יבוא מטפלות פיליפיניות — פינוק ישראלי ואינטרסים של כסף גדול

המודל הישראלי של מטפל זר לכל קשיש יכול להתקיים רק אם יש היצע בלתי־מוגבל של מטפלים שמוכנים לעבוד בתנאי ניצול ■ במרבית המדינות המתקדמות מסתדרים עם עובדי סיעוד מקומיים, ורוב הקשישים אינם נמצאים בהשגחה מסביב לשעון ■ הגיע הזמן שישראל תצטרף לעולם הנאור

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

מדינת ישראל מייבאת מדי שנה כ–8,000 עובדות סיעוד זרות, חלק ניכר מהן פיליפיניות. הן מגיעות לתקופה קצובה של חמש שנים, כדי למנוע מהן להשתקע בישראל ולתבוע זכויות כמהגרות. ואולם משך השהות הממוצעת של פיליפיניות בישראל הוא כנראה יותר משמונה שנים: 40% מהן נשארות בישראל יותר משש שנים, 21% נשארות בישראל יותר מעשר שנים. זאת, בזכות הנוהל שמאפשר לעובדות פיליפיניות להגיש בקשה להארכת שהות ליותר מחמש שנים. מדי שנה, 3,000–4,500 עובדות מקבלות אישור להארכת שהותן בישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ