחשוף את מי הם מייצגים בוועדות

לצורך ביעור התופעה, היועץ המשפטי לממשלה חייב לגבש כללים חדשים — שיאושרו, כמובן, על ידי הממשלה והכנסת — להגבלת פעילותם של יועצים למיניהם בקרב נבחרי הציבור, ולהגברת השקיפות.

ראשית, יש להרחיב את חוק הלוביסטים כך שיחול לא רק על פעולת שתדלנות, אלא גם על כל פגישה או שיחה של יועץ אסטרטגי, דובר, יחצ"ן, רואה חשבון, עורך דין או "מאכער" עם נבחר ציבור — שר, חבר כנסת או פקיד מדינה בכיר, ולא רק במשכן הכנסת אלא גם מחוצה לו.

בנוסף, יש לדרוש מכל אחד מבעלי המקצועות הללו לפרסם במקום בולט באתר הכנסת את שמות כל הלקוחות שאותם הוא מייצג מול רשויות השלטון, ולמסור דיווח אחת לרבעון שכולל את האינטרסים שהלקוחות מבקשים לייצג בקרב הנבחרים — למשל, סיוע בגיוס כספי ציבור לעמותה או פעילות נגד חוק מסוים.

כיום, חלק מהלוביסטים שרשומים באתר הכנסת מסרבים לפרט את מי הם מייצגים, למשל, בדיונים של ועדת הכספים. חלק גדול מבעלי מקצועות אלה פועלים במחשכים, ולא ידוע מהם האינטרסים שבשמם הם פונים לנבחרים.

כמו כן, יש לקבוע כעבירה פלילית כל פעילות של "לובינג שחור", כלומר פעילות לוביסטים שנעשית במחשכים ולא מדווחת באתר הכנסת במסגרת חוק הלובינג, וכן לחייב את הלוביסטים לחשוף באתר הכנסת את המסמכים והמידע הכתוב שהם מעבירים לח"כים, לשרים או לפקידים.

בנוסף, יש לחייב את השרים, חברי הכנסת והפקידים הבכירים בשירות הציבורי לדווח באתר הכנסת אחת לרבעון על פגישותיהם הן עם בעלי מקצועות אלה והן עם נציגים אחרים של המגזר העסקי, שביקשו מהם להתערב ביוזמה כלכלית כלשהי. בדרך זאת נוכל לדעת, בין היתר, אם ראש הממשלה, שר האוצר, שרים אחרים או חברי כנסת נפגשים עם טייקונים או נציגיהם לקראת הצבעות חשובות.

יועצים חיצוניים הם סכנה לניגוד עניינים

פרט לכך, כדי להגביר את השקיפות יש לחייב חברי כנסת חדשים לפרסם את האינטרסים הכלכליים שלהם ולחשוף את שמותיהם של גורמים שעמם היו בקשר עסקי לפני שנכנסו לתפקידם — כדי שהציבור יוכל לעקוב ולבדוק אם הם פועלים לקידום גורמים אלה בניגוד אינטרסים.

צעד חשוב נוסף שיש לבצע הוא לאסור על גופים ממשלתיים וציבוריים לשכור לוביסטים ויועצים שונים כדי לשכנע שרים, ח"כים ופקידים בעניינם. שכירת לוביסטים על ידי גופים כאלה כדי לשדל נבחרים היא בזבוז מיותר של כספי ציבור, שגם מעודדת קשר לא בריא בין הצדדים.

אם מועצה אזורית רוצה לגייס כספים מהאוצר או מגופים כמו מפעל הפיס, ואם חברה ממשלתית כמו מקורות רוצה לקדם עניין כלשהו — ראוי שראשי הגופים האלה יעשו את העבודה בעצמם, ולא באמצעות שליחים שמייצגים גם לקוחות אחרים. לכל היותר, ניתן להקצות במוסדות הללו תקן מיוחד למתאם רגולציה, שיבוא מתוך החברה.

בהקשר הזה יש לקבוע כי אם משרד ממשלתי נזקק לשירותים חיצוניים של משרד עורכי דין או רואי חשבון, המשרד שייבחר לספק את השירותים הללו לא יוכל לייצג לקוחות מול אותו שר או משרד ממשלתי.

אלי זרחין
מוטי מילרוד

מהלך אחר, שאף הוא חיוני, הוא לאסור על שרים, משרדי ממשלה וח"כים לשכור יועצי תקשורת, תדמית ואסטרטגיה חיצוניים. העובדה שהגופים הציבוריים שוכרים יועצים חיצוניים עלולה גם היא לגרום לניגוד עניינים, כי ייתכן שאותם יועצים יישכרו על ידי גופים אחרים במטרה שיקדמו את עניינם או "יזרקו מלה" באותו משרד או מול אותו ח"כ — והכל כמובן "מתחת לרדאר".

אם משרדי הממשלה רוצים לפרסם את פועלם, הם יכולים להסתייע בלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), והח"כים יכולים להסתייע בדובריהם — במקום להקצות לכך כספים מסעיף "קשר עם הציבור", ולהסתכן בכך שאותו יועץ יצוץ בעתיד בלשכתם כשהוא מייצג גוף כלשהו שנזקק לסיוע.

אימוץ הצעדים הללו יסייע לנבחרי הציבור למנוע שחיתות, יצמצם את הזיקה בין הנבחרים לאינטרסים זרים, יבלום הקצאת מקורות תקציביים ממשלתיים למקורבים, ובנוסף ימנע בזבוז כספי ציבור על שכירת יועצים.

הכנסת ה–20 צריכה להיפתח ברגל ימין — עם נחישות גדולה לבלום את התופעות המכוערות הללו. השאלה היא עד כמה השרים וחברי הכנסת המנפנפים בניקיון כפיהם ישתפו פעולה, ויסכימו לחשוף את פגישותיהם ולנתק את קשריהם הענפים עם היועצים למיניהם. אולי הם יעדיפו להמשיך לזרוק ססמאות, אך בפועל לאפשר לשיטה המשחיתה להמשיך לפעול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#