טרלול הפנסיה הגדול: מה באמת שווה "הריבית התחשיבית"?

באחרונה נאלצה רשות שוק ההון, בחריקת שיניים, להעלות את הריבית התחשיבית, שעל פיה מחושבת קצבת הפנסיה של הפורשים ■ במקום לקבוע מנגנון כלכלי הגיוני, שיספר לאנשים את האמת - שגם קצבת הפנסיה שלהם אולי לא תהיה קבועה לחלוטין - מעדיפים ללכת על הפורמט הפופולרי - טרלול

עדו קאליר
עדו קאליר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פנסיונרים
פנסיונריםצילום: בלומברג
עדו קאליר
עדו קאליר

טרלול נבחרה למילת השנה של 2021, ולעיתים אנחנו באמת יכולים לחזות בטרלול במלוא תפארתו. הפעם הדוגמה מגיעה דווקא מהמערכת המפוהקת והמשעממת ביותר - הפנסיה הישראלית.

באחרונה נאלצה רשות שוק ההון, בחריקת שיניים, להעלות את הריבית התחשיבית שעל פיה מחושבת קצבת הפנסיה של הפורשים. היא נאלצה לעשות זאת משתי סיבות: הראשונה, לחץ מצד חברי כנסת עלומים למדי שפתאום מצאו שלל; והשנייה, ההנחיות שכתבה אותה רשות עצמה מחייבות אותה לעשות כך. המהלך נעשה בלי להודות בכלום, ועם שינוי חלקי תמוה ולא מוסבר.

מדוע זה טרלול? כי מהי הריבית התחשיבית זו הריבית שגופי הפנסיה אמורים להשיג בשנות הפרישה של האדם, כלומר, בתקופה שהוא כבר לא עובד ורק מושך כסף. למה נדרש לשנות את התחשיב? כי לפי ההבטחה העמומה שניתנה במקום האג"ח המיועדות, שהאוצר הפסיק להנפיק ב-2022, הריבית על החלק המוגן בפנסיה של הפורשים עלתה, והתקנות שרשות שוק ההון עצמה כתבה, מצמידות את הריבית התחשיבית לגובה הריבית שהממשלה מתחייבת לתת לפנסיונרים.

חישוב. מזל שיש מנגנון של "גירעון אקטוארי"צילום: iJeab / Shutterstock.com

אז מה כאן מטורלל? ראשית שבניגוד לאג"ח המיועדות, שהיו כלי פיננסי ומשפטי הדוק היטב, ההבטחה המעורפלת שבאה במקום לא נהנית מאותה אמינות. אולי נקבל 5.15% על החלק הממשלתי, ואולי לא. נראה. ימים יגידו. שנית, שישנם עוד 40% בשוק החופשי, שאמורים להיות מושקעים בנכסים נטולי סיכון. דפדוף מהיר בגיליון התשואות של אג"ח ממשלתי צמודות מדד סחיר מעלה גיליון תשואות שנע בין סביב האפס, חלקו, הקצר יותר והפחות מסוכן, אפילו שלילי.

עכשיו קוראי הטור מוזמנים לקחת מחשבון ולתרגל "ערך משולש" מימי חטיבת הביניים. אמל"ק: התיק החופשי צריך להשיא כמעט 3% ריאלי, כדי לעמוד בדרישות הנוכחיות של הריבית התחשיבית, על אחת כמה כמה לעלייה.

אז מאיפה נולד כסף? ממתי ראיתם שנולד כסף מקסם? אפילו בסדרת הארי פוטר, יש קסמים שאי-אפשר לבצע, ובאמת כסף לא נולד מאף תחשיב. את הקצבה יחשבו, יתחילו לשלם ואם יחסר, וכמו שראיתם כנראה יחסר, אז יש מנגנון של "גירעון אקטוארי", ואז יפחיתו את הקצבה.

במקום לקבוע מנגנון כלכלי הגיוני, שיספר לאנשים את האמת, שגם קצבת הפנסיה שלהם אולי לא תהיה קבועה לחלוטין, ואולי כדאי שיתמודדו איתה, או לחלופין, לקבוע מנגנון סבסוד ממשלתי לנושא הייצוב – מטרללים.

כל כך הרבה נושאים ראויים יש לרשות שוק ההון לטפל בהם, עדיף באומץ ציבורי, כי ללא אמון במערכת הפנסיה, היא לא תעבוד. בסוף הבחירה גם הפעם היא להתמודד באופן עקום ומעורר אי אמון.

ד"ר עדו קאליר הוא ראש ההתמחות במימון ושוק ההון, הקריה האקדמית אונו

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

טיבינגן גרמניה

ברוכים הבאים לעיר שבה המהירות המקסימלית היא 7 קמ"ש

עבודה ניידת חוף הים

"אני לא קובעת פגישות בזמן השקיעה, גם אם זה אומר להפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש"