תגיעו ב-7 בבוקר או שהכל ייגמר תוך חצי שעה: לאן נעלם הלחם האחיד?

הצרכנים מעדיפים לחמים ממותגים באריזות סגורות, ואילו היצרנים והמשווקים מעדיפים למכור לחמים יקרים יותר שמחירם אינו תחת פיקוח ■ "זה לא רק הסופרים. זה כל השוק. המוצר הזה, כיכר לחם, מת"

שוקי שדה
שוקי שדה
כיכרות לחם במאפיית אנג'ל בלוד
כיכרות לחם במאפיית אנג'ל בלודצילום: אלון רון
שוקי שדה
שוקי שדה

פעם זה היה חלק אינטגרלי מהיום-יום הישראלי. יורדים למכולת השכונתית או לסופר הקרוב, ניגשים למדף הלחם ומוציאים כיכר לחם טרייה. אם רוצים, אפשר גם להביא חצי לחם, ולהשאיר את החצי השני ללקוח הבא בתור. כיום, סצינה כזאת נראית כלקוחה מסרט מדע בדיוני.

מתישהו, לא ברור מתי בדיוק, כיכר הלחם האחיד, שחור או לבן, נעלמה מהמדפים ועמה הריח המיוחד שאותו אפשר היה לזהות כבר מפתח החנות. באופן רשמי היא עדיין נמכרת, אבל בשביל זה צריך להתאמץ: להגיע ממש כשנפתח הסופר ולקוות שאף אחד אחר לא הקדים אותך. בשעה הזו המדף בסופר מספר את הסיפור כולו. כך למשל, בסניף שופרסל בשכונת גבעת מרדכי בירושלים מדפי הלחם מלאים בשעת פתיחת החנות בלחמים פרוסים בשקיות - לחם אחיד או לחם מלא - ורק בקצה, מתחבאות חמש כיכרות לחם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ