חילונים, תפסיקו להיות תבוסתנים

הרוב החילוני טועה פעמיים: פעם אחת כשהוא מתעקש על גיוס חרדים במקום על לימודי ליבה במוסדות חינוך שהמדינה מממנת, ופעם שנייה כשהוא חושב שכוח יענה על הכל ■ ובעצם יש טעות שלישית של החילונים, קשה עוד יותר: הייאוש והרצון לברוח מכאן

מירב ארלוזורוב

"הטמטום ההיסטורי: מי בכלל צריך חוק גיוס", זו היתה הכותרת שלנו כאן בשבוע שעבר, והיא הקפיצה את קוראינו מעורם. חילונים גאים, שמשרתים בצבא, עובדים ומשלמים מסים זעמו על הקריאה שלנו לפטור את החרדים מגיוס, ולהתמקד בשילובם בשוק העבודה.

"יש חוק גיוס שאומר שכל צעיר וצעירה שמגיעים לגיל 18 מתגייס לצבא", כתב לנו קורא זועם אחד, "למה אני והבנים שלי שירתנו את המדינה — ואם לא היינו מסכימים לעשות זאת היינו עומדים למשפט ונכלאים? למה הורים חילונים צריכים במשך שלוש שנים לעבור לילות לבנים בידיעה שהבן שלהם יכול להיהרג כל רגע והורים חרדים יהיו פטורים מהדאגה הזאת? למה אמא של ילד חילוני צריכה ללכת לבקר את בנה בבית הקברות ואמא חרדית פטורה מכך? אני מכיר את הביטוי שתלמידי ישיבה נהרגים באוהלה של תורה, הם נהרגים באוהלה של תורה כל יום — אבל גם קמים כל בוקר לעוד יום, חייל שנהרג לא קם כל בוקר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker