אום אל פחם - עיר העתיד של המגזר הערבי סוחבת טראומות ילדות

על אף מיקומה האסטרטגי, אום אל־פחם מתקשה להתרומם בגלל פקקים בלתי נסבלים, מצוקת דיור המעודדת עברייני בנייה, אלימות גואה ותדמית שלילית ■ תושביה מביטים בקנאה על היישובים היהודיים הסמוכים ומסבירים מדוע השינוי מתעכב: "לא השקיעו באסטרטגיה כי ה'דחוף' קודם ל'חשוב'"

טלי חרותי-סובר
אום אל פאחם
טלי חרותי-סובר

זה שנים שהשעה שמונה בבוקר מהלכת אימים על כ-53 אלף תושבי העיר אום אל־פחם. הניסיון לצאת או להיכנס לעיר בשעה זו נידון לכישלון חרוץ בשל הפקקים הכבדים. אלה שרוצים להימנע מהעומסים ולהגיע לעבודה בזמן יוצאים כמה שעות קודם לכן, אך משלם על כך באיכות החיים, שנפגעת.

צפוף מאוד כאן. מרכז היישוב מעט מרווח יותר, אך השכונות בו - שפעם היו חלק מכפר וכיום הן חלק מעיר גדולה - מורכבות מסמטאות רבות עם בתים שנבנו על כל חלקה פנויה וללא תכנון. לעומתה, היישובים היהודיים שהוקמו באזור ואדי ערה הסמוך, כמו חריש או קציר, נבנו לאחר תכנון ותושביהם נהנים משכונות מרווחות.

תגובות