פסיקת העליון היא מהמורה נוספת בדרך לפתיחת שוק האשראי לתחרות

פסיקת העליון בעניין מעמד שעבודים הנוצרים על נכסים שאינם ספציפיים כגון חשבונות בנק, חובות לקוחות והמחאות שניתנו על ידם - המשמשים בעיקר את תעשיית האשראי החוץ בנקאי - מחלישה עוד יותר את מעמד הנשייה של נותני אשראי חוץ בנקאי ■ כיצד מתמודדים איתה?

עופר ינקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שופטת העליון גילה כנפי-שטייניץ. ייצגה את דעת הרוב, ולפיה נפסק כי זכות החילוט של המדינה גוברת
שופטת העליון גילה כנפי-שטייניץ. ייצגה את דעת הרוב, ולפיה נפסק כי זכות החילוט של המדינה גוברתצילום: נעם ריבקין פנטון
עופר ינקוביץ

באחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה פסוקה בשאלת סיווגם ומעמדם של שעבודים הנוצרים על נכסים שאינם ספציפיים כגון חשבונות בנק, חובות לקוחות והמחאות שניתנו על ידם. שעבודים מסוג זה משמשים בעיקר את תעשיית האשראי החוץ בנקאי, שזוכה בשנים האחרונות לתנופה בשל מאמצי המחוקק לעודד את התחרות בתחום האשראי.

פסק הדין בעניינה של חברת האשראי החוץ בנקאי אס.אר. אקורד נדרש לסוגיה זו אגב הכרעה בשאלת עדיפותו של חילוט של נכסי חברה נאשמת בפלילים, שביצעה המדינה, על פני שעבודים שונים שיצרה החברה הנאשמת לטובת אס.אר. אקורד על חשבונות בנק ועל חובות לקוחות מסויימים, לרבות המחאות שמסרו לנאשמת.

על פי פסק הדין, בהתאם לדיני החילוט, זכות המדינה לחלט רכוש הקשור בביצוע עבירה נסוגה רק מפני זכותו הקניינית או מעין קניינית של צד שלישי, כאשר לשיטת בית המשפט העליון, שעבוד קבוע עונה על דרישה זו, ואילו שעבוד צף, אשר מתגבש רק במצבים מסויימים שנקבעו כמו חדלות פירעון של החייב, אינו עונה על דרישה זו קודם לגיבושו. לאור זאת, עלה הצורך להכריע אם השעבודים שנוצרו לטובת חברת אס.אר. אקורד - קבועים או צפים.

שופטת העליון רות רונן. ייצגה את דעת המיעוטצילום: אוהד צויגנברג

בית המשפט קבע כי הכינוי שבו בחרו הצדדים להשתמש בעת יצירת השעבוד אינו בעל משקל מכריע, ויש להידרש לבחינה מהותית של מאפייני השעבוד. לכן, הגם שבאגרות החוב צוין כי השעבודים קבועים, יש לבחון בחינה מהותית של השעבודים, בהתאם לשלושה מאפיינים עיקריים: הראשון – מסוימות הנכסים המשועבדים, קרי עד כמה מדובר בנכסים ספציפיים ומוגדרים לעומת אוסף נכסים שאינם בהכרח מוגדרים בפירוט; השני – אופי הנכסים המשועבדים, דהיינו, אם מדובר בנכסים קבועים וקיימים או במצבור נכסים שעשוי להשתנות מזמן לזמן בהיקפו ובשוויו והכולל ובתוכו גם נכסים עתידיים שטרם הגיעו לידי המשעבד; והשלישי – מידת השליטה של הנושה על הנכסים המשועבדים, כלומר, היקף ההגבלות שהוטלו על המשעבד ביחס לשימוש בנכסים המשועבדים והכפפתם לאמצעי פיקוח של הנושה להבטחת קיומן של מגבלות אלה. עוד ציין בית המשפט, כי הבחינה עשויה לכלול גם שיקולים נוספים בהתאם לנסיבות המקרה.

ביחס לשעבוד חשבונות הבנק נקבע פה אחד, כי בשים לב לכך שהשעבוד חל על זכויות, כספים ותשלומים, מכל מין וסוג שהוא, כפי שיהיו מעת לעת, שעה שהנאשמת לא הייתה מוגבלת בשימושים שעשתה בסכומים אלה ובהתאם אף לא נקבעו כל אמצעי פיקוח מטעם הנושה על השימוש בהם, הרי שמדובר בשעבוד צף.

אשר לשעבוד חובות של לקוחות ספציפיים, לרבות המחאות נחלקות דעות השופטים, דעת המיעוט מפי השופטת רות רונן סבורה, כי בשים לב לכך שמדובר בקבוצת לקוחות ספציפיים ומוגדרים הניתנים לזיהוי, רישום שעבוד נפרד ביחס לכל לקוח ושעה שהוטלו על הנאשמת מגבלות מסוימות על השימוש בהם, יש לקבוע שמדובר בשעבוד קבוע. מנגד, דעת הרוב של השופטים גילה כנפי-שטייניץ ויצחק עמית גורסת, כי לאור אופיים המשתנה של הזכויות המשועבדות (שכן חובותיהם כלפי החברה היו בלתי מוגדרים) ובהעדר מנגנונים המאפשרים לנושה פיקוח על השימוש שהנאשמת עושה בתקבולים ושליטה ממשית בהמחאות שנמסרו על ידי לקוחות אלה, המדובר בשעבודים צפים. לאור זאת נקבע בפסק הדין, כי זכות החילוט של המדינה גוברת.

שופט העליון יצחק עמית. הפסיקה מחלישה עוד יותר את מעמד הנשייה של נותני אשראי חוץ בנקאיצילום: אמיל סלמן

הגם שפסק דין זה עוסק בעיקרו בשאלת התחרות בין זכות החילוט של המדינה לבין זכותו של נושה המובטח בשעבוד צף, השלכותיו מרחיקות לכת הרבה מעבר לכך ולמעשה נוגסות נגיסה נוספת בבטוחות מסוג זה. פגיעה זו מצטרפת לפגיעה מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כללי, התשע"ח-2019 הקובע כי נושה מובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע מנכסי השעבוד הצף בסכום מוגבל שלא יעלה על 75% מתמורות המימוש, ויתרת התמורות משוריינת למעשה לטובת כלל נושי החייב, הגבלה שלא הייתה קיימת קודם לחקיקתו. אלה מצטרפים לנחיתות המובנית בשעבוד צף, לפיה חובות החייב כלפי הנושים המובטחים בשעבוד צף נדחים מפני חובות בדין קדימה, כגון חוב שכר עבודה, חובות מס ותשלומי חובה שונים.

פסיקה זו מחלישה עוד יותר את מעמד הנשייה של נותני אשראי חוץ בנקאי, הנסמכים כדבר שבשגרה על שעבודים מסוג זה של חשבונות בנק, חשבונות לקוחות והמחאות, מעמד נשייה מוחלש ביחס למערכת הבנקאית, הנהנית מזכויות עכבון וקיזוז, אשר על פי דיני חדלות הפירעון עדיפות הן על זכות החילוט והן על זכויות נושים אחרים.

על מנת להימנע מתוצאה קשה זו, על הנושה להגדיר הגדרה מפורטת ככל הניתן של הנכסים המשועבדים תוך הטלת מגבלות על הלווים בשימוש בהם לצד כינון מנגנוני פיקוח ובקרה אפקטיביים על יישומן.

הכותב הוא עו"ד שותף וראש מחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד וקסלר ברגמן ושות'

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?