לא רק בגלל הצבא: השנים האבודות של צעירי ישראל

צעירי ישראל מגיעים לאקדמיה באיחור של ארבע שנים לפחות אחרי העולם, ולא רק בגלל השירות הצבאי ■ הבעיה הקשה יותר למשק היא גיל הפטור של החרדים — הם מאבדים שש שנים קריטיות מחייהם, ולכן מסיימים תואר ראשון רק בגיל 31

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בישראל לא ממהרים להתבגר, זאת עובדה. נתונים שפירסמה בשבועות האחרונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועובדו בידי גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מוכיחים זאת: בארץ לאף אחד לא בוער להחליט "מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול". במונחים פרקטיים — כאן אף אחד לא ממהר להתחיל ללמוד לתואר ראשון.

בעוד שבעולם לנוער אין ברירה, והוא זורם אוטומטית מהתיכון אל לימודי הקולג' בגיל 18 — אגב, ככל הנראה מדובר בגיל מוקדם מדי, דבר שמביא לכך שלעתים קרובות ארבע שנות הקולג' משמשות רק לרכישת השכלה כללית ולהתלבטות לקראת בחירת התואר השני המקצועי — בישראל זהו גיל שבו עדיין נסמכים על שולחנה של אמא. עבור מרבית הנוער החילוני זהו המצב בכל מקרה: לפניהם שנתיים (נשים) עד שלוש שנים (גברים, לפני הקיצור האחרון של שירות הגברים לשנתיים ושמונה חודשים) של שירות צבאי, ולכן אין מה להתלבט כלל בבחירת תואר ראשון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker