יקר ולא יוקרתי: גם אתם משלמים מאות שקלים בחודש לביטוח בריאות פרטי? שימו לב לנתונים האלה - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יקר ולא יוקרתי: גם אתם משלמים מאות שקלים בחודש לביטוח בריאות פרטי? שימו לב לנתונים האלה

הטענה שהביטוח הפרטי עדיף על הביטוח המשלים של קופות החולים, מאחר שיותר רופאים בכירים עובדים רק עבור חברות הביטוח, פשוט אינה נכונה ■ יש פי שניים רופאים בכירים שעובדים עבור הביטוח המשלים, ו–4% בלבד מהרופאים עובדים רק עבור חברות הביטוח

45תגובות
רופאים
תומר אפלבאום

כמעט 4 מיליארד שקל הוציא הציבור ב–2018 מכיסו לרכישת ביטוח בריאות פרטי מחברות ביטוח. מתוך הסכום, 80% כיסו את המחיר הגבוה להחריד של פרק הניתוחים בפוליסה, שמאפשר בחירה של מנתח ורופא מייעץ - ועל הנתח הזה מתבססת הרפואה הפרטית בישראל.

הרוב המוחלט של רוכשי הביטוח משוכנעים בצידוק הרציונלי של הרכישה: הם הבטיחו לעצמם זכות לייעוץ פרטי ולבחירת מנתח לכל ימי חייהם. הם לא יתנו לאיזה מתמחה עלום שם לנתח אותם, חס וחלילה. אלא שככל שחולף הזמן, מצטברות העדויות לכך שמדובר ברכישה לא רציונלית. למעשה, כל שקל שמוצא על פרק הניתוחים בביטוח הבריאות הפרטי הוא כנראה שקל מבוזבז. ציבור רציונלי היה מסתפק ברכישת שני הפרקים האחרים בפוליסת ביטוח הבריאות הפרטי - המכסים השתלות בחו"ל ותרופות שמחוץ לסל, בתמורה ל–20% בלבד מהפרמיה.

מלכתחילה, את השירות שמבטיח פרק הניתוחים ניתן לקבל גם בביטוח המשלים של קופות החולים, שהוא זול בהרבה. לא ברור מדוע ציבור המבוטחים מעדיף את הביטוח הפרטי (היקר) על פני הביטוח המשלים (הזול), ובוודאי שקשה להבין את מי שמחזיק בשני הביטוחים. התשובה המקובלת של חברות הביטוח ושל סוכני הביטוח היא שהביטוח הפרטי יוקרתי ואיכותי יותר - אבל התשובה הזו אינה מחזיקה מים.

רופאי העילית

עדות לכך ניתנה אתמול בעבודת מחקר שפירסמו הכלכלנים בן נאים ובלינסקי מאגף הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, בנוגע לשכר הרופאים. מטרת המחקר היתה לבדוק אם המאבק שהמדינה הכריזה על הרפואה הפרטית קוצר פירות, והמסקנה היתה שכן: המדינה מצליחה לבלום את הנהירה לרפואה הפרטית, ובעיקר מצליחה לרסן את השכר הנאה של הרופאים ברפואה הפרטית.

המחקר נגע למהלך שבוצע ב–2016, אז אסרה המדינה על משא ומתן פרטי בין מנותח למנתח לגבי מחיר הניתוח הפרטי. המדינה הבינה שבמשא ומתן כזה ידם של המנתחים תמיד על העליונה, והם מצליחים לחלץ מהמנותחים הפוטנציאלים שלהם תעריפי ניתוח מנופחים להחריד. הקביעה היתה שהתשלום - הן עבור ניתוח שנעשה במסגרת ביטוח בריאות פרטי של חברת ביטוח; או במסגרת ביטוח משלים של קופת החולים, ייעשה בהתאם לתעריף שנקבע מראש בין חברת הביטוח או קופות החולים לבין המנתח - להלן רפורמת הסדר־החזר.

כעת הניתוח של שכר המנתחים מעיד על בלימה חדה בשכרם ב–2017, השנה הראשונה שבה רפורמת הסדר־החזר יושמה במלואה. שכרם של רופאים שניתחו עבור הביטוחים המשלימים בקופות החולים עלה באותה שנה רק ב–2.5% (לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 7% בחמש השנים שקדמו), ושכרם של הרופאים שניתחו עבור הביטוחים של חברות הביטוח ירד ב–0.3% (לעומת עלייה שנתית ממוצעת של 6.7% בחמש השנים שקדמו).

רק 39 אגורות תועלת על כל שקל

אין ספק, חגיגת השכר של הרופאים בניתוחים הפרטיים נבלמה. אין ספק גם שהבלימה היתה חדה במיוחד בקרב הרופאים שקיבלו את התשלום עבור הניתוח מחברות הביטוח, ולא מהביטוחים המשלימים. מדוע דווקא עליית השכר שלהם צנחה ככה? בהקשר הזה יש כמה השערות.

האחת היא שחברות הביטוח חתכו את שכר הרופאים שלהן במסגרת רפורמת ההסדר־החזר הרבה יותר מכפי שעשו זאת הביטוחים המשלימים, כנראה משום שמלכתחילה הן שילמו למנתחים הרבה יותר. השנייה היא שחברות הביטוח לוחצות על הרופאים להפסיק לנתח דרכן, ולכן היתה הסטה גדולה של ניתוחים מהביטוחים הפרטיים אל הביטוחים המשלימים.

התרחשות של הסטה כזו מתקבלת על הדעת, משום שקיימת חפיפה עצומה בין הרופאים שעובדים עבור חברות הביטוח לבין אלה שעובדים עבור הביטוחים המשלימים; חפיפה שהיא חד־צדדית לטובת הביטוחים המשלימים. כלומר - כמעט כל הרופאים שמנתחים באופן פרטי עובדים עבור הביטוח המשלים. אי־אפשר לבסס קריירה כמנתח פרטי מבלי לעבוד עבור הביטוחים המשלימים, ש–85% מהאוכלוסייה מבוטחת דרכם. לעומת זאת, רק חלק קטן מהרופאים עובדים עבור חברות הביטוח.

כמעט כל הרופאים שעובדים עבור חברות הביטוח עובדים גם עבור הביטוח המשלים, ולכן קל להם לבחור לבצע את הניתוח במימון המשלים ולא במימון הביטוח הפרטי. כאשר מגיע אליהם מנותח, והוא מחזיק גם בביטוח משלים וגם בביטוח פרטי, הם אומרים לו להפעיל את הביטוח המשלים דווקא. כך ההוצאה של חברות הביטוח על ניתוחים פרטיים - השכר שהן משלמות למנתחים - צנחה פלאים.

אם הסברה הזו נכונה, כדאיות רכישת הביטוח הפרטי מוטלת בספק. הרי בכל מקרה מספר הרופאים שמנתחים עבור הביטוח המשלים הוא פי שניים־שלושה מזה של רופאים שמנתחים עבור הביטוח הפרטי; ובכל מקרה הרופאים כנראה נוטים לבחור לבצע את הניתוח דרך הביטוח המשלים, אז אפשר כבר להישאר עם הביטוח המשלים לבדו. עלות הביטוח המשלים היא כשליש עד מחצית מזו של הביטוח הפרטי.

הדבר שמחזק מאוד את הסברה הזו הוא נתוני ה–Loss Ratio, שבוחנים כמה אגורות חוזרות אל המבוטח כשירות תביעות מתוך כל שקל שהוא משלם לחברת הביטוח. בביטוחים המשלימים הנתון הזה עולה כנראה על 90%, כלומר כמעט כל הכסף שהמבוטח משקיע חוזר אליו כשירותים רפואיים (קופות החולים גובות דמי ניהול מהכסף, אבל בשיעורים נמוכים בלבד). בביטוחים הפרטיים הנתון הוא 39% בלבד - על כל שקל פרמיה, 61 אגורות נשארות בכיסה של חברת הביטוח. זאת משום שיש הרבה פחות ניתוחים שמתבצעים דרך הביטוח הפרטי. זו היא עוד הוכחה לכך שהביטוח הפרטי מיותר לחלוטין.

הטענה העיקרית של חברות הביטוח, ושל מי שמניעים את הציבור הרחב לבזבז את כספו על ביטוח בריאות פרטי מיותר - סוכני הביטוח - היא שהביטוח הפרטי בכל זאת נחוץ כי יותר רופאים איכותיים, "הכוכבים", מוכנים לנתח עבור חברות הביטוח, ולא עבור הביטוח המשלים.

אלא שגם את הטענה הזאת מנתצת עבודת המחקר של הכלכלנית הראשית: בעוד בעשירון העליון של הרופאים מבחינת שכרם, בערך מחצית הרופאים שעובדים עבור הביטוח המשלים אינם עובדים עבור חברות הביטוח, הנתון ההפוך הוא 4% בלבד. כלומר, רק 4% מהרופאים בעשירון העליון, זה של הרופאים הכוכבים, עובדים באופן בלבדי עם חברות הביטוח. בקיצור, גם מבחינת היצע הרופאים הכוכבים אין כל סיבה להחזיק ביטוח פרטי בנוסף לביטוח המשלים.

חוסר ביטחון מופרך

הנתונים מראים שחוסר הביטחון של הציבור, שגורם לו להתכסות בביטוחים ולרכוש ביטוחים חופפים, אינו מוצדק. את האפשרות לבחור רופא מקבלים גם דרך הביטוח המשלים, משום שהרוב המוחלט של הרופאים עובדים עבור הביטוחים המשלימים בכל מקרה. רק מיעוט בטל של רופאים עובד עבור חברות הביטוח בלבד, ולשם כך פערי המחיר אינם מצדיקים את רכישתו של פרק הניתוחים בביטוח הפרטי (הדברים אינם תקפים לגבי שני הפרקים האחרים בביטוח הפרטי, פרקי ההשתלות והתרופות מחוץ לסל, שלרכישה שלהם דווקא יש הצדקה).

כדאי להזכיר כי ב–2018 המדינה ביצעה מהלך נוסף לצמצום הרפואה הפרטית, וכיום היא מאפשרת לבחור רופא מנתח גם באמצעות סל הבריאות הממלכתי - כך שהצידוק לרכישת פרק הניתוחים הפרטי והיקר להחריד פחת אפילו יותר.

הנתונים מעבודת המחקר של הכלכלנית הראשית מלמדים גם שמאמצי המדינה לרסן את הכנסות הרופאים מהרפואה הפרטית נושאים פרי. מתבקש להרחיב את המאמצים האלה, ולהכיל את רפורמת ההסדר־החזר גם על ייעוץ אצל רופא פרטי, ולא רק על ניתוחים פרטיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#