המשקיעה |

איך קניתי בטעות ובקלות את הדירה של השכן

הרכישה היתה פשוטה, פשוטה מדי אפילו - אבל בסוף למדתי שיש דברים שלא חוסכים בהם: לא שמאי ולא עורך דין

מיכל פלטי
מיכל פלטי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דרום תל אביב
צילום: עופר וקנין
מיכל פלטי
מיכל פלטי

סבתי ז"ל היתה אישה חכמה: יקית, חסכנית, ומחזיקה בשלל אמרות שפר שנשלפו בכל הזדמנות. שתיים מהן תמיד ארצה לזכור: "זה בסך הכל נגמר בכסף". אימרה נוספת היתה: "יש רכישות שאי אפשר לחסוך בהן, זה יעלה הרבה יותר אחר כך". שתי האמירות מייצגות בעיני דור הולך ונעלם, וחבל מאד שכך.

לפי האמירה הראשונה, גם אם נחתה עליכם הוצאה לא צפויה, זה אכן מאוד לא נעים, אבל אמור להיות פתיר מפני שחסכתם בדיוק משום כך, ומה זה לעומת צרות אמיתיות כמו ענייני בריאות? כלום ושום דבר. כלומר, היכנסו לפרופורציות אנשים, יש דאגות משמעותיות יותר.

>> לכל הטורים של המשקיעה

רישום מקרקעין תל אביב. בשל הרישום השגוי אי אפשר היה לקבל משכנתאצילום: עופר וקנין

האמירה השנייה קראה לא לחפש את מה שזול כי הרכישה הגדולה, או בעל המקצוע החפפן, יזיק לכיס הרבה יותר בהמשך. סבתי היתה שייכת לדור אחר, זה ברור, גם מפני שיותר מ-50% מהמשפחות לפי סקר "פעמונים" האחרון, לא יכולות לעמוד בהוצאה לא צפויה בגובה המשכורת. אין להן כרית ביטחון.

האמירה השנייה ניגפת אל מול חיים בעידן הגלובליזציה שנלקחה עד הקצה, ולא היתה קיימת בעשורים ההם. אנחנו אמורים לחפש את האפשרות הזולה ביותר בכל תחום ובכל רגע נתון. וזו טעות כמובן.

לפני כמה שנים רכשתי דירה להשקעה בדרום העיר ברכישה שנראתה קלה ופשוטה מאוד. עד כדי כך פשוטה, שנעזרתי בעורך דין שנדל"ן לא היתה תחום התמחותו. הוא היה ידיד של ידיד של חבר שעשה טובה, והסכים "לעבור על החוזה", כלשונם של הישראלים חובבי הקומבינות ואז הייתי בהם, מודה.

הייתי זקוקה למשכנתא מהבנק, קיבלתי אישור עקרוני, היה לי הון עצמי, והבנק הציע שתי אפשרויות: להזמין שמאי באופן פרטי על חשבוני עוד לפני חתימת החוזה ולהגיש לו לצורך הערכה, או לחתום חוזה, ואז לקבל את השמאי בתעריף מוזל כחלק מעסקת המשכנתא. ההבדל הסתכם בכמה אלפי שקלים. מכיון שהכל היה נראה פשוט, בחרתי באפשרות החסכונית יותר. חתמנו חוזה, שילמתי תשלום ראשוני, והוזמן שמאי דרך הבנק.

כניסה לבניין. מוכרי הדירה ההגונים יצאו למשימת מספור מחודשת של כל הדירותצילום: מוטי קמחי

השמאי הגיע לכתובת, בדק את נסח הטאבו ואת תשריט הדירה, עלה וירד במדרגות, התבונן כה וכה ואז קבע: "גברת יקרה, את קנית את הדירה של השכן ממול. יש טעות ברישום הדירות בבניין". לאחר שהסדרתי נשימה, הסביר לי השמאי על תופעה רווחת בתל אביב. אחד השכנים ערך "שיפוץ עצמי" של חדר הזבל בבניין, הלאים אותו, והפך אותו לדירת קרקע משל עצמו. אז הלך לעירייה, ובאותות, במופתים ובתחנונים ביקש לרשום את הדירה, לפחות ברישום עירייה. והדירה נרשמה. אחר כך עם הרישום הזה הלך לטאבו ורשם אותה כדירה מספר 1 בבניין. הוא הצליח - וכך כל הדירות "זזו" בספרה אחת בגלל השכן הפעלתן, ונוצרה טעות מתגלגלת.

כל הדירות בבניין אינן רשומות כעת באופן הנכון. ומכיון שהרישום לא נכון – אי אפשר לקבל משכנתא, והנה אנחנו תקועים בלי יכולת לזוז ימינה או שמאלה. התבוננתי בשמאי המומה. מה עושים עכשיו? בעיקר בוכים על שלא הקשבתי לסבתי, וחסכתי כמה אלפי שקלים על שמאי של לפני רכישת הנכס, וגם על עורך הדין החבר – שלא בטוח שהיה מצליח לראות את הטעות בזמן אמת.

לאחר מכן כבר פניתי לעורכת דין המתמחה בענייני נדל"ן. למרבה המזל, מוכרי הדירה היו אנשים הגונים שהבינו את התסבוכת, ויצאו למשימה איטית של רישום כל הדירות בבניין מחדש. הוזמן מודד, הוא עבר דירה דירה, ונערך רישום מחודש בטאבו. כעבור שמונה חודשים (!) שבהם ישבנו כולנו והמתנו, יכולתי לסיים את התהליך. עורכת הדין שמלווה אותי מאז הסבירה לי שתמיד היא מבקשת מרוכשים להזמין שמאי לפני חתימה על החוזה, ועל חשבונם, מפני שמה הם כמה אלפי שקלים לעומת תסבוכת נדלני"ת שיכולה לקרות בקלות? במפתיע, לא רבים מוכנים לעשות זאת וחבל.

שיעור נוסף שלמדתי הוא שאכן, יש דברים שלא חוסכים בהם. לא עורך דין ולא שמאי, ולא בעלי מקצוע שמתבוננים "על הדרך" בתחום שאינו שלהם. ולהעריך עצות זהב של סבתא כי הן על זמניות, למרות השנים שחלפו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות