בפעם הראשונה - רף למחיר מונופול: רווח של עד 20% - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בפעם הראשונה - רף למחיר מונופול: רווח של עד 20%

על פי גילוי דעת של רשות ההגבלים, מונופול שירוויח מעל שיעור של 20% עלול לעבור על החוק ולהיקנס ■ קוקה קולה הובילה את התנגדות התעשיינים להחלטה

17תגובות

רשות ההגבלים העסקיים פירסמה היום (ה') מסמך מדיניות סופי שבמסגרתו היא מתווה בראשונה את גבולות אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז החל על בעל מונופול. מחיר מופרז ייחשב מחיר הכולל רווחיות העולה על 20% לאותו מוצר. מדובר בפרשנות הרשות לחוק הקובע, כי אסור למונופול לגבות מחיר בלתי הוגן. לגישתה, מחיר בלתי הוגן יכול להיות מחיר נמוך מתחת לעלויות היצור המוציא מתחרים מהשוק, או מחיר גבוה במיוחד שבו בא לידי ביטוי כוחו המונופוליסטי של היצרן על חשבון הציבור.

הממונה על רשות ההגבלים, דייויד גילה, הבהיר בעבר כי במסגרת גילוי הדעת מפורטים המבחנים המשפטיים והכלכליים שנועדו להעניק ודאות בעתיד למונופולים בהתנהלותם המסחרית כך שיוכלו לכלכל את צעדיהם. אגף המזון בהתאחדות התעשיינים, בראשות איציק תמיר, מנכ"ל החברה המרכזית ליצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) הוביל את ההתנגדות לגילוי הדעת, אולם עמדות התעשיינים לא שינו את החלטת הממונה ואת הרף שקבע לרווחיות - 20%.

בגילוי הדעת מפורטים השיקולים שרשות ההגבלים תשקול בבואה לפעול נגד מונופול שגבה מחיר מופרז עבור מוצריו. הוא קובע כי "כתוצאה מן העובדה שהצרכנים משלמים מחיר גבוה מן המחיר התחרותי, נוצרת העברת עושר מידי ציבור הצרכנים לבעל המונופולין. גביית מחיר מופרז מלבה באופן חד ביותר את בעיית יוקר המחיה, וטמונה בה פגיעה ישירה ומיידית בציבור הצרכנים. דוקטרינת התמחור המופרז מבקשת לשים מחסום בפני תמחור אנטי־תחרותי של פירמות, המנצלות את מעמדן בשוק כדי לגרוף לכיסן את מלוא עודף הצרכן או חלק ניכר ממנו".

בלומברג

האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין קבוע בחוק ההגבלים העסקיים, שאוסר על בעל מונופול לנצל לרעה את מעמדו בשוק, באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, לרבות בדרך של גביית מחיר בלתי הוגן. מחיר בלתי הוגן עשוי להיות מחיר נמוך באופן בלתי הוגן, שיש בו כדי לדחוק מתחרים מהשוק, או מחיר מופרז, המקנה לבעל המונופולין רווחים גבוהים באופן משמעותי מאלה שהיה בכוחו לגרוף בתנאי שוק תחרותי.

הרשות מבהירה במסגרת המסמך כי אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז אין משמעותה זניחת קידום התחרות. "העדיפות הראשונה של הרשות היא קידום התחרות ומניעת פגיעה בה. אכיפת האיסור על מחיר מופרז שגבה מונופול נועדה להרתיע מונופול מלנצל לרעה את מעמדו כשהתחרות לא הצליחה לרסן אותו. האיסור על מחיר מופרז שונה מפיקוח מחירים. פיקוח מחירים, שבו הרשות ככלל אינה עוסקת, הוא צופה פני עתיד, ומכתיב לחברה המפוקחת בכל רגע נתון איזה מחיר עליה לגבות. לעומת זאת, האיסור על מחיר מופרז מכוח דיני ההגבלים העסקיים נועד לגרום למונופול לרסן את עצמו, מחשש מהתערבות נגדו בדיעבד מצד רשות ההגבלים העסקיים ומצד תובעים פרטיים, כגון תביעות ייצוגיות", נכתב בגילוי הדעת.

גילוי הדעת כולל בתוכו שלוש דרכים עיקריות בהן תנקוט הרשות כדי לבחון אם מונופול גבה מחיר מופרז. הראשונה היא הוא הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור: הנחת העבודה של מבחן זה הוא שקיים גבול נורמטיבי לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון לקוחותיו.

מבחן הרווחיות: בבדיקה זו הרשות תשווה בין הרווחיות של המונופול בפועל אל מול מדדים חיצוניים ואובייקטיביים. בין היתר, ייבדקו הסיכונים של התעשייה שבה פועל המונופול, ההון הדרוש לו, והחוב שהוא מגייס.

מבחן ההשוואה: במבחן זה הרשות תשווה בין המחיר שגובה המונופול לבין המחיר של מוצרים מתחרים, מחיר הנגבה מלקוחות שונים, או מחיר מוצר דומה בשוק גיאוגרפי אחר. השוואה אפשרית נוספת היא בין מחירים שנגבו על ידי אותו מונופול על אותו מוצר, בזמנים שונים.

מיכל פתאל

במקרים מתאימים הרשות תבחן את רווחיות המונופול, ולא את המחיר שנגבה, כדי להשוות זאת לרווחיות של חברות אחרות או של המונופול עצמו בשווקים וזמנים שונים.

כדי לשמור כמה שניתן על הוודאות ועל היכולת של המונופול לכלכל את צעדיו כך שלא יעבור על החוק, הרשות קובעת במסמך המדיניות שלה "נמל מבטחים", שאם המונופול נהג לפיו הרשות לא תפעיל צעדי אכיפה נגד אותו מונופול בהקשר של מחיר מופרז. הגנה זאת תעמוד למונופול כשהפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו, שמחושבת על פי ההנחיות בגילוי הדעת, אינו עולה על 20%. ככל שתנאי נמל המבטחים אינם מתקיימים, הרשות תמשיך לבחון את המחיר שגבה המונופול על פי המבחנים האחרים, כדי לבדוק אם אכן גבה מחיר מופרז בנסיבות העניין.

הרשות קובעת במסגרת מסמך המדיניות כי היא לא תפעיל סנקציה פלילית נגד גביית מחיר מופרז, אלא תטיל על המונופול עיצומים כספיים. הרשות בחרה לא לנקוט בענישה פלילית והסתפקה בענישה מינהלית, שעיקרה קנסות על מפר החוק. הקנס יכול להגיע ל-8% ממחזור המכירות של המונופול, אך לא יותר מ-24 מיליון שקל.

תנועת "ישראל יקרה לנו" מסרה כי היא "מברכת על פרסום גלוי הדעת ומצפה לכך שחברות המייצרות או מייבאות מוצרים לישראל ילמדו את תוכנו ויתאימו את רווחיותם ומחיריהם לרמת המחירים התואמת את מחירי המוצרים בעולם. לא כל האשמה היא על החברות, גם המדינה מצדה, מרוויחה מהמחיר הגבוה ומוסיפה עליו מע"מ מופרז הגבוה (למשל במזון) מהנהוג במדינות שאנו רוצים להשתוות אליהן".

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "נלמד את המסמך לעומק ונחליט אם להגיב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#