ה-NFT כאן כדי להישאר: אלה הסוגיות הבוערות שדורשות הכרעה

אפשר להתלהב ממנו, אפשר ללעוג למי שמשקיעים בו מיליוני דולרים – אבל דבר אחד בטוח: כבר אי אפשר להתעלם ממנו ■ מי שחשב שטירוף ה-NFT הוא אופנה חולפת התבדה, וזה בדיוק הזמן להתחיל להתמודד עם ההשלכות הרגולטוריות והמשפטיות שלו

אילן גרזי ומיכל אוחנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיצג אומנותי שיועבר ל-NFT ויימכר במכירה פומבית
צילום: Tyrone Siu/רויטרס
אילן גרזי ומיכל אוחנה

בתקופה האחרונה, המושג NFT (Non Fungible Token – אסימון חסר תחליף) נשמע תחת כל עץ רענן. כשהיו אלה דיווחים על ציוצים בטוויטר שנמכרו במיליוני דולרים, רבים הרימו גבה, ספק-משועשעים-ספק-תמהים, אך המשיכו בשלהם. כשהתברר שכך מוכרים מיטב האמנים יצירות וירטואליות בסכומים אסטרונומיים, התייחסו ל-NFT כאל עוד טרנד של עשירים עם יותר מדי כסף וזמן פנוי.

כיום כבר ברור לכול ש-NFT הוא נכס דיגיטלי רב השפעה שאי אפשר להתעלם ממנו, ושכבר עכשיו מחולל מהפכה של ממש – בסדר גודל דומה למהפכה שחוללו המטבעות המבוזרים הדיגיטליים (למשל, ביטקוין).

כמו מהפכות טכנולוגיות אחרות, גם כאן אנחנו חוזים בהתנגשות בין שני עולמות שונים באופן מהותי: מצד אחד, ההתפתחות הטכנולוגית-פיסקלית הגשימה בעשור האחרון את מה שרבים כלל לא הרשו לעצמם לדמיין; ומהצד השני, העולמות הפיננסיים, המשפטים והרגולטוריים המסורתיים חלשים מאי פעם, וממשיכים לדדות מאחורי ההתקדמות הטכנולוגית.

לו יכולנו להאניש את התחומים המסורתיים האלה ולשוות להם דמויות בשר ודם, לא היה תיאור מדויק יותר מאשר אדם מבוגר, לעתים נרגן, שנותר חסר אונים אל מול העידן הטכנולוגי והמהיר שאליו נקלע. אותו אדם יושב בביתו, מביט בפליאה על הטלפון הקווי שכבר מזמן הפסיק לצלצל, נזכר בערגה כיצד חיכה שמונה שנים לקו בזק, ומתענג על תקופה שבה 'הכל היה פשוט'.

אחת ולתמיד, ובפשטות: מה זה NFT

בטרם נצלול לאתגרים שמציב ה-NFT בפני הרגולטורים, המערכת הפיננסית והרשויות, נגדיר (מבטיחים שבפשטות) מה זה בכלל NFT.

NFT הוא נכס דיגיטלי המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין (טכנולוגיה המאפשרת פעילות עסקית באינטרנט ללא צורך בישות ניהול מרכזית) של המטבע הווירטואלי "אתריום" (אח של ביטקוין, אם תרצו). הוא מעין תעודה דיגיטלית, טוקן. אבל בניגוד למטבעות וירטואלים אחרים – ה-NFT הוא מידע ייחודי, סוג של מטבע חד פעמי. במקור הוא יועד בעיקר לאספנים שרצו להתגאות בכך שיש בבעלותם יצירות דיגיטליות, אף שהוא לא מאפשר להם להגביל את השימוש בהן או התפוצה שלהן.

יצירת אמנות של אמן המכונה ביפל, שנמכרה ב-69.3 מיליון דולרצילום: CHRISTIE'S AUCTION HOUSE / HANDO

קיימות הרבה תיאוריות והשערות לסיבה שגרמה למשקיעים להשקיע ב-NFT הון עתק. צריך להבין - ייצור הכלאיים הדיגיטלי נסחר בסכומים דמיוניים: ציוץ אחד בטוויטר נמכר ב-2.5 מיליון דולר, ועותק דיגיטלי של יצירת אמנות נמכר ב-69 מיליון דולר. ה-NFT סוחף אחריו שחקנים משמעותיים ביותר כמו ויזה וקוקה קולה, ושווי השוק שלו כבר האמיר ללא פחות מ-40 מיליארד דולר. אנחנו כאמור נתמקד בפן אחר של התופעה המרתקת הזאת: ההשלכות הרגולטוריות והמשפטיות של NFT.

מטבע או נייר ערך?

אחת מהסוגיות החשובות ביותר שכבר עכשיו עומדת לפתחם של הרגולטורים נוגעת לשאלה כיצד לסווג את ה-NFT: האם הוא מטבע או נייר ערך?

האתגר הזה נהיה משמעותי במיוחד לנוכח התאוצה שהולך ותופס מה שנחשב לשלב הבא באבולוציה של האינטרנט, המטאוורס (Metaverse) – סביבה וירטואלית שבנויה ממספר מרחבים תלת-ממדיים שמתגבשים ליקום וירטואלי אחד גדול. יש המניחים שבמציאות כזאת, ה-NFT יגשר על הפער בין העולם הפיזי לעולם הווירטואלי.

האופן שבו נבחר להגדיר את ה-NFT חשובה, מפני שהכללים שחלים על ניירות ערך שונים מהכללים שחלים על מטבעות. בנוסף, גם זהות הגוף המאסדר תושפע מהאופן שבו נסווג NFT: הגוף שנותן את הדעת וקובע כללים על ניירות ערך הוא רשות ניירות ערך, ובמטבעות נדרשת מעורבות של בנק ישראל.

ברשות ניירות ערך הישראלית כבר בחנו את שאלת הסיווג של NFT, ועדיין לא קבעו מסמרות בדבר. בארה"ב הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט מספר פעמים, ושם נקבע באופן שמוגבל למקרים הספציפיים שנדונו, כי NFT אינו נייר ערך, תוך הסתייגות כי הדבר תלוי נסיבות ובחינה נקודתית של כל מקרה לגופו.

גלריית NFT בלונדון. יש המניחים ש-NFT יגשר על הפער בין העולם הפיזי לעולם הווירטואליצילום: בלומברג

שאלת המיסוי: לא סוף פסוק

להחלטה אם NFT הוא מטבע או נייר ערך יש השלכות כבדות גם על היבט המיסוי. למשל, בישראל מס רווחי ההון עומד כיום על 25%, ואילו על המרת מטבע לא נדרש תשלום מס. על פניו, בישראל קיימת בהירות בנושא, שכן כבר ב-2018 הגדירה רשות המסים את ה-NFT כנכס ולא כמטבע או מטבע חוץ. כלומר, יש להתייחס אליו כמו אל קניית ומכירת נכסים ולשלם על הרווחים ממנו מס רווח הון של 25%.

למרות זאת, ייתכן שזה לא סוף הסיפור. ברשות המסים עדיין לא פירסמו חוזר עדכני שלוקח בחשבון את התמורות שחלו בתחום מאז 2018. בנוסף, יש לבחון את הנסיבות של כל מקרה לגופו. למשל, אם הרווח הוא של נותן שירותים ל-NFT, של משקיע או של יוצר - תהיה לכך השלכה על שיעור המס השולי, שעשוי אף לתפוח ל-50%.

לאט לאט ה-NFT נכנס למיינסטרים

בנובמבר האחרון נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון לנותני שירות בנכס פיננסי, שמתיימר להסדיר את סוגיית המטבעות הקריפטוגרפיים ולפתוח גישה למערכת הבנקאית בישראל עבור מחזיקי הקריפטו.

הצו אמנם לא מתייחס באופן פרטני ל-NFT, וראוי כי הרגולטור יפנים את הצורך בהתייחסות כזאת. למרות זאת, מהלכי האסדרה של בנק ישראל ורשות הלבנת הון אמורים לעודד את המערכת הבנקאית לאפשר כניסה של הון שמקורו ב-NFT. הבנקים לא יכולים להתעלם מהתשואה המדהימה והשקעות העתק שזורמות מכיוונו של ה-NFT, בייחוד אחרי שאפילו בנק ישראל השכיל להבין שאי אפשר להתעלם ממהפכת הקריפטו.

בשטח כבר רואים סנוניות ראשונות לכך שגם המערכת הבנקאית העולמית מתחילה להכיר ב-NFT ומתאימה את עצמה לשוק המתפתח והדינמי שצומח בתחום. כך, למשל, חברת "מאסטר קארד" מאפשרת רכישת מוצרי NFT מ"קווינבייס" – הבורסה המבוזרת הגדולה ביותר בארה"ב. בקרוב אנחנו צפויים לראות גם כרטיסי תשלום ייעודיים בתחום ה-NFT. גם כרטיסים כאלו ידרשו התייחסות מצד הרגולטור, שייאלץ לקבוע מי יפקח עליהם: בנק ישראל או רשות שוק ההון?

אירוע מכירת NFT. המערכת הבנקאית מתחילה להתאים את עצמה לשוק המתפתח והדינמי שצומח בתחוםצילום: בלומברג

מעלה שאלות משפטיות קריטיות

בשנים האחרונות הולכים וצוברים תאוצה החוזים החכמים – אותם חוזים דיגיטליים מבוזרים על רשת בלוקצ'יין שמבצעים פעולות באופן אוטומטי. חוזה חכם משמש כדי להעביר סחורות וטובין באופן בטוח, שקוף ואמין, ומתוכנת כך שאף צד לא יכול לחזור בו מההסכם או לשנות אותו.

כאמור, גם ה-NFT נוצר באמצעות חוזה חכם. ככזה, הוא כולל כמה שדות מזהים שונים כמו 'TokenID' (תעודת זהות דיגטלית); כתובת ארנק הבלוקצ'יין של הבעלים הנוכחי שלו; ומזהה מיקום, שבו ניתן למצוא את מקום יצירת הנכס המשויך ל-NFT. חוזים חכמים הם שגורמים ל-NFT להיות מוצר שיש בו מעט סכסוכים הנוגעים לענייני בעלות, העתקה ותגמולים.

עם זאת, NFT מעלה שאלות משפטיות רבות שטרם הוכרעו. האם ניתן לאכוף חוזים חכמים? על בסיס איזו מערכת חקיקתית צריך להיות מבוסס העולם הווירטואלי שמאגד אנשים מכל קצוות תבל? באילו כלים ניתן להשתמש על מנת ליישב סכסוכים על בעלות או העתקה, והאם כדאי להשתמש בבורר דיגיטלי במקרה של סכסוכים כאלה? שאלות כאלה דורשות חשיבה מאומצת מצד רשויות האכיפה והמחוקק – ויפה שעת אחת קודם.

עו"ד גרזי הוא שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. עו"ד אוחנה היא שותפה במחלקה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"