הוועדה למלחמה בעוני החלה את פעילותה - תגדיר מחדש מיהו עני
מטרת הוועדה שבראשה מכהן מנכ"ל קרן רש"י לשעבר, אלי אלאלוף, היא גיבוש תוכנית לאומית לצמצום העוני בישראל, בעלת יעדים מדידים ■ הוועדה התחייבה לגבש את התוכנית בתוך 90 יום ולהגיש אותה לממשלה
ועדת שר הרווחה למלחמה בעוני החלה את פעילותה וערכה דיון ראשון ביום ראשון. הדיון התקיים בכפר הנוער מקווה ישראל, הוא לא היה פתוח לציבור ולא דווח לתקשורת. שאר הדיונים צפויים להיות פתוחים לציבור.
מטרת הוועדה שבראשה מכהן מנכ"ל קרן רש"י לשעבר, אלי אלאלוף, היא גיבוש תוכנית לאומית לצמצום העוני בישראל, בעלת יעדים מדידים. הוועדה התחייבה לגבש את התוכנית בתוך 90 יום ולהגיש אותה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולאישור הממשלה. עם זאת, עדיין לא ידוע אם ומתי היא תתוקצב, אך במשרד הרווחה הביעו ביטחון רב שהתוכנית תצא לפועל.
בעבר כבר הכריזו שרי הממשלה על תוכניות למלחמה בעוני. ב-2007 אישרה הממשלה את התוכנית לצמצום העוני של המועצה הלאומית לכלכלה, אז בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שיישומה נדחה והוזנח/נשכח/אף אחד לא יודע מה קרה לו.
במקביל, במשרד הרווחה התחייבו כי התוכנית לביטחון תזונתי, שמיועדת לעניים שנמצאים במצוקה הגבוהה ביותר וסובלים מרעב (כ-11% מהמשפחות בישראל סובלות מרעב לפי הביטוח הלאומי) תתוקצב ב-200 מיליון שקל החל מינואר 2014. המשרד הכריז על יישום הותכנית כבר ב-2008, אך היא נדחתה שוב ושוב ומעולם לא יושמה באופן מלא.
אחד הנושאים המרכזיים והרגישים בהם תעסוק הוועדה היא הגדרת העוני בישראל. כיום, העוני בישראל מוגדר באופן יחסי על פי המקובל במדינות המערביות ולא באופן מוחלט, כפי שמקובל למדוד במדינות עולם שלישי והמפותחות. כיום עניים מוגדרים על פי הכנסתם הפנויה (נטו בניכוי מסים ואחרי קבלת קצבאות). כל מי שהכנסתו נופלת מקו העוני, שמוגדר כמחצית מההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה, בשקלול מספר הנפשות במשפחה. עם זאת, המדידה הזאת מתייחסת להכנסות בלבד ולא להוצאות של משקי הבית, שעלולות לדרדר אותם לעוני או לחסכונות שצברו.
אלאלוף התייחס להגדרת העוני בהודעה שהפיץ משרד הרווחה: "יש צורך בהגדרה רחבה וישראלית לעוני - שהוא נושא מופשט ולא רק כלכלי". בהודעה נכתב כי "העוני מאיים על ישראל לא פחות ממלחמה".
עו"ד משכית בנדל, מהאגודה לזכויות האזרח, סבורה כי דיון על הגדרת העוני יכול להיות דווקא הזדמנות: "דיון רציני ומקצועי בדרכים לצמצום עוני חייב לכלול התייחסות לאופני מדידת עוני. כיום, הגדרת העוני בישראל כלל לא לוקחת בחשבון עלויות של צרכים בסיסיים כמו מזון, דיור, תרופות, ביגוד וחינוך, ולמעשה, הסטטיסטיקה 'מפספסת' אנשים שחיים במצוקה כלכלית קשה". לדבריה, "השאלה היא, כמו תמיד, מה התכלית. אם המטרה היא שהסטטיסטיקות ייראו יותר טוב, זו תהיה החמצה נוראית".
מלשכתו של שר הרווחה, מאיר כהן (יש עתיד), נמסר כי "מטרת הוועדה אינה בשום מקרה להקטין את ממדי העוני, אלא להגדיר את הבעיה ולהציג פתרונות". לגישתו של כהן, "חשוב להגדיר את העוני באופן מדויק ורחב. יכול להיות שילד שבע אבל לא משתף בשום חוג או פעילות חברתית. גם חסכים תרבותיים וחברתיים צריכים להיכלל בהגדרה של עוני".
שיעור האוכלוסייה הענייה בישראל היא הגבוהה ביותר מבין מדינות ה-OECD, המודדות גם הן את העוני באופן יחסי. ב-2011 19.9% מאזרחי ישראל הוגדרו כעניים, וכך כ-24.8% מהמשפחות ו-36.6% מהילדים.
ב-2011 קו העוני לנפש במשק בית בישראל היה 2,000 שקל - כך שכל מי שהכנסתו היתה נמוכה יותר הוגדר כעני. עבור אדם שחי בגפו קו העוני הגיע ל-2,500 שקל, עבור משפחה בת שתי נפשות הקו הסתכם ב-4,000 שקל למשפחה, ועבור משפחה בת שלושה נפשות הוא הסתכם בהכנסה של 5,301 שקל.
ממשרד הרווחה נמסר כי הוועדה התכנסה בהרכב מצומצם כחלק מהכנת העבודה והוצאת כתבי מיון, כולל דיון עם השר על קווי היסוד שלה. בחודש הבא תחל הוועדה המלאה את עבודה השוטפת בצורה אינטנסיבית. בימים אלה עורכת הנהלת הוועדה הכנסות בירוקרטיות אחרונות. מסקנותיה יוגשו לשר שיניחם על שולחן הממשלה לאישור כתוכנית לאומית ראשונה מסוגה.
ב-2007 אישרה ממשלת ישראל את המלצות המועצה הלאומית לכלכלה למאבק בעוני. גם היא היתה תוכנית לאומית ראשונה מסוגה עם יעדים מדידים. עוד קודם לכן, כבר ב-2005 פעלה במשרד האוצר ועדה בראשות יוסי בכר לצמצום העוני, שהציעה תוכנית אך מסקנותיה לא יושמו.
על פי התוכנית של טרכטנברג שאושרה בממשלה ב-2007, המדינה היתה אמורה למדוד באופן רשמי את הפחתת העוני בישראל. על פי היעד, הכנסות המשפחות בחמישון התחתון ביותר בחברה היו אמורות לגדול ב-2008-2010 ב-10% יותר מהתוצר לנפש באותן השנים. ב-2010 החליטה הממשלה לדחות את השגת היעד ל-2013. באותה תקופה הצטרפו אלפי משפחות למעגל העוני. על פי הביטוח הלאומי מאז 2010 "הממשלה לא התייחסה עוד ליעדים בתחום העוני".
מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, אמר כי הוא "מברך על הקמת הוועדה ומקווה כי היא תייצר תוכנית לאומית עם יעדים שנתיים ורב שנתיים, ותתוקצב בהתאם על פי לוח זמנים כדי שאכן תצא אל הפועל". וינטרוב התייחס גם לנושא הביטחון התזונתי ואמר כי "נראה שזו הפעם הראשונה שלממשלה יש נכונות אמיתית ורצינית לטפל בנושא הזה. יש נכונות אמיתית של שר האוצר והרווחה להוציא את התוכנית לפועל. אנו מקווים שהבירוקרטיה ופקידי האוצר לא יטרפדו את המהלך".
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם