הדילמה של צה"ל: להודות בפדיחה - או לשלם 8 מיליארד שקל?

במקום פנסיה בגיל 42 היה עדיף שצה"ל יוציא את הכסף על תוספות שכר לאנשי מקצוע איכותיים וימקד את הפנסיה המוקדמת רק בחיילים קרביים ■ אבל הצבא מתבצר בעמדתו, ומוציא מאות מיליארדי שקלים לחינם ■ צה"ל: "התנאים של אנשי הקבע נפגעו"

מירב ארלוזורוב
חמ"ל סייבר בצה"ל
חמ"ל סייבר בצה"לצילום: דובר צהל
מירב ארלוזורוב

8 מיליארד שקל בשנה מוציאה מערכת הביטחון על הפנסיה של אנשיה; זהו סכום כפול מתקציב משרד החקלאות. במונחים אקטואריים, לפי הדו"ח הכספי של מדינת ישראל, עלותה 285 מיליארד שקל — וזו הערכת חסר שאינה כוללת את עלות הפנסיה החדשה של אנשי הקבע, פנסיית הגישור. ביחד עם פנסיית הגישור, ניתן להעריך כי עלות הפנסיה הצבאית תתקרב ל–400 מיליארד שקל — יותר מסך כל תקציב הביטחון החמש־שנתי. האם הכסף הזה משרת היטב את צורכי הצבא?

ההעדפה הנגלית של הצבא מלמדת שכן. ב–2015 פירסמה הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, בראשות האלוף (מיל') יוחנן לוקר, את הדו"ח שלה. הרבה מאוד המלצות מהפכניות היו בדו"ח הזה. החשובה שבהן היתה לוותר על מודל הפנסיה המוקדמת לאנשי הקבע, מודל פנסיית הגישור, ולעבור למודל של מענקי פרישה למרביתם. רק עבור אנשי הקבע הקרביים, שיוצאים לחיים האזרחיים אחרי עשרות שנים שבהן לא עשו דבר אלא להילחם ולכן יקשה עליהם כנראה לפתח קריירה שניה, הוועדה המליצה להמשיך את מודל הפנסיה מגיל 42.

ההמלצות של ועדת לוקר נשענו על המלצות שכבר החלו לצמוח בתוך הצבא, לרבות המלצה של ראש אכ"א בעבר, האלוף חגי טופולינסקי. למרות זאת, ואף שבראש הוועדה עמד אלוף — בשר מבשרו של צה"ל — התגובה של הצבא להמלצות הוועדה היתה דחייה מוחלטת. צה"ל נכנס למגננה, שכל מטרתה היתה להביא לדחיית ההמלצות, והוא גם השיג את מטרתו. שלושה חודשים לאחר פרסום הדו"ח נחתם הסכם כחלון־יעלון, שבו מודל פנסיית הגישור — תשלום של פנסיה מגיל 42 עד גיל הפרישה משוק התעסוקה לכל אנשי הקבע — קובע סופית.

השכר הממוצע בצה"ל לאנשי קבע צעירים וותיקים, בבמוצע בשקלים ב-2017

למה הזדרז הצבא לדחות את המלצות ועדת לוקר, והתבצר בעמדתו כי הטבת פנסיית הגישור היא הפתרון המיטבי לאנשי הקבע? ניתוחים של ועדת לוקר, של דו"ח קודם שכתב פרופ' אשר טישלר בהזמנת הצבא, וכאמור גם העמדה החדשנית של ראש אכ"א בזמנו, מעוררים את החשד כי זו תגובה פבלובית שמרנית של צה"ל — בגדר "שטח משוחרר לא יוחזר". הצבא אינו פתוח לשקול מודלים חלופיים לפנסיה של אנשיו, גם אם לא בטוח שההטבה הזו משרתת את מטרותיו.

למשל, במאבק על אנשי טכנולוגיה מבוקשים, אנשי סייבר, פנסיית גישור רלבנטית כשלג דאשתקד. מומחי סייבר מחוזרים על ידי המגזר העסקי עם הצעות שכר מפתות, וההטבה של פנסיה מגיל 42 לא מעניינת אותם. הצבא מתקשה לשמר את אנשי הסייבר המובילים אצלו, ואין לו יכולת להתחרות עליהם באמצעות שיפור שכרם. ועדת לוקר המליצה לבחון מחדש את מודל השכר של צה"ל, ובין השאר לשקול מתן מענקים מיוחדים לבעלי מקצועות מבוקשים. ההמלצה הזו תקפה ב–2020 עוד יותר מכפי שהיתה ב–2015, אבל כשצה"ל דחה את המלצות ועדת לוקר לשינוי מבנה הפנסיה והשכר, הוא דחה גם את ההמלצה הקריטית הזו.

למעשה, בוועדת לוקר סברו שצריך להתאים את הוצאות השכר והפנסיה של צה"ל לצרכים. כך, יש לשלם שכר גבוה יותר לבעלי מקצועות מבוקשים, שהצבא צריך להתחרות עליהם מול המגזר העסקי. כמו כן יש לשחרר את הקרביים בגיל 42 עם פנסיה מובטחת, מכיוון שהם עלולים להתקשות לפתח קריירה שנייה. לעומת זאת, בעלי מקצוע עורפיים — הרוב הגדול של אנשי הקבע — יכולים להשתחרר בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר לפי צורכי הצבא, בתוספת מענק פרישה בלבד. הניסיון שרכשו בצבא יאפשר להם להשתלב ביעילות בתפקידים אזרחיים, ואין סיבה לממן להם פנסיה על חשבון המדינה לכל החיים.

צה"ל התעקש,האוצר נכנע

הלוגיקה הזו, הנשענת על המלצות של כלכלנים בכירים אבל גם של אנשי צבא, נדחתה כולה על ידי צה"ל. במקום זאת, הצבא העדיף להישאר תקוע עם הטבת הפנסיה בגיל צעיר, שאינה מאפשרת לו לפתות אנשי סייבר, וגם לא מאפשרת לתת עדיפות לאנשי קבע קרביים על פני עורפיים. 8 מיליארד שקל של פנסיה מוצאים מדי שנה — בלי שהם מותאמים לצרכים הנוכחיים של הצבא.

תקציב הביטחון המיועד לפנסיות, במיליארדי שקלים

גם ב–2015 ההיגיון של המלצות ועדת לוקר היה משכנע יותר מההצמדות העיקשת של צה"ל להטבת פנסיית הגישור, אבל הצבא התעקש ומשרד האוצר נכנע.

הסכם כחלון־יעלון קיבע את הסדר פנסיית הגישור, ועשה זאת במחירים מופלגים. הוסכם כי פנסיית הגישור לא תפחת מממוצע של 12 אלף שקל בחודש לפורש, וכי היא תשולם על חשבון המדינה מגיל 42 עד גיל 60 או 67. בפועל, ההסכם הזה קיבע את המשך קיומה של הפנסיה התקציבית בצה"ל, רק שבמקום פנסיה לכל החיים זו פנסיה שמשולמת עד גיל 67. להבדיל מהפנסיה התקציבית, שנמצאת בשלבי סיום, פנסיית הגישור היא הסדר קבוע שלא ניתן לסטות ממנו.

פערים משפטיים בין צה"ל למשרד האוצר מנעו את יישומו של הסכם כחלון־יעלון. התקנות של הסדר פנסיית הגישור לא תוקנו, כך שבפועל ההסכם הזה, שנחתם ב–2015, לא נכנס מעולם לתוקף. בכל מקרה, ראשוני אנשי הקבע שזכאים לפנסיית גישור יגיעו לגיל פרישה מצה"ל רק ב–2025 לכל המוקדם (המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת נחתם ב-2004), כך שכיום עדיין אין מי שייפגע משינוי המודל הבעייתי הזה.

חיילי קומנדו
חטיבת הקומנדו באימוניםצילום: דובר צהל

זאת ועוד, בחלוף ארבע שנים לחתימת ההסכם, מתגברים סימני השאלה בנוגע לישימות שלו — צה"ל מחויב להתכנס לפנסיה ממוצעת של 12 אלף שקל בחודש לפורש, בעוד כיום הפנסיה הממוצעת היא עדיין 18 אלף שקל. צמצום של שליש בפנסיה הממוצעת נראה כמו משימה קרובה לבלתי־אפשרית — ולפי חישובי משרד האוצר המתווה שמביא צה"ל מכנס את הפנסיה לסכום של 15–16 אלף שקל, ולא 12 אלף שקל המובטחים.

בקיצור, לא רק שההסכם לא קיבל מעולם תוקף משפטי סופי, ולא רק שראשוני הזכאים לו יגיעו לגיל פרישה רק בעוד חמש שנים, אלא שכלל לא בטוח שהוא ישים. כך נוצר חלון הזדמנויות לבחון מחדש על ההסכם הזה, ולשאול את מי הוא משרת ואם הוא מוצדק.

את צורכי התקציב של המדינה הוא בוודאי שאינו משרת, משום שהוא מטיל עליה התחייבות פנסיונית בלתי נגמרת במאות מיליארדי שקלים. את צורכי צה"ל הוא כנראה גם לא משרת, כי הוא אינו מאפשר לו להתמודד על כוח אדם איכותי ומבוקש, וניתן למצוא חלופות שכר ופנסיה ראויות יותר.

גם את צורכי איש הקבע הוא לא משרת, כי מרביתם יכולים להסתדר היטב עם מענק פרישה נאה, והצעירים שבהם בוודאי מעדיפים שכר גבוה ביד עכשיו מפנסיה מובטחת בעוד 20 שנה. מודל פנסיית הגישור משרת רק את הצרכים של אנשי הקבע הקרביים — ולכן חשוב לשמור עליו בעבורם.

הבעיה היא שהסכם פנסיית הגישור נחתם ב–2015, עם מעורבות של כל מקבלי ההחלטות במשרדי האוצר והביטחון, ועם שמם של שני השרים — כחלון ויעלון — המתנוסס עליו. לבטל אותו, בתום ארבע שנים, זאת פדיחה לא קטנה, אבל כנראה שזה עדיף על פני הפדיחה של להמשיך עם הסכם פנסיה שעולה מאות מיליארדי שקלים ושאינו משיג את מטרותיו.

תגובת דובר צה"ל: "צה״ל מוכרח להשאיר את האיכותיים ביותר בשירות, ובפרט לאור התחרות מול השוק הפרטי, כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו. צה״ל מקפיד על קיום ההסכמים עם משרד האוצר, וכך יעשה גם בעתיד. תנאי ההעסקה של אנשי הקבע נפגעו בשנים האחרונות בעקבות שורה של החלטות, והדבר מחייב טיפול ותיקון".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ