כמה זמן לקח לפניקס לקבל אחריות על נזילה בדירת המבוטחים?

בני זוג שרכשו ביטוח דירה מורחב מהפניקס רק רצו לגלות את מקור הדליפה בדירתם ולשים לו סוף ■ בבית המשפט הפניקס טענה כי מבוטחיה מרמים וקוממה את השופטת

חיים קליר
חיים קליר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שרברב מטעם החברה הודיע שדליפת המים אינה מכוסה משום שמקורה "בחדירת מי גשם"
שרברב מטעם החברה הודיע שדליפת המים אינה מכוסה משום שמקורה "בחדירת מי גשם"צילום: אוליבייה פיטוסי
חיים קליר
חיים קליר

בקירות דירתם של שולמית ומשה הופיעו כתמי רטיבות. הדירה הייתה מבוטחת שנים רבות בפוליסת ביטוח דירה בחברת הפניקס. בעת רכישת הפוליסה בני הזוג לא קפצו ידם ורכשו במיטב כספם גם הרחבה מיוחדת לסיכוני מים. הם לא העלו על דעתם כי כשיזדקקו להרחבה הם יגלו שהיא מחוררת ככברה. כך התגלה כי דליפות מים שמקורן מחוץ לדירה אינן מכוסות. עוד יגלו כי גם כאשר אין ספק שדליפות המים מכוסות בביטוח, הפניקס לא משלמת.

נחזור אל בני הזוג. הם פנו להפניקס וזו שלחה לדירתם שרברב מטעמה. השרברב הודיע למבוטחים שדליפת המים אינה מכוסה משום שמקורה "בחדירת מי גשם". המבוטחים האמינו בתמימותם כי הפניקס מעסיקה שרברבים מקצועיים והגונים - ואמונתם התגברה לאור העובדה שכתמי הרטיבות התגלו בעונת הגשמים.

חלפו חודשים, עונת החורף חלפה זה מכבר, אך כתמי הרטיבות המשיכו להחמיר. המבוטחים פנו שוב להפניקס. והנה מתברר כי גם בשיא חודשי הקיץ, כשאי אפשר להאשים את הגשם, יש בפי שרברבי הפניקס נימוק דחייה יצירתי: מקור הדליפה "בקילופי צבע ישנים". חלפו עוד כמה חודשים, כתמי הרטיבות הלכו והחמירו. הפעם שלחה הפניקס שני שרברבים בכירים.

צדקתם, הודיעה הפניקס למבוטחים, לאחר ביקור שרברביה הבכירים. לא גשם ולא קילופי צבע ישנים גרמו לכתמי הרטיבות. הפעם ועד הבית אשם. מקור הרטיבות בצנרת הרכוש המשותף. במאמר מוסגר ייאמר כי ההרחבה לסיכוני מים חלה גם כאשר מקור הרטיבות הוא ברכוש המשותף. אבל המבוטחים התמימים עדיין האמינו ללוֹקְשִׁים שהפניקס האכילה אותם. הם פנו לוועד הבית. זה הביא שרברב אשר קבע כי מקור הנזילה הוא בצנרת דירת המבוטחים.

גם פסיקת בית המשפט לפיצויים היא כסף קטן עבור תאגיד ביטוחצילום: Alex Staroseltsev / Shutterstock

בשלב זה גם המבוטחים וגם סוכן הביטוח שלהם איבדו אמון בפניקס. בהמלצת הסוכן, שכרו המבוטחים את שירותיו של שרברב פרטי. זה איתר מיד כי מקור הדליפה הוא בצנרת קירות הדירה. תמורת 34,000 שקל הוא עשה את מה שנדרש לעשות. הדליפה פסקה וגם כתמי הרטיבות נעלמו.

הנה כי כן, העובדות בשטח הוכיחו מעל לכל ספק, כי מקור הדליפה היה בצנרת דירתם של המבוטחים ולכן מכוסה בהרחבה לביטוח הדירה. בשלב זה, כל גוף עסקי הגון היה מודה בטעותו ומשלם את שכר השרברב הפרטי. לא הפניקס. היא המשיכה להתעקש לא לשלם. בלית ברירה פנו המבוטחים לעזרת מערכת המשפט. המחלוקת בין הצדדים הונחה על שולחנה של השופטת לימור חלד-רון מבית משפט השלום ברחובות.

כאשר לחברת ביטוח אין הגנה, היא טוענת כי המבוטחים מרמים אותה. כך עשה גם נציג הפניקס בבית המשפט. ללא כל בסיס ובושה הוא טען כי "המבוטחים הגישו את התביעה בכוונת מרמה תוך הצגת מצג שווא והטעיה שמטרתה לזכות בהחזר עלויות שיפוץ שערכו באמצעות בעל מקצוע פרטי". השופטת חלד-רון צללה לתוך המסמכים שהובאו בפניה, שמעה עדויות והגיעה למסקנה נחרצת כי שרברבי הפניקס לא ביצעו בדיקות כלשהן בדירה. מכל מקום, תוצאות בדיקות כאלה לא הוצגו בפניה.

גם סוכן הביטוח העיד לטובת המבוטחים. אין זה חזון נפרץ שסוכן מוכן לסכן את יחסיו עם חברת הביטוח ומתייצב בבית המשפט לטובת המבוטחים. הסוכן תיאר את המבוטחים כלקוחות אמינים לאורך שנים ואת המאמצים שעשה מול הפניקס על מנת שיקבלו ממנה שירות נאות. בסופו של דבר, ציין הסוכן, לא הייתה למבוטחים ברירה אלא לטפל בעניין באופן פרטי ולתבוע בהמשך את הפניקס.

למרות כל אלה, נציג הפניקס לא ויתר. הוא הפנה את השופטת לסעיף בפוליסה הקובע כי כל תיקון נזילה צריך להתבצע על ידי איש מקצוע מטעם הפניקס. המבוטחים בחרו לעשות דין לעצמם ולפנות לאיש מקצוע מטעמם. לכן לא מגיע להם דבר מהפניקס. כך טען ללא הנד עפעף.

הטענה קוממה את השופטת. המבוטחים פנו שוב ושוב אל הפניקס, הזכירה לנציג הפניקס, ונתנו לה הזדמנות לקחת אחריות. אולם היא שלחה לשם אנשי מקצוע שבמשך חודשים ארוכים לא איתרו את מקור הנזילה והמצב הלך והחמיר. לאור זאת "עמידתה של הפניקס על ביצוע תיקונים באמצעות שרברב מטעמה מהווה חוסר תום לב". לכן, פסקה השופטת, על הפניקס להשיב למבוטחים את עלות השרברב הפרטי.

בנוסף, קבעה השופטת, "רטיבות בבית גורמת עוגמת נפש, בעיקר כאשר מגלה חברת הביטוח לאורך תקופה ארוכה אוזלת יד בגילוי המקור לבעיה ובטיפול בה". את סכום הפיצוי על עוגמת נפש העמידה השופטת על סך של 600 שקל. מעבר לכך, הזכירה השופטת, יש להביא בחשבון את הטרחה המיוחדת הנגרמת לצרכנים בהתמודדותם עם תאגידים גדולים כמו הפניקס, שהכבידה על מבוטחיה במימוש זכויותיהם, תוך שהיא מייחסת להם כוונת מרמה, הטעיה וחוסר תום לב ללא כל בסיס. לכן יש להשית על הפניקס פיצויים לדוגמה, בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

ולי אין ספק כי מנהלי הפניקס אפילו לא יטרחו לקרוא את דבריה הנכוחים של השופטת לימור חלד-רון. 3,000 שקל הם כסף קטן עבור תאגיד ביטוח. בוודאי שלא "פיצויים לדוגמה". אין בהם כל הרתעה, רק עידוד להמשיך ולטרטר את המבוטחים.

הכותב הוא עו"ד

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב