המשקיעה |

"כסף חכם"? מודעה בפייסבוק לכדה את עיניי. ואז צללתי לפרטים

לפחות 12 טפסים שונים, רובם המוחלט לא יאמרו דבר ליזם הקטן, מפרידים בינו ובין תוכנית הסיוע שמציע משרד הכלכלה. אבל למה?

מיכל פלטי
מיכל פלטי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"מסיבת טפסים". האם באמת יש צורך בדרך מסובכת שכזו?
"מסיבת טפסים". האם באמת יש צורך בדרך מסובכת שכזו?צילום: Elnur / Shutterstock
מיכל פלטי
מיכל פלטי

מודעה בפייסבוק לכדה את עיני: "כסף חכם" קראו לה. מודעה מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, ובה הוצעו שני מסלולים: ל"יצואן המתחיל" ול"יצואן המנוסה".

"בתוכנית ייבחנו תחילה 150 הבקשות הראשונות שיוגשו במלואן, ולאחריהן ייבחנו בקשות נוספות בהתאם לתקציב - מהרו להגיש!" האיצה בי המודעה. התוכנית ליצואן המתחיל מיועדת, לפי המודעה, לחברות בעלות היקף יצוא נמוך המעוניינות להרחיב פעילות, להרחיב שוקי יעד, לקבל סיוע והדרכה של יועצים המתמחים בשיווק בינלאומי, והשתתפות בהוצאות שיווק לחו"ל בסכום של עד 300 אלף שקל.

ובכן, הרי יש לי מיזם אונליין שמייצא לחו"ל. בטורים קודמים, אחת ההשקעות שהאצתי בקוראי להתחיל ולבצע, כזו שמסבה לי אושר גדול וסיפוק, היא הקמת מיזם אונליין. זה כרוך בידיעה שהקמתי משהו ממש כך, במו ידי.

ולא רק שהמיזם שלי מייצא לחו"ל אלא גם מפרנס עשרות ספקים נהדרים מרחבי הארץ, אנשי עמל ועבודת כפיים. אני לוקחת את עבודתם, בוחרת, אורזת וממתגת - ואז שולחת לכל רחבי העולם. המיזם מפאר את דמותה הקולינרית של מדינת ישראל ואני עוסקת בייצוא על בסיס יומי, ואכן אשמח להדרכה ולסיוע, מענייני תקינה ועד לשיווק - גם לא בסכום של 300 אלף שקל, אלא בפחות מכך.

נכנסתי והתעמקתי בהודעה שנראתה לי מעניינת. כמו כל הגשה למשרד הכלכלה, גם כאן ביקשו לשלוח רשימה של טפסים. או, אם לצטט פרסומת אחת בטלוויזיה כעת: "מסיבת טפסים". ספרתי 12 טפסים שונים. ואני, שאינני נרתעת מביורוקרטיה, בחנתי אותם.

רובם המוחלט לא אמרו לי דבר: "הצהרת ערך מוסף ישראלי", "בקשה לעיון חוזר", "תצהיר המחאת זכויות וחובות", "דו"ח ביצוע והתקדמות", והכי אהבתי גם את "בקשה להעברה בין סעיפים". אילו סעיפים, ולמה צריך לעבור ביניהם?

נזכרתי בדברי פתיחה שנשאה מי שהיתה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג על הביורוקרטיה יוצאת הדופן של הקמת עסק בישראל, ולו גם קטן ומשמח, שיכולה לייאש בעלי עסקים גם יזמים חרוצים ביותר. כשכתבתי בתגובות את דעתי על כמות הטפסים, פנו אלי שתי מומחיות שיווק חביבות ואף הציעו עזרה ב"להגיש אותי" לפרויקט הזה. אחת מהן אף טענה, וכנראה בצדק, שבבנק ידרשו ממני אף יותר טפסים על פעולות מסוימות, כמו הלוואה.

קרנית פלוג, בעבר נגידת בנק ישראל. למרות הביורוקרטיה, עדיין יש רבים שרוצים להיות יזמיםצילום: אמיל סלמן

ואני רוצה להעלות כאן סוגיה עקרונית ולשאול במלוא הרצינות - האם באמת יש צורך בדרך מסובכת שכזו? יצואן מתחיל, לפי ההגדרה, זקוק בסך הכל להדרכה צמודה, אולי לקורס או שניים. מקסימום לכמה אנשי קשר שיסייעו, ולמענק לא גדול, שאם יקח בעת הצורך ישיב בריבית הולמת.

זה עניין עקרוני. יזמות של עסקים קטנים היא עניין שהמדינה צריכה לעודד מכל כך הרבה בחינות. יזם חרוץ לא יהיה מובטל, יחפש ללא הרף להרחיב את העסק ולהעסיק אחרים. כשהוא מצליח הוא מפרנס שורה ארוכה ויפה של ספקים, וכשהוא מייצא, נכנס כסף למדינה. מה צריך יותר? רשתות של עסקים קטנים מקנות יציבות כלכלית רבה יותר ממפעל אחד, שאם יפסיק להתקיים יוציא אל שוק העבודה מאות עובדים מחפשי פרנסה. כל זה ברור וידוע, אני רוצה לקוות, למשרד הכלכלה.

עצם העובדה שיש בישראל לא מעטים שעדיין שואפים להיות יזמים, למרות הקשיים הלא מעטים היא לא מובנת מאליה. והשפיץ הקטן הזה, של מכרז "כסף חכם" שמכריח את היזם, ממש כך, להיעזר ב"מאכער" בתשלום כדי לגשת לפרויקט בסיסי למדי, שאמור להיות נגיש שבנגישים - הוא במילה אחת: מעצבן.

לאחר השיחה הנעימה עם "המגישה", ובדרכי חזרה הביתה, חיכתה לי הפתעה בתיבת הדואר. לא, לא מכתב הפנייה נעים ממשרד הכלכלה – אלא מכתב מביטוח לאומי התובע ממני, בלי הרבה ויכוחים, להחזיר את מענקי הקורונה שהתקבלו במשורה אי שם בשנת 2020. בהצלחה לנו, אחי היזמים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב