רוב הישראלים לא משרתים בצבא - אבל זה משתלם

האם אם זה הזמן לביטול חובת הגיוס? מחקרים מראים כי צבא מקצועי יעיל יותר ועשוי לחסוך 50 מיליארד שקל בשנה, אך באוצר ובצה"ל מתנגדים לו נחרצות ■ ייתכן שהדמוגרפיה לא תותיר להם ברירה

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חיול בבקו"ם
חיול בבקו"םצילום: דודו בכר

ב-2005 התפרסם דו"ח הוועדה לבחינת "סוגיית קיצור השירות בצה"ל", בראשות פרופ' אבי בן־בסט. הדו"ח עסק אמנם בקיצור שירות החובה, אבל בפועל הוא דן בשאלה גדולה ומהותית הרבה יותר: האם לא הגיע הזמן לבטל את הגיוס הכפוי לצה"ל, ולהפוך את צה"ל לצבא ככל הצבאות - צבא מקצועי, שאנשים בוחרים לשרת בו, ואינם מחויבים לכך?

הדיון על כך צריך לצאת מהמספרים שבן־בסט הביא לראשונה לגבי שיעור השירות בצה"ל. ב-2005 רק 77% מהגברים היהודים התגייסו לצבא - 23% כלל לא גויסו. מתוך אלה, 18% נשרו במהלך השירות, כך ששיעור הגברים שהשלימו שירות צבא מלא היה 58% בלבד. שיעור הנשים היהודיות שהתגייסו לצה"ל באותה שנה היה 59% בלבד - 41% מהן כלל לא שירתו. במקרה של הנשים שיעור הנשירה היה נמוך, 4%, כך ששיעור הנשים שהשלימו שירות צבאי מלא היה קרוב לזה של הגברים - 55%.

ביקשנו השבוע מדובר צה"ל את הנתונים המעודכנים ל-2019. התמורות בשיעור המשרתים ב-14 השנים שחלפו, מתברר, היו מהותיות. כיום רק 69% מהגברים היהודים מתגייסים לצה"ל - שיעור הלא מתגייסים, כלומר, קפץ מ-23% ל-31% בתוך עשור וחצי. שיעורי הנשירה, לעומת זאת, התמתנו והם כיום 11% בלבד. בקרב הנשים התנודות היו קטנות יותר- שיעור הלא מתגייסות עלה מ-41% ל-44%, כלומר רק 56% מהנשים היהודיות מתגייסות מלכתחילה לצה"ל, ושיעור הנשירה עלה מ-4% ל-7%.

מהו ההסבר לשינויים בשיעורי הגיוס בקרב יהודים בלבד? ניתן להניח שמרבית ההסבר נעוץ בגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית, שאינה מתגייסת לצה"ל, ושהמאבק סביב חוסר ההצלחה לגייס אותה - המאבק בעניין חוק הגיוס - הוא הסיבה שבעטיה ישראל נגררת למערכת בחירות שנייה בתוך חמישה חודשים.

עם ממוצע של שבעה ילדים לאשה, החרדים הם האוכלוסייה הצומחת בישראל, ועל פי תחזיות הלמ"ס הם אמורים להשליש את הנתח שלהם באוכלוסייה מכ-11% באמצע העשור הנוכחי לכ-32% עד 2060. הגידול במספר הגברים החרדים, שאינם מתגייסים, פוגע בשיעור הגברים היהודים המתגייסים לצה"ל.

הגיוס צה"ל באוכלוסייה היהודית

ומה בנוגע לנשים? שיעור הגידול של הנשים החרדיות זהה לזה של הגברים החרדים, ולכן ניתן היה לצפות לירידה מקבילה בשיעור הנשים המתגייסות לצה"ל בין 2005 ל-2019. העובדה שזה לא קרה, ושיעור הגיוס של נשים קטן באופן מתון בלבד, מעידה כנראה על התפתחות חיובית בנטייה של נשים להתגייס לצבא - אולי יותר נשים דתיות־לאומיות מוותרות על השירות הלאומי ובוחרות להתגייס לצבא, והדבר מפצה על הנתח הגדל של נשים חרדיות?

מסרבים להתמודד

הנתונים מלמדים כי האתוס של "צבא העם" בישראל נשען על כרעי תרנגולת. כבר כיום בקרב היהודים קרוב למחצית מהנשים ושליש מהגברים אינם מתגייסים לצבא, והדמוגרפיה החרדית בוודאי שפועלת לשחיקה מתמשכת של הנתונים הללו. על כך צריך כמובן להוסיף את נתח האוכלוסייה שאיש אינו סופר - הערבים. אם מצרפים אותם למשוואה הרי שרק 40% מהגברים הישראלים ו-33% מהנשים הישראליות משרתים בצבא. האם צה"ל יכול עדיין להיקרא "צבא העם"?

אף שהשאלה הרגישה הזו התפוצצה לנו השנה בפרצוף, עם שני סבבי הבחירות בזה אחר זה, הציבור הישראלי מסרב עד כה להישיר מבט לנתונים ולדון בה בכובד ראש.

אבל הצבא והממשלה כבר נמצאים עמוק בתוך הדיון. ועדת בן־בסט הקדישה בפועל חלק גדול מהדו"ח שלה לשאלה אם הגיע הזמן להצטרף למרבית הצבאות בעולם, לבטל את גיוס החובה ולהפוך לצבא מקצועי על בסיס של בחירה בלבד.

גיוס ישיבות הסדר
גיוס ישיבות הסדרצילום: איגוד ישיבות ההסדר

מרבית המדינות המפותחות קיבלו ב-40 השנים האחרונות את הבחירה הזו בדיוק, וביטלו את גיוס החובה. לא רק, אלא שכולן עשו זאת כשהן מגובות בניתוחים כלכליים המראים כי צבא מקצועי קטן, מיומן ומצויד היטב הוא הרבה יותר יעיל וחסכוני מגיוס חובה כללי.

העבודות הכלכליות המפורסמות ביותר נעשו בארה"ב בסוף שנות ה-60, כבחינה של הגיוס הכללי של מלחמת וייטנאם, בין השאר משום שמי שעמד מאחוריהן היה אחד משני הכלכלנים הגדולים של המאה ה-20 - מילטון פרידמן. פרידמן טען בתוקף שצבא מקצועי, שהמשרתים בו עושים זאת מבחירה ולא מכפייה, הוא צבא שימצה את הפוטנציאל של ההון האנושי בצורה טובה בהרבה. ניתוחים כלכליים קבעו כי פרידמן צודק, וצבא מקצועי יכול להניב את אותן תפוקות צבאיות ב-30% פחות כוח האדם.

למרות זאת, גם ועדת בן־בסט וגם בחינה מחודשת שנערכה לפני חמש שנים בידי פרופ' אשר טישלר, נשיא המכללה למינהל, ותא"ל (מיל') אשר חדד, לשעבר היועץ הכספי של הרמטכ"ל, הגיעו למסקנה כי גישתו של פרידמן חשב בנוגע לצבא ארה"ב אינה נכונה לצה"ל. הכלכלנים בישראל, בשונה מהכלכלנים בארה"ב ובאירופה, ממשיכים לצדד בקיומו של גיוס חובה ככלי האפקטיבי והיעיל ביותר להשיג את מטרותיה הכלכליות והצבאיות של המדינה.

הסיבה העיקרית להבדלים היא עוצמת האיום. מרבית המדינות החופשיות מתמודדות עם איומים צבאיים מוגבלים, כמו טרור, שעמם צבא מקצועי, קטן ויעיל יכול להתמודד היטב. אין כמעט אף מדינה חופשית שמתמודדת עם האיום של מלחמה כוללת, כמו ישראל. מאחר שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד באף מלחמה, כדי להבטיח שהיא תמיד תוכל לנצח יהיה עליה להחליף את גיוס החובה בצבא מקצועי אדיר ממדים. צבא כזה, שכולו ממומן בשכר מלא, הוא הרבה יותר יקר מהפתרון שישראל מפעילה כיום - צבא חובה וצבא קבע קטנים יחסית, וצבא מילואים גדול שיכול להיקרא לשירות רק בעת הצורך.

מודל האקורדיון של צבא העם - צבא ליבה קטן יחסית, שיכול להתרחב מאוד בשעת חירום בזכות המילואים - הוא המודל הזול יותר עבור מדינה שחייבת להישאר מוכנה בכל העת למלחמה כוללת.

גם אם מביאים בחשבון כי גיוס חובה הוא מס כללי, מס גולגולת, המוטל על כל האוכלוסייה (תשלום המס נעשה בזמן עבודה, במקום בכסף ישיר), וכי משרד האוצר אומד את עלותו העודפת של המס הזה על המשק באובדן תוצר של 5% לפחות - כלומר אובדן הכנסה של 50 מיליארד שקל בשנה בנוסף ל-60 מיליארד שקל של תקציב הבטחון השוטף - עדיין הכלכלנים מעריכים כי זו עלות נמוכה מהעלות של החזקת צבא מקצועי ענק, המוכן בכל העת למלחמה כוללת.

סיבה חשובה נוספת לכך שהכלכלנים מצדדים במודל צבא העם הנוכחי של ישראל הוא איכות ההון האנושי. המעבר מצבא חובה לצבא מבחירה מביא לפגיעה ניכרת באיכות האנשים הבוחרים בצבא כמקצוע לחיים. תא"ל (מיל) אשר חדד מספר כיצד בעשור שלאחר הפסקת גיוס החובה, ומעבר לצבא מקצועי, האמריקאים כמעט חזרו בהם בגלל האיכות הירודה של החיילים. רק לאחר שהעלו מאוד את רמות השכר המשולמות בצבא - ולשם כך הם הוציאו את הסמכות לקביעת שכר החיילים מידי משרד האוצר - האמריקנים הצליחו לייצב את הצבא, וגם זאת ברמת הון אנושי נמוכה מזו של צבא חובה.

רק שלא צריך ללכת רחוק עד לארה"ב, חדד מצביע על קיומה של הידרדרות איכות דומה בישראל. "איכות צבא החובה שלנו גבוהה מאיכות צבא הקבע", הוא אומר - משפט בהחלט טעון למי ששרת בצה"ל עד דרגת תת אלוף.

מתגייסים חדשים
מתגייסים חדשיםצילום: תומר אפלבאום

צבא מקצועי נתפש כצבא מנוסה, מיומן ומצויד טוב יותר מצבא חובה, ועדיין איכות ההון האנושי בו ירודה משמעותית מזו של צבא המבוסס על פוטנציאל הגיוס של האוכלוסייה כולה. כך, מפקד של אחת מזרועות הטכנולוגיות המתקדמות של צה"ל סיפר באחרונה להורי החיילים כיצד מדי פעם יוצא לחיילי החובה שלו להגיע לדיונים מקצועיים עם נציגים של צבא ארה"ב. "יושב שם סמל או סג"מ צעיר מהצד שלנו, ומהצד האמריקאי תמיד יושבים אנשי טכנולוגיה בתואר דוקטור, ובסוף הסג"מ שלנו מלמד את הקצינים האמריקאים מה עושים. זה בגלל שיש לי את הזכות לבחור בצעירים המוכשרים ביותר בחברה הישראלית", הסביר להורים הגאים.

המפקד הזה צודק, אבל גם הוא טומן את ראשו בחול, כי עם ההידרדרות הנמשכת של שיעורי הגיוס כלל לא ברור שמודל צבא העם, גם אם נאמין שהוא המודל העדיף, יכול להחזיק מעמד. המשבר סביב חוק הגיוס הוא רק המחשה ראשונית לכך.

מחר: המאבק על קיצור שירות החובה ייפתח מיד אחרי הבחירות

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker