"שיחת טלפון אחת, וביבי מתקפל": הישראלים שישלמו את מחיר דיל המאה של טראמפ - חדשות - דה מרקר TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שיחת טלפון אחת, וביבי מתקפל": הישראלים שישלמו את מחיר דיל המאה של טראמפ

בזכות לחץ אמריקאי כבד, ישראל תסכים לוויתורים מפליגים במכס על יבוא חקלאי מארה"ב — לאחר שנים של כניעה לקרטלים המקומיים ■ הנפגעים: חקלאים, יקבים, מחלבות ויצרני מזון כמו אסם ועלית

239תגובות
טראמפ ונתניהו במארס השנה
CARLOS BARRIA/רויטרס

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד להציג בקרוב את החלק הכלכלי של "דיל המאה" - הניסיון הנועז שלו להגיע לעסקת שלום במזרח התיכון. פרטי הדיל עדיין חסויים, אבל החשבון עליו מוגש בימים אלה לישראל. לפי הערכות, הסכם הסחר החקלאי בין ישראל לארה"ב יעבור שינויים מפליגים, דבר שיגבה מחיר כבד ממגדלי פירות, מכל מי שעוסק במשק החלב - רפתנים ומחלבות - וכן מיצרני המזון, בהם היקבים הישראליים.

בישראל מנהלים קרב מאסף על גובה המחיר שהחקלאים הישראלים (בעיקר מגדלי תפוחים, אגסים ושקדים) ויצרני המזון המקומיים (בין השאר עלית, אסם והיקבים המקומיים) יצטרכו לשלם. אם הקרב הזה יסתיים במפלה, הרי תוצאות מרחיקות לכת - כמו קריסת מדיניות התכנון במשק החלב והצפת ישראל בגבינות, יין ותפוצ'יפס אמריקאיים זולים - הן בהחלט סבירות. אף אחד בממשלה לא מקל ראש בגודל האירוע הכלכלי הזה.

במידה רבה, זה היה צפוי. מאז נחתם הסכם הסחר החקלאי בין ישראל לארה"ב ב-1985, ישראל, בפועל, מפרה אותו. מליצי היושר של ישראל טוענים כי ההפרה אינה מכוונת, ונובעת מהאבולוציה של מדיניות ההגנה על החקלאות.

בארה"ב נהגו בעבר להגן על החקלאות המקומית באמצעות מכסי מגן, וכמו כל המדינות המתוקנות, ביטלו עם השנים את המכסים ועברו למדיניות של מתן סובסידיה ישירה לחקלאי. לעומתה, ישראל נשארה תקועה עם אותה מדיניות מאז קום המדינה, וממשיכה להגן על החקלאות שלה באמצעים מיושנים כמו מכסי מגן ותכנון (קרטל בחוק של משק החלב ומשק הביצים).

כך היצוא החקלאי של ישראל לארה"ב (יש מעט מאוד כזה) פטור ממכס, ואילו היבוא החקלאי מארה"ב לישראל חסום באלפי שורות מכס (לכן כמעט ואין יבוא חקלאי כזה). בכך, אגב, הסכם החקלאות הוא חריג, משום שבשאר התחומים שורר הסכם סחר חופשי, עם יצוא ויבוא פטורים ממכס.

חומת מכס חקלאית

מאז 1985, ובעיקר מאז 2008, כשהסכם הסחר פג והיה צריך לדון על הסכם חדש, דורשים האמריקאים בעדינות לשנות את ההסכם - שיהיה קצת יותר מאוזן. ישראל, שלא בעדינות, מנפנפת אותם. עד כה, מפאת היחסים הקרובים בין שתי המדינות, האמריקאים בלעו את הצפרדע, ושתקו. לא עוד. בבית הלבן יש נשיא חדש, שאחד הדגלים שלו הוא שארה"ב תחדל להיות הפראייר של העולם. "סחר ייענה בסחר", מצהיר טראמפ, ודורש הדדיות סחר מסין - וגם מישראל.

התוצאה היא רשימת דרישות אגרסיבית שהאמריקאים הגישו לישראל, ומי שמעורים בפרטי המשא ומתן - משרד הכלכלה דן על הסכמי סחר, בייעוץ מקצועי של משרדי המשפטים והחקלאות - טוענים שאת חלקן השוק הישראלי פשוט אינו מסוגל להכיל. בפועל, האמריקאים דורשים לבטל את כל המכסים ואת כל המכסות על מוצרי חקלאות, ואם הדרישה תיענה, הרי ענפי חקלאות שלמים בישראל עלולים להימחק, וגם ענפים של מזון מעובד יחטפו מכה אנושה.

את הליידי הוורודה מגדלים בכל העולם

איש אינו חושש מיצוא של ירקות אמריקאיים. גידולים אלה לא מחזיקים מעמד במרחק הגדול בין ארה"ב לישראל, ובכל מקרה, בירקות ישראל תחרותית מאוד. הבעיה היא בכמה גידולי פירות, שאורך חיי המדף שלהם ארוך יחסית ושהאמריקאים הרבה יותר תחרותיים מישראל בהם. שלושת הענפים הרגישים ביותר הם תפוחים, אגסים ושקדים.

התפוח המוביל בשוק הישראלי, פינק ליידי, מגודל בכל העולם, והתחרות עליו בישראל מועטה בלבד: המחיר לק"ג תקוע מרבית השנה סביב 15-10 שקל. עם כושר הגידול האדיר שלהם, את המחיר הזה האמריקאים יכולים למוטט בן רגע. בכלל, האמריקאים יכולים להציף את השוק הישראלי גם בתירס, שהוא איכותי בהרבה מהתירס הישראלי, אבל מאחר שענף התירס המקומי הוא קטן יחסית, הדאגה בישראל בהקשר זה היא פחותה.

מדף של בקבוקי יין
אי־פי

לצד כמה ענפי פירות, חלק גדול מהדאגה נסוב על מוצרים שניתן לייבאם בקלות - מזון מעובד. עיקר החשש נוגע לגבינות (תארו לעצמכם איך ייראה מדף הגבינות כשיוצף בצ'דר אמריקאית טובה וזולה), ליין ולתוצרת מעובדת כמו ירקות קפואים ותפוצ'יפס. עד היום נהנית ישראל רק מיבוא של חטיף הפרינגלס, שמיוצר מקמח תפוחי אדמה ולא מהגידול הטרי, ולכן פטור ממכס; ייצור התפוצ'יפס המקומי היה מוגן באמצעות המכס על תפוחי אדמה. לא עוד.

בפועל, המשא ומתן עם ארה"ב מתנהל על 40 ענפים שהאמריקאים מתעניינים בהם במיוחד, בהם אותם ענפים רגישים שהוזכרו כאן. ככל הידוע, האמריקאים רמזו כי יהיו מוכנים לגלות גמישות - לוותר אולי על חלק מהענפים, ובוודאי לפרוש את הסרת המכסים והגדלת המכסות על פני כמה שנים.

אבל גם כך הרשימה האמריקאית היא לאין ערוך נוקשה יותר, רחבה יותר ונחרצת יותר מבכל תקופה אחרת. הרוח הגבית שנושבת מהמדיניות הבלתי־מתפשרת של טראמפ מורגשת היטב, כנראה גם בעיתוי של הצגת "דיל המאה". "כולנו מבינים שטלפון אחד של סגן הנשיא מייק פנס, לביבי, ואין לו ברירה אלא להתקפל", אומרים מקורות בממשלה המצויים במשא ומתן עם האמריקאים, "לכן אנחנו מכינים הצעת פשרה מראש".

תיאורטית, ישראל יכולה לשלוח את האמריקאים לעזאזל. מעשית, לאור הנחישות שמפגינים האמריקאים, זה בלתי־אפשרי. אם תיפתח מלחמת סחר, ארה"ב עלולה להגיב בסנקציות של מכסי עונשין: לא על חקלאות - אלא על יצוא היי־טק ישראלי לארה"ב. בכך ישראל לא תוכל לעמוד. בפועל, התרחיש של סנקציות אמריקאיות על ישראל הוא בלתי־סביר - הטלפון של פנס לנתניהו ייתר את הצורך בכך, ראש הממשלה פשוט צפוי להתקפל הרבה קודם.

משרדי הממשלה המנהלים מגעים עם האמריקאים, ובעיקר משרד החקלאות, נערכים בימים אלה עם הצעות פשרה. בפועל, משרד החקלאות בודק אילו ענפים צפויים להיפגע יותר מפתיחת סחר חופשי עם האמריקאים, וינסה להתחנן על נפשנו שבענפים אלה האמריקאים יסכימו להקל בדרישות.

גבינות
אנטולי מיכאלו

אחד הענפים הרגישים ביותר הוא ענף החלב, הסגור כיום באמצעות קרטל (תכנון) - ולכן הרפת הישראלית היא אחת היקרות בעולם. חלב גולמי האמריקאים כמובן לא מתכננים לייצא לישראל, אבל גבינות אמריקאיות זולות הם בהחלט יכולים לייצא, בהיקפים עצומים ובמחירים שאינם ברי תחרות.

נזכיר שבהסכם החלב שהתגבש בין האוצר לרפתנים נקבעה הגדלה ניכרת של מכסות יבוא הגבינות לישראל, כך שענף החלב כבר נערך לחשיפה ליבוא מתחרה. ואולם הדרישות האמריקאיות יכולות לפרוץ את המכסות - ואולי אף לבטל כליל את המכסות על גבינות.

במקרה כזה, שבו ישראל תוצף בגבינות זולות, התכנון במשק החלב צפוי לקרוס - תנובה, שטראוס וטרה יתקשו להתחרות עם הגבינות האמריקאיות, ובלית ברירה ייאלצו להפר הסכמים עם הרפתנים ולהקטין את רכש החלב הגולמי שלהן. בכך טראמפ עשוי להיות הטריגר למה שצריך היה לקרות כבר לפני שנים: הפסקת התכנון הקרטליסטי של החלב בישראל.

החקלאים מאשימים את משרד החקלאות שהוא מפקיר אותם לחסדי האמריקאים, בעצם נכונותו להתפשר על הורדת מכסים והגדלת מכסות יבוא. אלא שגם יצרני המזון הגדולים - תנובה, שטראוס, טרה, אסם ועלית, וגם יצרני היין הישראליים - שחוסים מפני המכסים החקלאיים, צפויים לספוג מכה קשה משינוי הסכם הסחר.

מוצרי חלב בסופר
טומי כץ

צ'יפס או ביטחון

במשרדי הממשלה המעורבים במשא ומתן טוענים שהביקורת על משרד החקלאות אינה מוצדקת. למשרד אין כנראה ברירה אלא להציע הצעות פשרה מרחיקות לכת, כי אחרת האמריקאים ישתמשו במנוף שיש להם על נתניהו ויכפו על ישראל שינוי מפליג בהרבה.

בסוף, נתניהו יעדיף כנראה להקריב את התחרות בתפוצ'יפס, בתפוגן, בתפוחים ובגבינות - ולא לוותר על האינטרסים הביטחוניים. אפשר להבין אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#