לכחלון היה מזל, אבל השר הבא יצטרך להיות רע

התדמית של משה כחלון כפוליטיקאי בר מזל לא נסדקה בשנות כהונתו כשר אוצר ■ המצב הכלכלי המשופר איפשר לו להשקיע בתחום החברתי ולהריץ את תוכנית מחיר למשתכן היומרנית שלו - שעצרה את עליות מחירי הדירות ■ שר האוצר הבא כבר יידרש להיות האיש הרע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

משה כחלון נכנס ב–2015 לתפקיד שר האוצר בתדמית של פוליטיקאי בר מזל. גם כיום, כחלון עדיין יכול להחשיב עצמו בר מזל — כשר אוצר שהצליח לעבור יותר משלוש שנים וחצי בלי להתמודד עם משבר כלכלי.

להפך: המצב הכלכלי הטוב, שהמשיך להשתפר, איפשר לכחלון להשקיע בשורה של הישגים מהתחום החברתי, שבהם הוא עומד להתגאות במסע הבחירות — כמו העלאת שכר המינימום והרחבה של מס ההכנסה השלילי, הגדלת הקצבאות לנכים, הוזלת המים והנסיעה בתחבורה הציבורית, הרחבת הסיוע לניצולי השואה, וסיוע להורים באמצעות הגדלת הזיכוי במס והרחבת הסבסוד לצהרונים. בזכות העודפים הגדולים בהכנסות המדינה — שחלקם היו פירות הצמיחה, ואחרים היו מעשה ידי פקידים — הצליח כחלון לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. לעתים נדרשו לכך גם תרגילים תקציביים שנהגו במשרד האוצר. את תוכנית מחיר למשתכן מימן כחלון באמצעות הנחות גדולות על קרקעות, שמחירן יורגש גם בעתיד; הוצאות גדולות כוסו באמצעים עוקפי תקציב אחרים — כמו משיכת כספים של קק"ל, שאינם עוברים דרך קופת המדינה; והמזל של כחלון לא אזל — ההוצאות גדלו, המסים לא הועלו, ובכל זאת החוב הציבורי הצטמק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker