מי שממהר לפסול השקעות ESG שוכח שיעור אחד חשוב

השקעות באסטרטגיית ESG אמנם עדיין לא מושלמות, אבל לפני שזורקים את התינוק עם המים כדאי לראות גם את הצדדים החיוביים ולזכור שהתנהלות של חברה בתחומי הממשל התאגידי, הקשרים החברתיים וההשפעה על הסביבה מרמזת על סיכויי ההצלחה שלה

אלה אלקלעי
אלה אלקלעי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ארובת מפעל בסין. עדיין לא השכלנו לייצר דשנים, חשמל, או רהיטים בלי לזהם
ארובת מפעל בסין. עדיין לא השכלנו לייצר דשנים, חשמל, או רהיטים בלי לזהםצילום: Jason Lee/רויטרס
אלה אלקלעי
אלה אלקלעי

נראה שהבון-טון החדש הוא להסביר לציבור למה לא להשקיע באסטרטגיית ESG (סביבה, חברה וממשל). דווקא כשהעדויות בשוק ליעילות האסטרטגיה מצטברות גיא רולניק סיים את מאמרו האחרון בנושא בקריאה נרגשת – "האם תקום כאן מנהלת בכירה באחת מחברות הענק שאחראית על "תרומה לקהילה", ותסביר לישראלים מדוע המדדים והמדידה של כל הפרמטרים האלה הם מעורפלים ושנויים במחלוקת, ומדוע התועלת מחלק גדול מהפעילויות הוולונטריות האלה מפוקפקת?"

הביקורת על ESG חשובה ולפעמים אפילו מוצדקת אבל בסוף יש כשל לוגי בטענה שאומרת "אתם מקדמים סטנדרטים מוסריים שאתם לא עומדים בהם מספיק טוב, לכן כל התחום פסול ועדיף שלא תעשו בכלל". להשקעה שלוקחת בחשבון שיקולי ESG יש ערך מוסרי, ערך כלכלי, ובעיקר נטען שזו שיטה מאוד הגיונית לנהל חברות והשקעות. בשורה התחתונה אנחנו בדעה שהתועלת מהפעילויות הוולונטריות האלו גדולה מאוד.

ESG עדיין לא מושלם אבל כל מי שמכירה עשייה חברתית מקרוב יודעת שהשיעור הראשון בתחום הוא שלושת ה-T, כלומר Things Take Time. מי שמצפה שבטווח של עשר שנים חברות יעברו מניהול הרווח לרבעון הקרוב לניהול קיימות, דילג על שיעור שלושת ה-T. מי שלא מבין שעדיף שחברות ינהלו את הממשל התאגידי שלהן, את הקשרים החברתיים ואת ההשפעה על הסביבה כמו שהן מנהלות את הדו"חות הכספיים - לא יודע איך להבחין בין חברה המנוהלת היטב שיש לה סיכוי להצליח לאורך זמן רב, לבין חברה המנוהלת באופן אופורטוניסטי, שאולי אפשר לעשות עליה סיבוב השקעה, אבל בוודאי לא כדאי להשקיע בה לטווח בינוני וארוך.

אוטובוס מימן בסקוטלנד. רכיבי ESG מבטיחים גישה ארוכת טווח לרווחים על פני המיידיתצילום: בלומברג/Emily Macinnes

אני מניחה שנסכים שאין לחברות קיימות אם הן לא ממוקדות בשורת הרווח, רק שאנחנו נטען שהמיקוד צריך להיות ברווח לאורך זמן. אבל בעיה היא בחשיבה שהרווח לאורך זמן נגזר מהגדלת הרווח בכל רבעון. דוגמה שממחישה זאת היא השאלה אם עדיף לחברה להשקיע בפעילות עתידית או להגדיל את הרווחיות ברבעון או ברבעונים הקרובים. ניהול ה-E, ה-S וה-G המהווים חלק מהותי מפעילות העסק שמבטיח את הגישה ארוכת הטווח על פני המיידית.

הרבה מהטענות נגד התחום מגיעות מעולמות ה-E, הרכיב המתייחס להתנהלות הסביבתית של חברות עסקיות. עובדתית, מרבית החברות התעשייתיות מזהמות. לצערנו, עדיין לא השכלנו לייצר דשנים, חשמל, קוטג', רהיטים, תחבורה, בתים וכיוצא בזאת בלי לזהם.

השאלה הבסיסית שמנהלי השקעות המסתמכים על ESG שואלים את עצמם ואת החברות היא אם החברות פועלת להפחתת הזיהום והפגיעה וכיצד הן עושות את זה. ההנחה היא שככל שחברות מנוהלות טוב יותר, כך התהליכים הפנימיים הדוקים יותר וכתוצאה מכך ההסתברות לנזק סביבתי שתגרום החברה הזו נמוך מזה של חברות אחרות בתחום.

למשל, כיל מייצרת דשנים המאפשרים לחקלאים לגדל יותר תוצרת חקלאית יותר בזול. אין ספק שבתהליך יש נזק סביבתי לא מבוטל. מה עדיף - שכיל תפסיק לייצר דשנים ויהיו יותר אנשים רעבים או שכיל תשקיע מחשבה, זמן ומשאבים בייצור דשנים תוך מזעור הפגיעה בסביבה?

מפעל כיל כימיקלים בברזיל

בכובעכן כמשקיעות וכצרכניות אתן יכולות לבחור במי להשקיע וממי לרכוש רק אם יש לכן את המידע, קרי רק אם החברה מודדת ומדווחת על המאמצים שהיא משקיעה בתחום. עדיף שהיא תדווח או שעדיף שהיא ואנחנו נחכה עד שיצא תקן בינלאומי אחיד, מדויק, המקובל על כולן, ובמילים אחרות נישאר במקום ונחכה למשיח? נוסיף רק שאם מה שמעצבן אתכן הוא הרווח הגבוה של בעלי המניות מההפקה של משאבי הטבע של כולנו כנראה שמסלול ההשפעה האפקטיבי יותר הוא בקלפי.

מרכיב משמעותי אחר בטענות כנגד ESG נשען על היעדר ביקורת – "איש הישר בעיניו ידווח". ואכן, היות שדברים לוקחים זמן ואנשים הם אנשים, גם הפן הזה בעולם ה-ESG רחוק מלהיות מושלם. כמו שיש רמאים שהולכים לבית כנסת, יש רמאים שמריצים מניות, יש גם רמאים שמדווחים על ESG מומצא. נוסיף רק שבעולם ה-ESG היכולת שלנו לזהות את הרמאים הולכת ומשתפרת.

ההתפתחות של מכשירי השקעה ייעודיים כגון (Sustainable Linked Bonds) SLB מקדמת את מנגנוני הפיקוח והבקרה. SLB מאפשרים לחברות לגייס במחיר הון מופחת אם הן עומדות ביעדי קיימות מוגדרים מראש ומפוקחים, ומשתיתים קנס על חברות שלא עומדות ביעדים שנקבעו. השימוש במכשירים אלו הביא לזירוז פיתוח מערכות פיקוח ובקרה נרחבות. חברות ראיית החשבון הגדולות וחברות הדרוג המובילות נכנסו לנישה החדשה ומרוויחות יפה מהפיקוח והבקרה כך שיש אינטרסים כלכליים מובהקים להעמיק את הבדיקה והפיקוח ולחדד את התקנים המקובלים בתחום.

אז מי יוביל את השינוי? זו שאלה שנמצאת במרכז הדיון הכלכלי חברתי העומד בבסיס האסטרטגיה של השקעה אחראית. התשובה היא כולנו. התקדמות במטרות וביעדים העומדים בפני העולם מחייבים התגייסות קולקטיבית של כל אדם, חברה וממשלה. ארגון האומות המאוחדות הגדיר 17 יעדי קיימות, כל המדינות החברות חתמו על היעדים, אבל זה כמובן רחוק מלהיות מספיק. בשביל להפחית פליטות של גזי חממה, להגדיל את הנגישות למים, להפחית רעב, בורות, מלחמות, ואי שיוויון כולנו צריכים להיות מגיוסים כמצביעות ומצביעים בבחירות, כעובדים ועובדות בחברות, בשיקולים שלנו כמשקיעות או כצרכנים. גם כשכולנו נתגייס זה לא יקרה מחר, אבל לפחות נתקדם בכיוון הנכון ומידי פעם נצליח לעשות פריצת דרך באחד היעדים - אירוע שכנראה יהיה גלום בו רווח כלכלי לא מבוטל לשמחת כולנו.

דוגמה מצוינת היא מה שקרה ויקרה בתעשיית האנרגיה המתחדשת. מי שהשקיעה במהלך העשור האחרון בשתי החברות המובילות בתחום בארץ, אנלייט ואנרג'יקס, כנראה ראתה תשואה של יותר מ- 1,000%, גם אחרי הירידות שנגרמו מהמחסור בחומרי גלם ועליית המחירים בשנה וחצי האחרונות. העולם עדיין רחוק מאוד מלהסתמך רק על אנרגיה מתחדשת, אבל תחשבו על ממדי הבעיה אלמלא ההתפתחות הדרמטית שחלה בתעשייה הזו בעשור האחרון ובפוטנציאל שקיים כיום להמשך הפיתוח ושיפור נגישותו וקיימותו בזכות הרווחים וההשקעות שנעשו ונעשים בימים אלו.

בשורה התחתונה יש לכולנו אינטרס משותף לא לזרוק את התינוק עם המים, לאמץ ניהול המתייחס ל-ESG, שמבין את הקשר בין חברה לכלכלה ומשדרג את הפעילות בסבלנות, לאורך זמן ובעיקר בהתמדה.

הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות. אין לראות בנאמר ייעוץ השקעות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

דובי פרנסס בתוכנית "הכרישים". דמותו בתוכנית היא של משקיע מחושב ואנליטי

תמכור דובי, תמכור: אם פרנסס לא מאמין למנכ"לית - שייפרד מפאפאיה

רעות גדרון עטיה. "נבלתי בעבודה המשרדית"

"העבודה שלי כיום הכי רווחית. בהיי־טק הרווחתי יפה, אבל לא טעמתי מהזהב"